ויקיפדיה

רמות אלון

שכונה בירושלים
פירוש נוסף ערך זה עוסק בשכונה בירושלים. אם התכוונתם לשכונה בחיפה, ראו רמת אלון.

רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.[1] רמות אלון שוכנת על שתי שלוחות הר,[2] צידה הדרומי והתחתון סמוך למחלף גולדה מאיר והיא משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל בצפון, שם מגיעה לרום של כ־885 מטרים מעל גובה פני הים.[3]

רמות אלון
צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל
צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל
מידע
עיר ירושליםירושלים ירושלים
תאריך ייסוד 1972
על שם יגאל אלון
שטח 2.88
אוכלוסייה 55,000 (2021)
קואורדינטות 31°48′43″N 35°12′00″E / 31.81194444°N 35.2°E / 31.81194444; 35.2
(למפת ירושלים רגילה)
 
רמות אלון
רמות אלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קניון רמות ושדרות גולדה מאיר
בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר
צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים
דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל

השכונה נוסדה בשנת 1974,[3] כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

היסטוריה עריכה

מקור השם עריכה

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הוא הובא לקבורה בעירו "הרמה": ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”. בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל[4] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב, הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: ”גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”.[5] בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א־ראמה), הסמוך לשכונת נווה יעקב.[6] שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון,[7] אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

הקמת השכונה עריכה

לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 סופחו לשטחה המוניציפלי של ירושלים שטחי ענק של כפרים ושטחים פתוחים מיהודה ושומרון לישראל, למעשה פי שלושה משטח העיר המערבית לפני מלחמת ששת הימים. בתום המלחמה הוחל במדיניות ממשלתית לפיה יש להקיף את מרכז העיר בשכונות מגורים גדולות, שבהן יתגוררו אלפי יהודים, תוך ניצול כל שטח פנוי לבניית דירות רבות בזריזות מרבית. מדיניות הבינוי שמה דגש על שכונות לוויין שיעבּו את ירושלים המוכנות כיום שכונות הטבעת.[א]

בתחילה, על אף שסופח האזור לירושלים, נקבע בתוכנית אב משנת 1968 שהאזור יישאר כפרי וירוק, היוזמה להקמת השכונה נולדה בראשית שנות השבעים, בממשלתה השנייה של גולדה מאיר, כתגובה לתוכנית רוג'רס של מזכיר המדינה האמריקאי באותה תקופה.[8][9] הפקעת האדמות להקמת השכונה התרחשה בחודש אוגוסט 1970.[9]

הקמת השכונה נתקלה בהתנגדויות בזמן התכנון, כשבתחילה ייעד משרד השיכון בנייה של כ־10,000 יחידות דיור על שטחה, ואילו עיריית ירושלים ביקשה להעניק לאזור אופי פרברי.[10]

גם אופי הבנייה לווה בביקורת, בייחוד בשל הבחירה לאפשר "חופש אדריכלי" באזורים מסוימים של השכונה, כשהדוגמה הבולטת לכך היא בנייני הכוורות ברמות פולין.[11][12] בין המתנגדים להקמת שכונת הענק, היה ראש העיר דאז, טדי קולק, שחשש שהבנייה בשכונות החדשות תהיה על חשבון הפיתוח והשגשוג של מרכז העיר ההיסטורי.[ב]

התפתחות השכונה 1970-2000 עריכה

עם הקמת השכונה, נבנו אזוריה הראשונים ברמות א', סביב רחובות סולם יעקב, הרוא"ה, רחוב רמות, מעוז ועוד, דרומה להם קמו פרויקטים נוספים סביב רחובות פרנקפורטר, סילבר ומורגנטאו עד לכביש רמות מדרום, ובמקביל הוקמה רמות פולין מצפון לשכונה.

