פתיחת התפריט הראשי

מולא אור שרגא (נולד בתחילת המאה ה-18, נפטר בכ"ח בחשוון ה'תקנ"ד) היה מקובל, דיין ומנהיג רוחני בקרב יהדות פרס במאה ה-18.

אור שרגא
לידה תחילת המאה ה-18
יזד
פטירה 3 בנובמבר 1793
כ"ח בחשוון ה'תקנ"ד
תחומי עיסוק מקובל
תפקידים נוספים מוהל, שוחט, בודק ודיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

 
בית כנסת היזדים בירושלים על שם מולא אור שרגא.
 
תלמוד תורה אור שרגא בירושלים.
 
בית כנסת על שמו בירושלים.

נולד בתחילת המאה ה-18 ביזד שבאיראן. למד תורת הנגלה והנסתר, ושימש מוהל, שוחט ובודק ודיין ביזד. שמו התפרסם בקרב היהודים והמוסלמים כאחד, והוא זכה לכינוי מולא.

הוענק לו התואר "מֻלָּא", ראשי תיבות: מי לה' אלי, המציין חכם, שומר מצוות וירא ה' וכונה בפי היזדים "מולא אור הראשון" אולם ברוב ענוותנותו היה אומר - אני רק "שרגא" (אור קטן).[דרוש מקור].

למד בקביעות עם שני ידידיו – ר' דרוויש מהעיר שיראז ור' משה מהעיר כאשאן, כל מפגש נערך בעיר אחרת לסירוגין. נשארו ממנו שתי איגרות: האחת נכתבה בשנת ה'תקמ"ב (1782) ובה פנייה ליהודי משהד לסייע לשד"ר חכם אליהו מהעיר חברון. האיגרת השנייה נכתבה בשנת ה'תקמ"ג (1783), גם היא ליהודי משהד. באיגרת בקשה לאלץ יהודי בשם יצחק בן יהודה כהן לדאוג לפרנסת אשתו שננטשה ללא עזרה בעיר יזד. באיגרת זו הרב אור שרגא מבקש, שבמקרה שאין הסיוע אפשרי, ישלח הבעל גט לאשתו. מסתבר שאבותיו של אור שרגא היגרו ליזד מהעיר סבזואר שבצפון פרס. ייתכן שיהודי סבזואר היגרו לשם ממחוז גילאן ומהיישובים שמסביב העיר קזוין. ידוע שנאדר שאה (שמלך בשנים 1747-1736) ביקש להעביר מספר רב של יהודים ממחוז גילאו ומהיישובים שמסביב קזוין לעיר כלאת נאדרי, כמאתיים ק"מ צפונית למשהד. טרנספר זה אירע כנראה בשנת 1747, וחלק מן העקורים נתקעו בעיר סבזוואר והתיישבו שם, חלק הגיעו למשהד וחלק לכלאת נאדרי. אולי זאת הסיבה לקשרים ההדוקים בין יהודי יזד לבין יהודי משהד.

בשנת ה'תקנ"ד (1793) נפטר, על קברו שנמצא בפאתי העיר יזד נהגו יהודים וגויים להתפלל[דרוש מקור]. בעת האזכרה נוהגים אנשי קהילת יזד לשיר את השיר שחיבר בנו (ר' שמואל).

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אביאל חיים חורי, ידיד במרחקים, תיאור חייו של מולא אור שרגא, על רקע מצב היהודים באיראן. מוסף תור הזהב של עיתון הדרך, גיליון 63, א' כסלו תשע"ט

קישורים חיצונייםעריכה