אורן גזל-אייל

פרופסור למשפטים ישראלי

אורן גזל־אייל (נולד ב-24 במאי 1970) הוא פרופסור מן המניין למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, לשעבר דקאן הפקולטה (2022-2017).

אורן גזל-אייל
לידה 24 במאי 1970 (בן 53)
קריית ביאליק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי מחקר משפט פלילי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גזל-אייל נולד בקריית ביאליק. הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת חיפה. התמחה אצל שופטת בית המשפט העליון דורית ביניש ולאחר מכן שימש כעוזר משפטי של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל (החליף בתפקידו את גדעון סער). הוא סיים תואר שני בהצטיינות במשפטים במסגרת התוכנית האירופית ארסמוס למשפט ולכלכלה ותואר שלישי במשפטים, בהנחיית פרופ' אריאל בנדור והשופטת דורית ביניש, באוניברסיטת חיפה. היה הבוגר הראשון של תוכנית הדוקטורט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. גזל-אייל כיהן כסגן דקאן הפקולטה מ-2012 ועד 2017, ומפברואר 2017 עד ספטמבר 2022 כיהן כדקאן. בשנת 2023 היה עמית מחקר באול סולס קולג' באוניברסיטת אוקספורד. במקביל, גזל-אייל מכהן כראש משותף של המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה באוניברסיטת חיפה.

הוא היה חבר האקדמיה העולמית הצעירה, כמו גם האקדמיה הצעירה הישראלית. הוא יזם וניסח את הטיוטה הראשונית של החוק המאפשר עריכת הסדר מותנה כחלופה להעמדה לדין, והוביל מספר רפורמות אחרות במערכת המשפט הפלילית.

גזל אייל הוא חוקר המשפט היחיד בישראל שזכה בכל שלושת פרסי המחקר השנתיים המרכזיים לחוקרי משפט: פרס חשין לחוקר בכיר, פרס צלטנר לחוקר בכיר ופרס פתאל.

תחומי מחקר עיקריים עריכה

מחקריו של גזל-אייל עוסקים במערכת המשפט הפלילית בישראל, ומתמקדים בעיקר בשאלות של סמכויות התביעה, הסדרי טיעון וענישה. כמו כן, הוא עוסק בבחינה אמפירית של הטיות קוגניטיביות בהליכים משפטיים. מרבית מחקריו הם בינתחומיים ונערכים בשיתוף פעולה עם כלכלנים, סוציולוגים, פסיכולוגים וחוקרי אחרים במדעי החברה.

הסדרי טיעון עריכה

במחקריו על הסדרי טיעון התמקד גזל-אייל בחשש שנאשמים חפים מפשע יודו בהסדר טיעון. הוא הראה כי החשש גדול במיוחד דווקא בתיקים בהם הראיות חלשות וכאשר הצדדים מגיעים להסדרי טיעון על סעיפי אישום המקילים מאוד בהשוואה לאישומים המקוריים, וכן במקרים בהם ההליך עצמו יקר לנאשם, כמו למשל כאשר הנאשם עצור והעונש הצפוי לו אינו גדול משמעותית מתקופת מעצרו.[1] בהסתמך על מחקרים אמפיריים שלו ושל אחרים הוא הראה כי במקרים אחרים החשש להרשעת חפים מפשע בהסדרי טיעון קטן יחסית, שכן מרבית הנאשמים החפים מפשע יטו להעדיף משפט גם כשהדבר אינו כדאי להם מבחינת הסיכונים. גזל-אייל ערך גם את המחקר הראשון בישראל שהציג נתונים על שיעור הסדרי הטיעון בתיקים השונים, וסוגי הסדרי הטיעון שנערכים בבתי המשפט השונים.

הטיות בהחלטות שופטים עריכה

סדרת מחקרים אחרת שלו עסקה בהטיות פסיכולוגיות בהחלטות שופטים. כך, במספר מחקרים אמפיריים הוא הראה כי בשל הטיית קבוצת פנים תוצאת ההליכים מושפעת מאוד מהזהות האתנית של השופט הדן בהליך. מתדיינים ערבים זוכים לתוצאות טובות בהרבה כשהשופט הדן בעניינם ערבי, בעוד שבעלי דין יהודים זוכים לתוצאות טובות יותר כשהשופט יהודי. באחד המחקרים הוא הראה גם שנוכחות שופט ערבי במותב של שופטים מנטרלת את ההטיה כנגד ערבים שקיימת במותבים של שלושה שופטים יהודים. במחקר אחר הוא בחן גם את ההשפעה של התמקצעות שופטים על החלטותיהם, כמו גם השפעות של ותק שיפוטי ושל תפקידו הקודם של השופט בטרם התמנה לשיפוט.[2]