בשנת 1980 נבנו מעברו הדרומי-מזרחי של כביש רמות מבני מגורים על ידי חברת אשדר, כשהמבנים הראשונים בה הם בנייני המגורים ברחובות אהרן אשכולי, צונדק וראובן מס.

משנת 1981 ואילך רמות ב' התרחבה צפונה, עד לשלב בו החלק הצפוני הפך לפלח נפרד וכונה רמות ג'. חלק זה התרחב עוד לכיוון צפון השכונה לאורך הרחובות שלום סיון, אידלסון ורקנאטי.

בשנת 1985 הורחבה רמות פולין לכיוון צפון, לפרויקט מגורים בעיצוב ייחודי שהתחלק ל'רמת אונגוואר', 'תפארת רמות' ו'נוף רמות'. במקביל התרחבה שכונת רמות ב' לכיוון דרום והוקמו בה מבנים דו קומתיים, הנחשבים ליקרים יותר יחסית לשכונה.

בשנת 1986 חברת אשדר שהקימה את בנייני המגורים באהרן אשכולי, הקימה פרויקט נוסף בחלקו העליון של רחוב מירסקי, ובכך חנכה למעשה את חלקה הרביעי של השכונה - רמות ד'. בהמשך התרחבה השכונה עוד צפונה, לאורך הרחובות מינץ ורובין.

בשנת 1996 קם פרויקט נוסף בצפון מזרח השכונה, לאורך רחוב זריצקי, ובשנת 1997 יצא לדרך פרויקט נוסף בצפון השכונה סמוך ליציאה ממנה, ברחוב אור שרגא.

בין השנים 1995 עד שנת 2000 הוקמו מבני מגורים בשיטת 'בנה ביתך' בצפון מערב השכונה, הנקראים רמות 06. מבנים אלו נבנו בבנייה שאינה רוויה, ומחירם גבוה יחסית לשכונה.

משנת 2000 ואילך עריכה

אחר כשני עשורים בהם כמעט ולא נבנו בשכונה מבני מגורים נוספים, בשנת 2018 יצא לדרך פרויקט 'הקאנטרי' לאורך רחוב יעקב אלעזר (רמות הירוקה) ולכיוון שכונת רמת שלמה, והוקמו בה מספר פרויקטים במקביל, שחלקם טרם הסתיימו[2].

משנת 2020 ואילך הושלמו מספר פרויקטים נוספים בשכונה, בהם פרויקט רמות 360 הקיים במרכז השכונה מעל מבנה קניון רמות, וכן 'מצפה רמות' ו-'שכטר ברמות' במזרח רמות א' ועוד.

בשנת 2023 אושר בנייה של 1700 יחידות דיור[13] ואושר פינוי בינוי שכולל עוד 1000 דירות ברמות פולין[14]

גאוגרפיה עריכה

ארכאולוגיה עריכה

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, והייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק,[ג] עובר ליד "חירבת קיקיה",[ד] עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל")[ה] ומשם ממשיך ל־א־נבי סמואל ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויים גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה. מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו היא מן התקופה הצלבנית. יער רמות, הסמוך לשכונה, מכיל גם הוא ממצאים ארכאולוגיים רבים. בשנת 2019 נפתח ביער רמות גן ארכאולוגי בשם 'פארק ארץ התנ"ך', שבו נמצאו שרידי גתות עתיקות. בגן ניטעו כל שבעת המינים והונגשה הגישה אליו.[15]

מיקום גאוגרפי וטופוגרפי עריכה

מיקומה של רמות הוא על ציר תחבורה משמעותי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב (כביש 436) ועושה אותה לחוליה מקשרת בין ירושלים והיישובים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה היא מחולקת לתתי שכונות: באזור הדרום מזרחי, נמצאת רמות א' בדרום מערב השכונה נמצאות רמות ב' ורמות ארזים, בצפון מזרח השכונה יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין ובחלקה הצפון־מערבי, ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב' ורמות 06 – כשבתווך נמצאות שדרות גולדה מאיר. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מצפה נפתוח, הר שפסגתו בגובה של 714 מטר מעל פני הים, שטח פתוח המשמש כריאה הירוקה של השכונה.[16]

