אורי לוי (שחקן)

שחקן ישראלי

אורי לוי (נולד ב-30 באוקטובר 1931) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע, מדבב ומנהל תיאטרון ישראלי.

אורי לוי
אורי לוי
אורי לוי
לידה 30 באוקטובר 1931 (בן 93)
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1952
עיסוק שחקן, מנהל
בת זוג טלילה לוי בן זכאי
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לוי נולד בתל אביב וגדל בפתח תקווה. למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. בגיל 16, הצטרף לארגון ההגנה. היה חבר בהכשרה בקבוצת כנרת, היאחזות בתל גזר וחבר קיבוץ יזרעאל.

תיאטרון

עריכה

בשנת 1952 הצטרף לתיאטרון האהל, ובמשך שלוש שנים הופיע בתפקידים מרכזיים בהצגות: "אלדורדו", "תה וסימפתיה", "הם ידעו מה רצונם", "העיר הזאת", "סוף העולם", "הדגן הוא ירוק" ועוד.

ב-1955 הוזמן על ידי יוסף מילוא להצטרף כשחקן קבוע בתיאטרון הקאמרי. בין תפקידיו הבולטים: "מריוס", "כנרת כנרת", "אדם לכל עת", "קוריולנוס", "נפוליון - חי או מת!"[1], "בשפל", "ירמה", "מלאך האבן", "מנהל הבית" ועוד.

ב-1960 הופיע בלונדון בתיאטרון "וורק שופ" בניהולה של ג'ון ליטלווד במחזהו של ויליאם סארויאן "סם הקופץ גבוה מכולם". הופיע בתיאטרון העממי (א. דשא-פשנל) במחזמר "הרוטשילדים" וכן בהצגות בתיאטרון הפרטי: "למה לא הלילה", "האדיוטית", "משפט מרי דוגן" ועוד.

בשנת 1985, הופיע לצד חנה מרון בהצגה "אח, הימים הטובים" מאת סמואל בקט בתיאטרון הקאמרי.

ב-1995 נבחר לתפקיד מנכ"ל תיאטרון גשר. בתקופת ניהולו הפך "פרויקט התיאטרון לעולים" לתיאטרון גשר, הגיע להישגים נכבדים ותפס מקום נכבד בשורה הראשונה של התיאטראות בארץ ומחוץ לה. לוי זכה בשם התיאטרון בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז האקדמי רופין[2]. בנוסף קיבל התיאטרון את אות ארגון ליונס על התרומה לפיתוח התיאטרון בישראל, ועל מפעל חיים בתחום קליטת אמנים ושחקנים עולים חדשים[3]. הוא פרש מניהול תיאטרון זה באוקטובר 2007[4].

באוקטובר 2008 התמנה לחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ונבחר לשמש כיו"ר המדור לתיאטרון[5]. בתפקידים אלה שימש עד אוקטובר 2014[6].

במרץ 2012 יצא לאור ספרו "תיאטרון בגוף ראשון", עדות אישית לסיפורו של התיאטרון העברי[7].

קולנוע

עריכה

הופיע גם בסרטים ישראליים, ובהם: "אלדורדו", "הבו בנות לאילת", "דליה והמלחים", "הצד השני", "המניע לרצח", "כל ממזר מלך", "מוישה ונטילטור"[8], "הוא הלך בשדות"[9], "שלושה ואחת", "מבצע יונתן", "רומן בהמשכים"[10], "התרנגול", גילם את מפקד בית הסוהר בסרט "מאחורי הסורגים 2", גילם את נציג האליאנס בסרט "ברלין ירושלים" ועוד.

כמו כן השתתף בעשרות סרטים בינלאומיים, בהם: "השליח לפקין", "לפני בוא החורף", "אישה ושמה גולדה", "מזימות בירושלים", "המתופפת הקטנה", "ירח 02", "אשנטי", "הבית ברחוב גריבלדי" ו"השגריר".

בשנת 1955 שיחק לוי בסרט הקולנוע "גבעה 24 אינה עונה", בתפקיד לקוח בבית הקפה בתקופת המנדט הבריטי[11].

ב-1972 שיחק לוי את התפקיד הראשי בסרטו של ברוך דינר - "הצד השני". ב-1974 שיחק בסרטו של מיכאל קאליק "שלושה ואחת".

בשנות ה-80 של המאה ה-20 דיבב את פייטרו רוסי (אבא של מרקו) בסדרה "הלב" ואת דוקטור ג'יימס שיגל ולורד ג'ראלדאן ב"מקרון 1".

הוקרה

עריכה

ב-2008 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

חיים אישיים

עריכה

משנת 1954 היה לוי נשוי לעיתונאית והתסריטאית טלילה לוי בן-זכאי עד למותה בשנת 2023. לזוג בת.

מתגורר בתל אביב.

ספרים

עריכה
  • תיאטרון בגוף ראשון - סיפורו של התיאטרון העברי (2012)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ביקורות:
    חוה נובק, אחרי בכורה: נפוליאון – לא חי ולא מת, דבר, 3 במאי 1979
    גדעון עפרת, הנפוליונים האחרים של נסים אלוני: עם הצגת הגירסה החדשה של "נפוליון חי או מת", מעריב, 25 במאי 1979, המשך
  2. ^ ציפי שוחט, תיאטרון גשר קיבל ד"ר כבוד מבר אילן, באתר הארץ, 11 ביוני 2006
  3. ^ ציפי שוחט, אות ליונס ישראל לתיאטרון גשר, באתר הארץ, 6 במאי 2007
  4. ^ ציפי שוחט, מנכ"ל גשר, אורי לוי, פורש מתפקידו, באתר הארץ, 15 במאי 2007
  5. ^ ציפי שוחט, אורי לוי יהיה ראש מדור התיאטרון במשרד התרבות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008
  6. ^ תמר רותם, חיים פרלוק החליף את אורי לוי כראש מדור תיאטרון במשרד התרבות, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2014
  7. ^ מיכאל הנדלזלץ, מאחורי הקלעים של התיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 12 ביוני 2012
  8. ^ זאב רב נוף, זהר של פארסה צבאית, דבר, 8 באפריל 1966
  9. ^ זאב רב-נוף, בצורת בשדות, דבר, 29 בדצמבר 1967 המשך
  10. ^ רחל נאמן, הפלמ'יחניק מחפש את האתמול - 'רומן בהמשכים' - סרט על דור־הנח"ל - עובד היטב, על אף החריקות, כותרת ראשית, 9 באוקטובר 1985
    מאיר שניצר, סרטו הראשון של עודד קוטלר כבמאי קולנוע "רומן בהמשכים", יוצא הערב למסכים, חדשות, 11 באוקטובר 1985
  11. ^ זאב רב-נוף, "גבעה 24 אינה עונה", דבר, 22 במרץ 1955
    ר. עזריה, "גבעה 24 אינה עונה", מעריב, 29 בספטמבר 1953