שלמה פישר

ראש ישיבת איתרי, דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים

הרב שלמה יהונתן יהודה פישר (כ"ט בשבט תרצ"ב, 6 בפברואר 1932י"ד בכסלו ה'תשפ"ב, 18 בנובמבר 2021) היה ראש ישיבת איתרי, דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים. זוכה פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשמ"ח,[1] וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "דרשות בית ישי" לשנת ה'תשס"א.[2]

שלמה פישר
הרב שלמה פישר (מימין) עם בנו הרב מאיר פישר
הרב שלמה פישר (מימין) עם בנו הרב מאיר פישר
לידה 6 בפברואר 1932
כ"ט בשבט ה'תרצ"ב
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בנובמבר 2021 (בגיל 89)
י"ד בכסלו ה'תשפ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק ראש ישיבת איתרי וישיבת הנגב ואב בבית הדין הרבני בירושלים
רבותיו הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב מרדכי שרעבי
תלמידיו הרב יצחק יוסף, הרב משה מרדכי פרבשטיין, הרב אריאב עוזר, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב שג"ר, פרופ' דוד הנשקה, הרב רפאל שמואלביץ, אורי צבי בן נון
חיבוריו בית ישי - דרשות, בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בירושלים לדבורה ולאהרן פישר. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. לאחר פטירת האב נפוצו שמועות שהוא ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט,[3] אולם שמועות אלה כנראה אינן נכונות.[4] בהיוולדו נקרא "יהונתן יהודה", אך לאחר מספר חודשים נפטר אבי אביו רבי שלמה פישר, רב קהילת הסטטוס קוו אנטה של קרלסבורג ותלמידם של הכתב סופר ורבי יצחק דב במברגר, ולכן נוסף לו השם "שלמה" על שם סבו.

התייתם מאב בגיל צעיר. בהקדמה לספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דייוויס שגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.[5] למד בישיבת מיר בירושלים, אצל הרב אליעזר יהודה פינקל[6].

כיהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים באותו הרכב עם הרב זלמן נחמיה גולדברג איתו היה בידידות קרובה. כיהן כשנה כראש ישיבה בישיבתו של משה הירש ולאחר מכן בישיבת ויז'ניץ (נדחי ישראל), לאחר מכן כיהן כר"מ בישיבת הנגב בין השנים תשכ"ה לתשל"א. באלול תשל"א מינה אותו הרב מרדכי אליפנט, מייסד ישיבת איתרי, לר"מ בישיבה, ובהמשך מינהו לראש הישיבה. בשנת 2000 פרש מתפקידו כדיין והמשיך לכהן בתפקיד ראש ישיבה. במקביל, למד בחברותא משך רוב שעות היממה עם אישים שונים, בהם תלמידי הישיבה ושאינם כאלו.

נפטר בי"ד בכסלו ה'תשפ"ב, ונטמן בהר הזיתים בירושלים[7].

שיטת לימודו ודעותיועריכה

דרכו הייתה מבוססת על בירור של מושגי יסוד, על בקיאות רחבה ועל ביקורתיות. זיהה עצמו כתלמיד מובהק למשנתו התלמודית של הרב אברהם ישעיהו קרליץ. הוא גם המליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים. הוא הרבה לעסוק בספרי בעל קצות החושן הנודע ביהודה ורבי עקיבא איגר, ואף מסר בביתו שיעור שבועי בספריהם. הוא היה בקיא בפילוסופיה היהודית, וההדיר את ספרו של רבי חסדאי קרשקש, "אור השם".

דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא ליבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות מגוונים, לרבות תורת הקבלה, אותה למד מפי הרב מרדכי שרעבי[דרוש מקור], ובתורת החסידות בהשראתם עשה שימוש רב בתורת הרמז (ראשי תיבות, סופי תיבות וגימטריאות). בדרשותיו ניכרו ידיעותיו בפילוסופיה, בתולדות עם ישראל ובהיסטוריה כללית. הרב פישר התבטא על סגנונו זה, שהוא על פי דרך הדרש שבתורה.