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור רמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

אוכלוסייה עריכה

דמוגרפיה עריכה

רמות היא השכונה הגדולה בישראל ואחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל, עם כ־55 אלף תושבים.[17] בתחילה, הייתה מורכבת האוכלוסייה מציבור חילוני, ביניהם עולים רבים.[3] במשך השנים קלטה השכונה אוכלוסייה חרדית רבה, כשאחוז התושבים החרדים בה הלך וגדל עד שהגיע לכ־75% מתושבי השכונה.[18][3] כ־84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל.[19]

בעקבות השינויים הדמוגרפיים, רמות היא שכונה מעורבת ומחולקת לתתי שכונות בעלות צביון שונה כל אחת, רוב תושבי השכונה הם חרדים ומיעוט הוא מהציבור הכללי. בשנים הראשונות להקמתה, הייתה רמות מאוכלסת ברובה בציבור חילוני (מה שאף הוביל למאבק על כביש רמות). עם השנים ובהתאם לשינויים דמוגרפיים שקרו בשכונות נוספות בירושלים, חלקים מהשכונה, כמו רמות א' ורמות ג', אשר היו מאוכלסים בציבור חילוני (רבים מהם מחבר המדינות), הפכו לבעלי רוב חרדי. חלקים אחרים בשכונה כמו השכונות רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. כיום, מוקד האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית נמצא ברמות ב' ובאזורים מרמות א' ורמות ג'. בתחילת המאה ה־21, התרחבה השכונה דרומה ונבנו בה מספר פרויקטים בפאתי רמות א', חלקם לציבור הכללי וחלקם לציבור החרדי.[20] מבחינת אוכלוסיית הילדים: 87% לומדים בחינוך החרדי, כ־3% אחוז בחינוך הממלכתי, וכ־10% בחינוך הממלכתי דתי.[דרוש מקור]

יחסים בין המגזרים עריכה

הנטייה ברמות, בדומה לתפיסה בשאר העיר ירושלים, היא חלוקה בין המגזר החרדי לבין המגזר הכללי, שמורכב מציבור חילוני ודתי לאומי. כשניר ברקת היה ראש העיר ירושלים, פוצל המנהל הקהילתי ברמות לשני מנהלים שונים – אחד לציבור הכללי ואחד לציבור החרדי.[21] עיקר המאבקים הציבוריים הקשורים בשכונה הם בנושאים של הקצאת מבנים למוסדות חינוך. קניון רמות בלב השכונה משרת במידה רבה את האוכלוסייה המגוונת. מתוך שתי הבריכות הציבוריות הקיימות בשכונה, אחת אף פועלת בשבת.[22]

חינוך עריכה

בשנת 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה השתייכו לזרם החינוך החרדי וכן 88% מהתלמידים בגילאי הגן.[19] בשנים האחרונות נכנסה אוכלוסייה חדשה מהציבור הכללי לשכונה ובהתאם לכך שיעורם עלה.

בתקשורת ובתרבות הישראלית עריכה

בתרבות ובאמנות עריכה

פרשיות על רקע לאומני עריכה

פרשיות פליליות עריכה

תחבורה ציבורית עריכה

בשכונה קיימים מספר קווי אוטובוס חלקם דו מפרקים למשל קו 72,71,36,67. בתחנת צומת רמות עוברים מדי יום מעל 40,000 אנשים ובכיוון השני מעל 32,000 תושבים.

