שי ניצן

פרקליט המדינה לשעבר

שי ישעיהו ניצן (נולד ב-29 בנובמבר 1959) הוא עורך דין ישראלי. שימש כפרקליט המדינה, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים ומשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

שי ניצן
עו"ד שי ניצן (cropped).jpg
לידה 29 בנובמבר 1959 (בן 62)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרקליט המדינה ה־11
16 בדצמבר 201316 בדצמבר 2019
(6 שנים)
תחת שרי המשפטים ציפי לבני, איילת שקד ואמיר אוחנה
דן אלדד (מ"מ) ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ניצן נולד בירושלים. הוריו, חוה ויעקב, עלו לארץ ישראל מהונגריה וצ'כוסלובקיה ב-1934. ניצן גדל בבית דתי, בשכונת קריית משה בירושלים, והתחנך בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר שבעיר. בשנת 1978 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים[1], ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה[2]. בגיל 23 הוריד את הכיפה, אך ממשיך לשמור שבת ולנהל אורח חיים דתי[3].

בשנת 1985 סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט אהרן ברק (לימים נשיא בית המשפט העליון). בשנת 1987 התמחה אצל עו"ד יעקב רובין, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר. בשנת 1989 השלים תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית, אף הוא בהצטיינות. ניצן הוא גם בוגר המכללה לביטחון לאומי (1999) ובעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (1999) בהצטיינות.

בשירות המדינהעריכה

ניצן מילא תפקידים בכירים בפרקליטות המדינה. בין השנים 1989–1993 כיהן כעוזר אישי לפרקליטת המדינה, דורית ביניש. בין השנים 1994–2002 כיהן כפרקליט במחלקת הבג"צים, וטיפל בתיקים רגישים שהובאו בפני מחלקה זו. במקביל כיהן בין השנים 1997–2002 כממונה על עניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה. בין השנים 2002–2003 כיהן כמנהל תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, ומיד לאחר מכן מונה למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

במסגרת תפקידיו השונים בפרקליטות המדינה טיפל במספר רב של תיקים פליליים וביטחוניים מוכרים ורגישים ציבורית. בין היתר ייצג את עמדת המדינה בבג"ץ הסיכולים הממוקדים, בבג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (בעניין עינוי נחקרים בשב"כ), בפרשת בר-און חברון, בפרשת קצב ועוד.

במסגרת תפקידיו היה ממונה על אכיפת החוק ביהודה ושומרון. בעיני גורמי ימין, נתפס כמי שפוגע בהתנחלות ובמתנחלים. במשך תקופה התנהלו מול ביתו הפגנות, שבהן נכחו מספר פעילי ימין בולטים, בקריאה להדיחו מתפקידיו הציבוריים[4].

בחודש ינואר 2011 פורסם באינטרנט סרטון הסתה נגד ניצן, הקורא לרוצחו[5]. בעקבות כך, הוחלט להצמיד לניצן אבטחה במשך תקופה מסוימת[6]. מספר ימים לאחר הפצת הסרטון, נעצר תושב רעננה בחשד כי הוא האחראי ליצירתו והפצתו[7].

ניצן היה ממונה על ההיבט המשפטי של ביצוע תוכנית ההתנתקות, והקים בתי דין מיוחדים הסמוכים לבתי המעצר שבהם נשפטו עצורים רבים יחד[8].

ב-9 בספטמבר 2012 אישרה הממשלה את מינויו של ניצן למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים מיוחדים, חרף התנגדותם של גורמי ימין[9].

בתקופה זאת, עסק גם במאבק בגזענות[10]. בשנת 2019 אף אמר "המלחמה בשחיתות היא חשובה, אבל המלחמה בגזענות חשובה יותר"[11].

בנובמבר 2013 המליצה ועדת איתור לפרקליט המדינה שניצן ימונה לתפקיד[12]. חברי כנסת ממפלגות הימין (שחברות בקואליציה) מתחו ביקורת על ההמלצה[13], אך הממשלה אישרה את מינויו והוא נכנס לתפקידו ב-16 בדצמבר 2013, במקומו של משה לדור.

בספטמבר 2014 קבעה שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, כי הפרקליטות ושי ניצן נהגו באכיפה בררנית כלפי פעילי ימין[14]. הקביעה בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי[15].

בשנתיים הראשונות לתפקיד ניהל ניצן, שגובה על ידי ארגון הפרקליטים, מאבק נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות ורשויות התביעה שבראשה עמדה השופטת בדימוס הילה גרסטל. ניצן ואנשי הפרקליטות נחלו הצלחה כשהביאו לצמצום סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות באופן שנשללה ממנה הסמכות לערוך ביקורת מערכתית. אחרי פרישתה גרסטל יצאה בביקורת על הפרקליטות[16] ועל ניצן. בינואר 2017 אמרה נציבת הביקורת גרסטל, כי ניצן אינו ראוי לתפקיד פרקליט המדינה וכי "יש אצלו קושי בעניין אמירת אמת"[17][18].

בחודש מאי 2019 פרסם דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, החלטה שקיבל בתלונה שהגיש יעקב בורובסקי. בתלונה נטען כי ניצן סיכל חקירת חשדות פליליים כנגד המפכ"ל יוחנן דנינו. החשדות עסקו במערכת יחסים בין דנינו לשוטרת[19]. ביוני 2020 הגיעו לידו של הנציב רוזן תכתובות שהובילו לפתיחת התיק מחדש[20].