ביום ירושלים ה'תש"ן השתתף בחגיגת היום בישיבת מרכז הרב ונשא דברים על חשיבותו ומשמעותו של היום, אלו נדפסו בהמשך בספרו "בית ישי", כמו גם מאמר המבאר את המשמעות הפנימית של יום ה' באייר כקשור לארץ ישראל.

יצא נגד הרב שלמה אבינר, על רקע הקלות במראות דם נידה שפסק לנשים, וכתב על אודותיו "הרשע אבינר מכשיל בנות ישראל באיסורי כריתות" וקרא לנדותו[8].

משפחתו ותלמידיועריכה

בשנת 1953 נשא לאישה את לאה (נפטרה בב' טבת ה'תשע"ז), בת הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים ומראשי מפעל הש"ס. לזוג נולדו שמונה ילדים. אחד מבניו הוא הרב מאיר פישר, רב בישיבת גאון יעקב. חתנו הוא הרב חיים קוק, ראש ישיבת "תורת רפאל" בירושלים. בתו חנה קהת היא מייסדת ארגון קולך, ובעלה, חתנו, הוא ר"מ בישיבת מחניים.

אחיו הרב ישראל יעקב פישר, היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים. אחיו הרב אליעזר משה, רב שכונת כנסת ישראל. ואחיו הרב מאיר צבי, מו"ץ בשכונת הר נוף.

על תלמידיו נמנים הרב רפאל שמואלביץ, שהיה מראשי ישיבת מיר, הרב אליהו ברוך פינקל, הרב אריאב עוזר, שמונה לצדו כראש ישיבת איתרי, הרב שלמה זעפראני, הרב שג"ר, הרב מנחם פרומן, פרופ' דוד הנשקה, הרב משה מרדכי פרבשטין[9] וראב"ד ירושלים הרב מרדכי רלב"ג. גם בעלי רקע תורני מועט השתתפו בשיעוריו ופנו אליו בשאלות הלכתיות. אף על פי שאורח חייו של הרב פישר חרדי, באו לשיעוריו גם דתיים לאומיים והוא נתן שיעורים בישיבות דתיות-לאומיות.

ספריועריכה

  • בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, ה'תשס"ד. מהדורה חדשה ה'תשע"ז
  • בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, ה'תשס"ה
  • פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א בענייני סדר המזלות ותורת הקבלה, בתוך הספר "ליקוטי הגר"א"

כמו כן ההדיר את הספרים הבאים:

וערך את הבאים:

  • "קובץ ביאורים" ו"קובץ שמועות" (בתוך: קובץ שיעורים חלק ב') משיעורי הרב אלחנן וסרמן (תחת הכינוי ישי"ש)
  • "מתת מלך" מהרב יחיאל מתתיהו דייוויס
  • "נחלת יצחק" מהרב יצחק (זיידל) סמיאטיצקי
  • "נתיבות המוסר" מהרב אברהם שמואל פינקל, לבקשת רבו הרב אליעזר יהודה פינקל

החל משנת ה'תשע"ח מוציאים תלמידיו מדי שנה את הקובץ "אהל לאה" ובו דברי תורתו, לרגל יום הזיכרון לפטירת אשתו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שלמה פישר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו
  2. ^ זוכי פרס ירושלים לספרות תורנית לשנת התשס"א, באתר עיריית ירושלים
  3. ^ "האיש על החומה", מאת ש"ז זוננפלד, כרך ג' עמודים 316-315
  4. ^ הלל כהן, תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים: הוצאת כתר, 2013. יש לציין כי בניו מאשרים את נכונות השמועות.
  5. ^ בית ישי - דרשות, עמוד 8.
  6. ^ דביר עמר, חנה קהת סופדת לאבא הרב שלמה פישר "גיבה תמך ועזר עד כמה שיכל עד סוף הדרך שלו, ערוץ בשבע, ‏2021\12 1
  7. ^ משה ויסברג, אבל בעולם הישיבות: הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל ראש ישיבת איתרי, י"ד כסלו תשפ"ב, באתר בחדרי חרדים
  8. ^ מכתבו בנושא
  9. ^ עין הדעת ח"ב סי' ל'.