ענישה וגזירת דין עריכה

קבוצת מחקרים אחרת של גזל-אייל עוסקת במדיניות הענישה וגזירת הדין. הוא ביקר את היקף השימוש בשיקולי הרתעה לביסוס הצדקה להחמרה בענישה, ומנגד טען כי נעשה שימוש חסר בשיקולים של שיקום והגנה על הציבור במדיניות הענישה. הוא השתתף באופן פעיל בניסוח תיקון 113 לחוק העונשין, שהבנה את שיקול הדעת השיפוטי בענישה. לאחר שהתיקון לחוק עבר, הוא ביקר לא אחת את אופן יישומו. כך מחקרו בעניין ענישת שוהים שלא כדין הראה כי מדיניות הענישה שקבעו בתי המשפט ביחס לשבחים, ועל פיה עונשם המקובל כולל בדרך כלל מאסר של כחודש ימים, מחמירה הרבה יותר מהנדרש על פי החוק.[3] עמדתו זו אומצה על ידי בית המשפט העליון, ומדיניות הענישה של השב"חים שונתה.[4] גם עמדתו בעניין היחס בין הסדרי טיעון למדיניות הענישה אומצה בפסיקה.[5] מחקרים אחרים שלו עסקו באופן בו בית המשפט שוקל את שיקולי הענישה השונים בישראל על פי החוק.[6] הוא גם ערך מחקר אמפירי מקיף על עונש המאסר על תנאי ומצא שהעונש פועל בניגוד לתכלית לשמה הוא נחקק, ופוגע בהרתעת נאשמים. במחקר אחר הוא ביקר בחריפות את ההסתמכות על שחרורים מנהליים לצורך צמצום היקפי הכליאה.[7] בתחום המעצרים הוא הראה כי פעמים רבות מעצרים עד תום ההליכים, שנועדו לצמצם מסוכנות ולמנוע עבריינות, רק מגדילים את היקף העבריינות ואת הסיכון שנשקף מהנאשמים.[8]

זכויות חוקתיות עריכה

בתחום המשפט החוקתי עסק גזל-אייל בזכויות החוקתיות והיקף ההגנה הנתון להם. במאמריו בתחום זה הוא התמקד בהבחנה בין זכות חוקתית לבין אינטרס ציבורי שאינו זכות כזו, ובדרישת החוקיות לפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות.

פעילותו האקדמית עריכה

גזל-אייל היה חבר בפורום הצעירים במדעי הרוח והחברה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולאחר מכן נבחר כחבר האקדמיה העולמית לצעירים, הפועלת תחת ארגון הגג העולמי של האקדמיות הלאומיות למדעים, ה-IAP. בשנת 2014 נבחר גם כחבר האקדמיה הצעירה הישראלית.

גזל-אייל היה חוקר ומרצה אורח באוניברסיטת אוקספורד (בווסטר קולג' ובאול סולס קולג'), באוניברסיטת ניו יורק (NYU), באוניברסיטת מישיגן, באוניברסיטת קונטיקט ובאוניברסיטת אקס-מרסיי.

הוא עומד בראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה, של אוניברסיטת חיפה.

בשנת 20092010 כיהן גזל-אייל כנשיא האגודה הישראלית למשפט וכלכלה.

ב-2010 נבחר גזל-אייל על ידי הפאנל הבינלאומי של האקדמיות הלאומיות למדעים (ה-Interacademies Pannel) להשתתף עם קבוצה של 55 מדענים צעירים מובילים מהעולם, בכנס הקיץ של הפורום הכלכלי העולמי (פורום דאבוס) בטיינג'ין, סין.

פעילות ציבורית עריכה

גזל-אייל היה מעורב בשורה ארוכה של רפורמות במערכת המשפט הפלילית האזרחית והצבאית. הוא שימש מספר פעמים כיועץ למשרד המשפטים בנושאים שונים לרבות הבניית שיקול הדעת בענישה וחלופות להליכים פליליים.

הוא יזם את החוק להסדר מותנה (חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 66), התשע"ב–2012) אשר מקנה לתובע סמכות להגיע עם חשוד להסדר במסגרתו התיק ייסגר בתמורה לתשלום כסף למדינה, פיצוי לנפגע, שירות למען הציבור או בתנאים אחרים.[9]

גזל-אייל כיהן כחבר הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר וכמרכז הוועדה, ואחר כך כחבר הצוות הבין-משרדי לבחינת חלופות לעונש המאסר בראשון המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי.

כיום הוא מכהן כחבר הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות, חבר הפורום האקדמי המייעץ למפכ"ל המשטרה וכחבר (נציג אקדמיה) בוועדה לבחינת חלופות ענישה במשרד המשפטים.