בשכונה קיימים קויים שעוברים רק בתוך השכונה, למשל קו 63.[37] קויים שיוצאים מהשכונה למשל 31,67,36,71,72.[38][39]קווים שיוצאים מהעיר כגון קו 422,[40] לבני ברק וקו 308 למודיעין עילית.[41]

מחלף יגאל ידין עריכה

  ערך מורחב – מחלף יגאל ידין

למחלף יגאל ידין מתחלקים 3 תחנות לכיון רמות ליציאה מרמות וצומת רמות ידין בכל התחנות ביחד עוברים כל יום כמאה אלף איש.[דרוש מקור] התחנה ידוע לרעה עקב העומס הרב שיש שם ובעקבות 2 פיגועים שהתרחשו שם בעקבות העומס.[42][43][44]

 
אוטובוסים בצומת רמות

קווים דו מפרקים בשכונה עריכה

עקב הביקוש לאוטבוסים בשכונת רמות אלון היה השכונה בעלת הכי הרבה קווים דו מפרקים כאשר קו 31,71,72,36,67 פועלים על ידי אוטובוס דו מפרקי.[דרוש מקור]

רכבת קלה עריכה

  ערך מורחב – הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

בעתיד בשכונה היו 4 תחנות של הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים (רמות צפון, הקונגרס הציוני, טרומן, יגאל ידין).[דרוש מקור]

קו זה עתיד להפתח בשנת 2028 ועלות המערוכת עומדת על 10 מיליארד שקלים.[45]

 
המסלול הצפוי של הקו הכחול

בשכונה ועד הרבנים החרדי הודיע על הפגנות כנגד הרכבת משום שפוגעת בקדושת השכונה.[46][47][48]

ב-1 ביוני 2023 התחילו עבודות תשתית שבמסגרתם נחסמו נתיבים רבים.[דרוש מקור]

קווים חדשים עריכה

עד סוף שנת 2024 כל הקווים באשכול "צפון ירושלים" יעברו לחברת אקסטרה.[49]

עומסים בתחבורה עריכה

בשכונה תשתיות התחבורה לא מצליחות לעמוד בביקוש ולכן רוב קווי האוטבוס צפופים.[50]

החל משנת 2020 קווי אוטובוס עברו לחברות אחרות. למשל קווים 71,72 עברו לסופרבוס; קווים 36,81,86 עברו לאקסטרה ירושלים, דבר שהוריד את העומס הגדול על חברת אגד.[3][9]

אלימות בתחבורה הציבורית עריכה

בחודש יוני 2023 התרחשו מספר אירועי אלימות בעקבות כך שנהגים לא פתחו את הדלת

15.06 שני נערים זרקו אבנים על אוטובוס של חברת סופרבוס בעקבות כך כל הקווים של חברת סופרבוס בשכונה הושבתו עד לסוף היום[51]

26.06 התרחשו 2 אירועי אלימות על רקע לאומני שבאחד מהם הנהג נדרש לפינוי באמבולנס[52] בעקבות כך באותו יום הופסק השירות (האירוע התרחש קרוב לסוף פעילות השירות) ויום לאחר מכאן התרחשה שביתה והנהגים הורידו את כולם בצומת רמות וחלק הורידו גם בקניון רמות[53][54][55]

קווים עירונים פעילים עריכה

 
קו 64 של חברת אגד
קווים עירונים בתדירות גבוה
מספר הקו חברה מפעילה סוג מקור והערות
31 סופרבוס מפרקי בעבר הופעל על ידי חברת אגד[56]
36 אקסטרה מפרקי בעבר הופעל קו במסלול דומה במספר 37 על ידי חברת אגד[57]
61 אקסטרה רגיל התחיל לפעול בשנת 2023[58]
62 סופרבוס רגיל בעבר הופעל קו במסלול דומה במספר 32 על ידי חברת אגד[59]
64 אגד רגיל [60] בעתיד מפרקי על ידי חברת אקסטרה תחבורה ציבורית
71 סופרבוס מפרקי בעבר הופעל על ידי חברת אגד[61]
72 סופרבוס מפרקי בעבר הופעל על ידי חברת אגד[62]
81 אקסטרה רגיל התחיל לפעול בשנת 2023[63]
86 אקסטרה רגיל התחיל לפעול בשנת 2023[64]
67 אגד מפרקי התרחש פיגוע דקירה בקו זה[65]
57 אגד רגיל
541 אקסטרה רגיל
42 אגד רגיל
56 אגד רגיל
63 אגד רגיל
 
