אורלי ארז-לחובסקי
אורלי ארז-לחובסקי (נולדה ב-1969) היא מנכ"לית המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ועורכת-דין.
 | |
| לידה |
1969 (בת 55 בערך) אוטווה, קנדה |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת קולומביה |
| תפקידים בולטים | מנכ"לית המרכז הרפורמי לדת ומדינה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ארז-לחובסקי נולדה באוטווה, קנדה, ובהמשך עלתה לישראל ולמדה בתיכון קציר ברחובות.
היא השלימה לימודי תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. לאחר התמחות בבית המשפט העליון, למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, תוך התמקדות בזכויות אדם. היא חברת לשכת עורכי הדין בישראל ובמדינת ניו יורק.[1]
בשנת 2004 החלה ארז-לחובסקי את עבודתה כעורכת דין במרכז הרפורמי לדת ומדינה, וב-2014 החלה לשמש כמנהלת המחלקה המשפטית במרכז. בספטמבר 2021 מונתה למנכ"לית המרכז.
פעילותה עריכה
בתפקידה כעורכת דין וכיום כמנכ"לית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, ארז-לחובסקי מובילה את המאבק המשפטי בהפליה על בסיס השתייכות דתית, מגדר וגזע ומנהלת תיקים משפטיים תקדימיים בנושאים כגון הדרת נשים והסתה לגזענות.
היא הובילה להישגים משפטיים משמעותיים כגון ביטול ההפרדה המגדרית בתחבורה הציבורית,[2] שבירת המונופול האורתודוקסי בהקשר של משכורות רבנים בשירות המדינה[3] ופסילת מועמדים גזעניים מלהתמודד בבחירות לכנסת.[4][5] באחד מציוציה בטוויטר, הביאה חברת הכנסת תמר זנדברג דברים של ארז-לחובסקי לשופטים: "בן גביר מצהיר שרוב רובו של הציבור הערבי "לא נאמן". מבחינתו המילה "לא נאמן" מחליפה את המילה ערבי".[6]
פעילות משפטית מול עיריות עריכה
לארז-לחובסקי רזומה של מספר מאבקים משפטיים מול מדיניות מדירה של עיריות בישראל. כך, לדוגמה, הביאה לפסק דין שקבע כי על עיריית בית שמש להסיר את שלטי הצניעות בתחומי העיר.[7] במרץ 2019 הואשמה העירייה בביזיון בית המשפט, זאת לאחר שבע שנים של דיונים בערכאות שונות.[8]
ביוני 2019 הורה בית המשפט המחוזי לעיריית ראש העין להקצות שטח לבניית בית כנסת עבור הקהילה הרפורמית "בבת עין".[9] את העתירה הגישה ארז-לחובסקי בשם הקהילה ובשם התנועה ליהדות מתקדמת.[10]
פעילות משפטית מול עיריית ירושלים עריכה
בעקבות קבלת התביעה של ארבע תושבות העיר בית שמש והפיצויים שנפסקו לטובתן על ידי בית המשפט, פנתה ארז-לחובסקי באפריל 2015 לעיריית ירושלים, והאחרונה הצהירה כי תחדל ממדיניות העלמת העין ביחס לשלטי הצניעות בתחומיה ותסיר אותם.[11]
ארז-לחובסקי ייצגה במשך חצי שנה את נשות הכותל במאבקן המשפטי לקבל אישור להקמת דוכן הנחת תפילין במרכז ירושלים, ובינואר 2019 התקבלה החלטת המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים לאפשר להן זאת.[12]
ביוני 2020 ייצגה את הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בעתירה נגד עיריית ירושלים על כך שלרגל חודש הגאווה העירייה תלתה חמישה דגלים בלבד, במקום 90 דגלים כמקובל בשנים הקודמות. בין הדברים שאמרה: "אנו לא נשלים עם התנהלות מבזה זו של עיריית ירושלים אשר במקום לפעול לטובת כלל תושביה, נכנעת ללחץ של גורמים קיצוניים, פועלת על סמך שיקולים זרים ומחזירה אותנו שנים אחורה, לתקופות בהם נאלץ הבית הפתוח להילחם על זכותו לצעוד ברחובות ירושלים."[13]
בדצמבר 2020 ייצגה זוג הטרוסקסואלי וזוג לסביות בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית ירושלים. זאת לאחר שהעירייה בחרה שלא לאפשר השתתפות במיזם "מתחתנים בירושלים" באופן שוויוני.[14]
בג"ץ בנושא כשרות עריכה
בספטמבר 2017 קבע הרכב מורחב של בג"ץ שבתי עסק, ובכלל זה מסעדות או בתי מלון, יכולים להציג את עצמם כמי שהמזון שלהם תחת פיקוח, גם אם אין להם תעודה של הרבנות. את העתירה לבג"ץ הגישו שני בעלי מסעדות וייצגה אותם ארז-לחובסקי.[15]
מתווה הכותל עריכה