הוא היה גם חבר הפורום האקדמי המייעץ למפכ"ל המשטרה (משנת 2017), כמו גם בפורום האקדמי המייעץ לנציבת שירות בתי הסוהר (משנת 2018), כשפורומים אלו פעלו.

גזל אייל כיהן כיו"ר (במשותף עם פרופ' יורם רבין) של הוועדה לבחינת אפשרות החלת הסדרים מותנים במערכת השיפוט הצבאית ובחינת מדיניות העמדה לדין בעבירות הסמים בצה"ל, 2015, ועדה שבעקבות המלצותיה שונתה מדיניות הטיפול בעברייני סמים בצה"ל. בהמשך מונה על ידי הפצ"ר שרון אפק לעמוד בראש ועדה נוספת שבחנה את הטיפול המשפטי בעריקים ומשתמטים בצה"ל. גם ההמלצות של ועדה זו התקבלו ואיפשרו חזרה לשירות של רבים מהחיילים שנפקדים בשל קשיים כלכליים.

בשנת 2018 מונה על ידי שרת המשפטים איילת שקד כסגן יו"ר הוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות השופט יורם דנציגר.[10]

בשנת 2020 מונה כנציג האקדמיה בוועדת האיתור לפרקליט המדינה (לאחר ששי ניצן סיים את כהונתו כפרקליט מדינה בסוף השנה האזרחית הקודמת).[11]

פרסים עריכה

גזל אייל זכה במספר רב של פרסים על הצטיינות מחקרית. הוא זכה בפרס צלטנר לחוקר בכיר לשנת 2023, ובפרס חשין לחוקר בכיר לשנת 2023. בסוף 2022 הוא זכה בפרס החוקר המצטיין בשדה המשפט הפלילי, מטעם המכון למשפט פלילי יישומי,[12] ובאותה שנה, יחד עם עם שירה גור-אריה (עפרון) הוא זכה גם בפרס למאמר המצטיין של האגודה הישראלית למשפט פלילי, על מאמרם בנושא מניעת מסוכנות באמצעות שחרור בערובה.[13] בשנת 2016 הוא זכה בפרס למצוינות בחקר המשפט ע"ש עו"ד דוד פתאל.[14] לפני כן הוא זכה פעמיים בפרס השר לביטחון פנים למחקר ופיתוח. בנוסף הוא זכה בפרס דסטי ואתי מילר לחוקר צעיר מצטיין, ופרס צגלה למאמר המצטיין בעברית לחברי סגל צעירים 2008. גזל אייל זכה גם במענקי מחקר שונים למימון מחקריו האקדמיים מקרנות בישראל ובעולם, ובכלל זה בארבעה מענקי מחקר אישיים של הקרן הלאומית למדע (ISF), במענק של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי GIF, ובמספר מענקי מחקר של משרד המשפטים, משטרת ישראל, וגופים נוספים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורן גזל-אייל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אורן גזל-אייל, הסדרי טיעון ובעיית החף משפטים לה (1) 5
  2. ^   רויטל חובל, מחקר: נוכחות שופט ערבי מגדילה את סיכויו של נאשם ערבי להקלה בעונשו, באתר הארץ, 30 בינואר 2015
  3. ^ מתחמים לא הולמים: על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם, משפטים על אתר ‏ו', תשע"ג, עמ' 1–34
  4. ^ רע"פ אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014)
  5. ^ ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (4.12.2013)
  6. ^ אמרי לוי סדן‏, כך מהפכת הסמים הקלים בצה"ל תשפיע על אלפי חיילים, באתר וואלה!‏, 25 בדצמבר 2016
  7. ^ Oren Gazal-Ayal, Nevine Emmanuel, How Minimum Sentences Benefit Offenders—The Case of Suspended Sentences, Law & Social Inquiry, 2022-10-07, עמ' 1–34 doi: 10.1017/lsi.2022.53
  8. ^ אורן גזל אייל ושירה גור-אריה (עפרון), מניעת מסוכנות כעילה לשחרור ממעצר, באתר כתב העת משפטים (כרך נג), ‏2023
  9. ^ עידו באום, לא תאמינו מי התנגד לחוק שייעל את התביעה הפלילית, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2012
  10. ^ חן מענית, ‏איילת שקד: "כל הרשעת-שווא היא כשל חמור של המערכת", באתר גלובס, 17 ביוני 2018
  11. ^ ידידיה בן אור, הושלמה הרכבת ועדת האיתור לפרקליט המדינה, ערוץ 7, 4.10.2020
  12. ^ רולי קירשטיין, פעמיים בחודש, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2022-12-04
  13. ^ רולי קירשטיין, הזוכה המאושר, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2022-11-27
  14. ^ חן מענית, ‏פרס פתאל לחקר המשפט יוענק השנה לפרופ' אורן גזל-אייל, באתר גלובס, 29 בפברואר 2016