זירת פיגוע הדריסה בשכונת רמות

פיגועים בתחבורה הציבורית עריכה

בשנת 2022-2023 התרחשו 3 פיגועים בתחבורה הציבורית שבעקבותם נהרגו 3 אנשים ונפצעו 9 אנשים

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמות אלון

ביאורים עריכה

  1. ^ חמש שכונות הטבעת בירושלים הן: נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, פסגת זאב ורמות ואלון.
  2. ^ מה שאכן קרה.
  3. ^ ליד כביש 9 כיום.
  4. ^ באזור רחוב צונדק בשכונה.
  5. ^ באזור רמות 06.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, ‏10 בדצמבר 2021
  2. ^ 1 2 נכון לשנת 2023
  3. ^ 1 2 3 4 5 דף השכונה באתר עיריית ירושלים.
  4. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  5. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
  6. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, תשע"ב, 217, 219.
  7. ^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
  8. ^ משה עמירב, היעד הטריטוריאלי: התיישבות בשליטה במזרח ירושלים, סינדרום ירושלים: כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים 1967–2007, ירושלים: כרמל, 2007. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  9. ^ 1 2 3 ניר חסון, כך נוצרה ירושלים החדשה, אורשלמים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2007, ספרי עליית הגג, 2017.
  10. ^ אלי שילר (ע), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה: קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 41. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  11. ^ מיכאל יעקובסון, חומש ומחומש: החרדים מאלתרים על הדירות המוזרות של רמות פולין, באתר Xnet‏, 21 ביוני 2020.
  12. ^ אלי שילר (ע), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה: קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55–56. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  13. ^ אושרה תוספת של 1,700 דירות לשכונת רמות בירושלים
  14. ^ מתיחת פנים: פינוי בינוי וכ-1,000 יח"ד בשכונת רמות פולין
  15. ^ כתבה באתר מנהל קהילתי רמות
  16. ^ ניר חסון, הוועדה המחוזית תדון בבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בבירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2019
  17. ^ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, 10 באוגוסט 2021.
  18. ^ עומר יניב, מאיה חושן, יאיר אסף־שפירא, אינדיקטורים לחברה החרדית בירושלים, 2020, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021.
  19. ^ 1 2 רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
  20. ^ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018
  21. ^ מאיה הורודניצ'אנו, "מסתדרים אחד עם השני": ברמות לא רוצים מלחמת דת, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2011.
  22. ^ נמצא הפתרון: בריכת רמות תשרת את כלל האוכלוסיה, באתר "סרוגים", 19 במאי 2021.
  23. ^ בית יעקב רמות פולין
  24. ^ בית יעקב אוהל רחל
  25. ^ נחנך מבנה בית הספר 'תבונות יעקב' בשכונת רמות
  26. ^ בית ספר בית יעקב החדש, ירושלים
  27. ^ בית יעקב בני תורה
  28. ^ בית ספר נועם בנים רמות