בתקופתו הורשע ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, והורשעו ראשי הרשויות באשקלון, עמנואל, אור יהודה וישובים נוספים. בנוסף הוגש כתב אישום בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו[21]. נחקרו גם פרשת ישראל ביתנו, פרשת ביביטורס, פרשת המניות של נתניהו, פרשת בזק, תיק 1803, פרשת הצוללות ועוד.

על רקע עיסוקו בתיקים מסוימים, הוצמדה לו אבטחה[22].

ב-16 בדצמבר 2019 הסתיימה כהונתו בת שש השנים כפרקליט המדינה[23].

בנובמבר 2021 אושר מינויו לרקטור של הספרייה הלאומית, שתפקידו לנהל את מכלול עולמות התוכן של הספרייה (תפקיד שלא היה קיים קודם למינויו של ניצן)[24].

חיים אישייםעריכה

ניצן מתגורר בירושלים, נשוי לתמר ניצן – מורה לערבית, ואב לחמישה. בנו הוא עדו ניצן מתרגם וחוקר ספרות ומבקר השירה של עיתון ישראל היום. אחיו הוא הפרופסור לכלכלה שמואל ניצן.

מפרסומיועריכה

  • "להיות עם יהודי ודמוקרטי בארצנו - על פסילת רשימות ומועמדים לכנסת" שורשים במשפט 979 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גלעד גרוסמן‏, האיש לתפקידים מיוחדים, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2013
  2. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011
  3. ^ אלה לוי-וינריב, ‏שי ניצן: "לפעמים אנשים אומרים לי 'הלוואי שתפילו את רה"מ'", באתר גלובס, 14 באפריל 2017
  4. ^ טל שלו וגלעד גרוסמן‏, פעילי ימין: נפנה לבג"ץ נגד מינוי ניצן למשנה ליועמ"ש, באתר וואלה!‏, 7 בספטמבר 2012
  5. ^ מערכת ynet, הסתה באינטרנט: סרטון קורא לרצוח את שי ניצן, באתר ynet, 10 בינואר 2011
  6. ^ מערכת ynet, מסתמן: תתוגבר האבטחה סביב שי ניצן בעקבות הסרטון נגדו, באתר ynet, 10 בינואר 2011
  7. ^ יאיר אלטמן ואלי סניור, נעצר חשוד בהפצת סרטון ההסתה נגד שי ניצן, באתר ynet, 11 בינואר 2011
  8. ^ ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט, 07/11/2005 12:00 - כנסת עכשיו, www.knessetnow.co.il
  9. ^ יובל יועז, ‏למרות התנגדות הימין: עו"ד שי ניצן מונה למשנה ליועמ"ש, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2012
  10. ^ נועם שרביט, שתי קבוצות פייסבוק יחקרו בגין הסתה, באתר nrg‏, 5 בינואר 2011
  11. ^ הביטחוניסט שמסיים כמאובטח | כלכליסט, m.calcalist.co.il
  12. ^ רויטל חובלשי ניצן ימונה לפרקליט המדינה הבא, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2013.
    עדנה אדטו, ‏ועדת האיתור החליטה: עו"ד שי ניצן ימונה לפרקליט המדינה הבא, באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2013
  13. ^ יהונתן ליס, רויטל חובל, בימין מוחים על מינוי שי ניצן: איש שמאל קיצוני שעוין את ההתיישבות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2013
  14. ^ ת"פ 40507-01-11 מדינת ישראל נגד אורי ברעם
    .יהודה יפרח, שופטת קבעה: שי ניצן מפעיל אכיפה רק נגד הימין, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2014
  15. ^ ע״פ 26846-07-15 ברעם נגד מדינת ישראל, ‏29 בדצמבר 2015
  16. ^ מענית, חן (27 בדצמבר 2019). "הפרקליט שמתקשה לקבל ביקורת מצא עדנה בהגנה על שלטון החוק". Globes. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2021. 
  17. ^ שירות גלובס, השופטת גרסטל: "הפרקליטות חולה; חפים מפשע יושבים בכלא", גלובס, ‏2017-01-25
  18. ^ "הילה גרסטל: "בפרקליטות יש משהו חולה, שי ניצן לא ראוי לתפקיד פרקליט המדינה"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 באוגוסט 2020. 
  19. ^ הנציב רוזן נגד הפרקליטות: דנינו לא נחקר לאחר שנחשד בקשר "מיוחד" עם קצינה, www.maariv.co.il
  20. ^ יואב יצחק, הנציב רוזן פותח מחדש תיק דנינו-ניצן עקב מידע על הטעייתו ושיבוש בדיקתו, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 28 ביולי 2020
  21. ^ אבנר הופשטיין ואנאבל זמיר, סיכום הקדנציה של שי ניצן: "הפך את ההגנה על הפרקליטות לעניין פרסונלי", www.zman.co.il, ‏2019-12-15
  22. ^ אבטחה סביב שי ניצן וליאת בן ארי, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2019
    אבטחה צמודה לפרקליט המדינה, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2019
  23. ^ שי ניצן מסיים; הקרב על זהות המחליף נפתח, באתר בחדרי חרדים, 16 בדצמבר 2019
  24. ^ אריק בנדר, ‏יש חיים אחרי הפרקליטות: זהו התפקיד החדש של שי ניצן, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2021