ארז-לחובסקי ייצגה בבית המשפט את התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית וכן את נשות הכותל בדרישתן ליישם את מתווה הכותל. בין השאר השמיעה בדיון שהתקיים בנובמבר 2020 את הטענה כי, מאז הדיון האחרון בעתירות בינואר 2018 המדינה לא קיימה את מה שהצהירה מבחינת עבודות הבינוי בקשת רובינסון, וכי המצב של הרחבה בקשת רובינסון הידרדר מאד.[16]
בג"ץ בנושא אימוץ על ידי זוגות להט"בים עריכה
בעתירה של המרכז הרפורמי לדת ומדינה שעסקה בהפליית זוגות להט"ב וזוגות הטרוסקסואליים בכל הנוגע לאימוץ ילדים בארץ, ארז-לחובסקי ייצגה יחד עם עו"ד ריקי שפירא רוזנברג את המרכז הרפורמי ואת עמות אבות גאים. בעקבות העתירה התחייבה המדינה לתקן את חוק האימוץ כך שמעמדם של זוגות להט"ב יושווה למעמדם של זוגות הטרוסקואליים.[17]
בג"ץ בנושא מעמד אלמנות של נכדים זכאי חוק השבות עריכה
בעקבות עתירה לבג"ץ של המרכז לסיוע משפטי לעולים בתמיכת המרכז הרפורמי בהובלת ארז-לחובסקי, בית המשפט העליון קבע ב־29 באוגוסט 2021 כי גם אלמנות של נכדים זכאי חוק השבות יוכלו לעלות לארץ מתוקף חוק השבות ולהיחשב כ"זכאי שבות", גם לאחר פטירת בן הזוג.[18]
בג"ץ בנושא מימון ברית מילה לגרים רפורמים וקונסרבטיבים עריכה
בעקבות עתירה לבג"ץ על ידי המרכז הרפורמי בייצוגה של ארז-לחובסקי ועו"ד ניקול מאור, בג"ץ קבע ב-12 בדצמבר 2023 כי על המדינה לממן הליכי ברית מילה למתגיירים רפורמיים וקונסרבטיביים.[19]
חיים אישיים עריכה
אורלי היא חברת קהילת קמ"ץ, הקהילה הרפורמית במבשרת ציון, ומשמשת כחברת הוועד המנהל של הקהילה.[1]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
מכתביה עריכה
- בין קול להשתקה, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, 16 בפברואר 2016
- רפורמה וזרמים אחרים: תגובה, באתר נאמני תורה ועבודה, אוקטובר 2016
השתתפות בפאנלים עריכה
- תגובת עורכת-הדין ארז-לחובסקי בערב עיון בנושא משבר הכותל, ביוטיוב, 20 ביוני 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 הוועד המנהל – קהילת מבשרת ציון
- ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 746/07, 5.1.2011
- ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 8944/05, 29.5.12
- ^ פסק-דין בתיק א"ב 1806/19, 18.7.2019
- ^ החלטה בתיק ע"ב 5487/19, 25.8.2019
- ^ בבית המשפט העליון בעתירה שלנו לפסילת עוצמה יהודית ומועמדיה. אין מקום לכהניסטים בכנסת, באתר Twitter
- ^ החלטה בתיק ע"פ 5338/17, 1.11.2018
- ^ לאחר 7 שנות דיונים - עיריית בית שמש הואשמה בבזיון בית המשפט, באתר המרכז הרפורמי לדת ומדינה, 2019-03-12
- ^ בית המשפט הורה לעירייה להקצות שטח להקמת בית כנסת רפורמי בראש העין, באתר mynetroshhaayin, 2019-06-23
- ^ בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים 18 21-04-2019 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, באתר www.ruling.co.il
- ^ יעל פרידסון, עיריית ירושלים תסיר שלטי צניעות בשכונות חרדיות, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ הניצחון של נשות הכותל: העירייה אישרה להקים דוכן להנחת תפילין לנשים במרכז העיר | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2019-01-27
- ^ אחרי שניתלו רק 5 דגלי גאווה במקום 90: עתירה נגד עיריית ירושלים, באתר mynetjerusalem, 2020-06-28
- ^ ליטל דוברוביצקי, בקשה לייצוגית: עיריית ירושלים איפשרה השתתפות במיזם חתונה שיזמה רק לזוגות שנרשמו לנישואים ברבנות, באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2020
- ^ שחר אילן, מונופול הכשרות של הרבנות נשבר גם בתוך המגזר החרדי, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2017
- ^ יעל פרידסון, מתווה הכותל הגיע לבג"ץ, חיות כעסה: "מדוע לא נעשה דבר?", באתר ynet, 3 בנובמבר 2020
- ^ בג"ץ 3217/16 המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואחר נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואחר, ניתן ב־17 בספטמבר 2017
- ^ בג"ץ 1775/19 המרכז לסיוע משפטי לעולים ואחרים נ' שרת הפנים ואחרים, ניתן ב־29 באוגוסט 2021
- ^ בג"ץ 7092/09 התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואחר נ' המשרד לשירותי דת ואחרים, ניתן ב־12 בדצמבר 2023