  29. ^ דע בני אהובי באתר יוטיוב
  30. ^ פרגולה באתר יוטיוב
  31. ^ מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר מאקו, ‏28 באוגוסט 2016
  32. ^ עומרי אפרים ויאיר אלטמן, התרעה חמה על פיגוע בירושלים: מסוקים באוויר, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2011.
  33. ^ 1 2 פיגוע בצומת רמות בירושלים: בן 40 נדקר על ידי מחבל, באתר המחדש, ‏19 ביולי 2022
  34. ^ הפיגוע בשכונת רמות, באתר ynet
  35. ^ שכונת רמות בירושלים: אדם לוקה בנפשו דקר שוטר ופצע אותו קשה, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2023
  36. ^ אורב לילדות בגנים, מציע ממתקים - ותוקף: הפדופיל המורשע נתפס
  37. ^ מסלול קו 63, באתר Moovit
  38. ^ מסלול קו 72, באתר Moovit
  39. ^ מסלול קו 71, באתר Moovit
  40. ^ קו 422: לוח זמנים, תחנות ומפות – בני ברק←ירושלים (מעודכן), באתר Moovit
  41. ^ מסלול קו 308, באתר Moovit
  42. ^ חיים גולדיטש, גלעד כהן, עינב חלבי, פיגוע בירושלים: פצוע בינוני מדקירות באוטובוס, צלם ynet ירה במחבל, באתר ynet, 19 ביולי 2022
  43. ^ שילה פריד, ‏ראשוני: פצוע בינוני בפיגוע דקירה בצומת רמות, המחבל נוטרל, בעיתון מקור ראשון, 19 ביולי 2022
  44. ^ חיים גולדיטש, גלעד כהן, פיגוע כפול בירושלים: "האוטובוס נראה מפוצץ, זה הזכיר ימים אפלים", באתר ynet, 23 בנובמבר 2022
  45. ^ הודעות דוברות: צעד נוסף בדרך להפיכת ירושלים לבירת התחבורה הציבורית, באתר הרשות הארצית לתחבורה ציבורית
  46. ^ איציק ברנדויין, מוביל המחאה מסביר: למה חרדים מוחים נגד הקמת הרכבת הקלה?, באתר ערוץ 7, 1 באוגוסט 2022
  47. ^ חיים גולדיטש, עימותים בירושלים: כ-2,000 חרדים מחו על עבודות הרכבת הקלה, שמונה נעצרו, באתר ynet, 24 בפברואר 2022
  48. ^ בן בוחבוט, 4 שנים למחאת הקיצונים נגד הרכבת הקלה: בכמה זמן תידחה חנוכת הקו הכחול?, באתר mynet‏ ירושלים, 4 ביוני 2023
  49. ^ אקסטרה החלה להפעיל את שירות התחבורה הציבורית בצפון ירושלים, באתר אקסטרה תחבורה ציבורית
  50. ^ טל נתנאל-נוריאל, בשכונת רמות מעלים הילוך במאבק לתחבורה ציבורית איכותית: "דורשים להכניס מפעיל נוסף", באתר SchokenGroup, ‏13 באוגוסט 2018
  51. ^ תיעוד: תקפו באלימות את נהג האוטובוס ונעצרו
  52. ^ [גל האלימות בכבישים נמשך: שני נהגי אוטובוס בירושלים הותקפו בגז מדמיע https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/211856/]
  53. ^ הקלטה המאשרת את האירוע
  54. ^ קללות, מכות, גז מדמיע ואבנים: כך נראת משמרת של נהגי אוטובוסים בירושלים
  55. ^ "מקללים אותי שערבי טוב הוא ערבי מת": שני נהגי אוטובוס הותקפו בירושלים בשבוע האחרון
  56. ^ קו 31, באתר Moovit
  57. ^ קו 36, באתר Moovit
  58. ^ קו 61, באתר Moovit
  59. ^ קו 62, באתר Moovit
  60. ^ קו 64, באתר Moovit
  61. ^ קו 71, באתר Moovit
  62. ^ קו 72, באתר Moovit
  63. ^ קו 81, באתר Moovit
  64. ^ קו 86, באתר Moovit
  65. ^ קו 67, באתר Moovit
  66. ^ יורי ילון, רוכב על אופנוע ומניח מטען: כך ביצע מחבל דעאש את הפיגוע המשולב בירושלים, באתר ישראל היום, 27 בדצמבר 2022
  67. ^ הפיגוע בשכונת רמות, באתר ynet


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רמות_אלון&oldid=37084833"