אייזיק שטיין

מפוסקי ההלכה באשכנז בשלהי תקופת הראשונים

רבי יצחק אייזיק שטיין (נפטר ב-א' בתשרי ה'רנ"ו, רגנשבורג) היה מפוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15, בן דורם של מהר"י ברונא ומהרי"ק. נודע בהגהות שחיבר על הסמ"ג.

רבי אייזיק שטיין
לידה המאה ה־15 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 1495
א' בתשרי ה'רנ"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות נירנברג, רגנשבורג
תקופת הפעילות ? – 28 בספטמבר 1495 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו ישראל איסרלן עריכת הנתון בוויקינתונים
בני דורו מהר"י ברונא, מהרי"ק
חיבוריו הערות לסמ"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדותיועריכה

רבי אייזיק שטיין למד אצל רבי דוד טעבלי שפרינץ ומביא דברים בשמו. אולם, רבו המובהק ככל הנראה היה רבי ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן, שכן הוא מביא הוראות רבות שקבל ממנו ומעשים שראה בביתו, ומכנה אותו "הגאון".[1]

לימד תורה בנירנברג, שבה היו הוא ואחיו ר' אהרן פפאנהיים[2] מראשי הקהילה.[3] לאחר מכן לימד בגוצנהויזן (אנ') שבפרנקוניה, ממנה גורש עם יתר היהודים ובסוף ימיו לימד ברגנשבורג.

היה בקשר תורני עם מהרי"ק.[4]

חלק משמעותי משיעוריו היו מסביב לספר הסמ"ג. בנו מוסר שבספר הסמ"ג של אביו היו מונחים פתקים של חידושיו, ומהם ערך לפני פטירתו את ביאורו לסמ"ג.[5] ההערות שנדפסו הן רק מקצת ממה שחיבר. דבריו מובאים פעמים רבות בספרות התורנית ובכלל ובספרות ההלכתית בפרט.

בנו, רבי אבי עזרי, המשיך את דרך אביו ומסר גם הוא שיעורים על הסמ"ג שמהם השתמרו מספר הערות בכתב שצורפו להערות אביו.

מחידושיועריכה

  • מנהג עוקר הלכה - המגן אברהם[6] הביא בשמו שהכלל "מנהג עוקר הלכה" משמעותו היא שאפילו כאשר רוב הדעות בין הפוסקים הן לאסור, והתלמוד מסייע לשיטתם, ואילו המנהג בנוי על הפסיקתא או על ספרות הלכה דומה, יש להמשיך לנהוג במנהג משום שיש לסמוך על כך שאת המנהג קיבלו אבותינו איש מפי איש. זאת בניגוד לדעת המהרי"ל ורבי ישראל איסרלין, שסברו שהכלל תקף גם כשאין למנהג סיוע ממקור אחר.[7]
  • מותר לומר לגוי בשבת 'אל תכבה' - הוא מעיר, שמה שנאמר במשנה, מסכת שבת, פרק ט"ז, משנה ו' שאין לומר לגוי "אל תכבה", הכוונה היא שאם גוי בא לכבות בשבת אין צריך למחות בו, אבל אם היהודי אינו חפץ שהגוי יכבה, מותר לו לומר לגוי "אל תכבה".[8]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהודה לייב ביאלר, מן הגנזים, א, ירושלים תשכ"ז, עמ' 11.
  2. ^ שלמד אף הוא אצל רבי דוד טעבלי ורבי ישראל איסרלן.
  3. ^ מהר"י קולון מציין את שניהם במכתבו למהר"י ברונא, שו"ת מהרי"ק סוף סימן קסו
  4. ^ ראו בפירושו למצוות לא תעשה רח
  5. ^ עלי תמר לתלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה א' דיבור המתחיל "וראה בחוברת" בשם רבי יהודה לייב ביאלר
  6. ^ לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף י"ז, ס"ק כב.
  7. ^ ידידיה אלטר דינרי, חכמי אשכנז בשלהי ימי הביניים: דרכיהם וכתביהם בהלכה, מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"ד, עמ' 195.
  8. ^ הביאו במלאכת שלמה למשנה, מסכת שבת, פרק ט"ז, משנה ו'