ישראל איסרלן

רב גרמני
המונח "ישראל איסרלין" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו ישראל איסר איסרלין.

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים. הוא נחשב לאחד מחשובי הפוסקים, ותשובותיו ופסקיו מוזכרים אלפי פעמים בספרות התורנית שלאחריו. עיקר פרסומו בא על ידי ספרו "תרומת הדשן", שבו כתב תשובות ל-354 שאלות (בגימטריה דש"ן), בכל מקצועות ההלכה.

רבי ישראל איסרלן
לידה בערך 1390
בערך ה'ק"ן
מריבור, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 1460
ה'ר"כ
וינר נוישטאדט, האימפריה הרומית הקדושה
כינוי תרומת הדשן
מדינה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושה
תקופת הפעילות ?–1460 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אשכנז
תחומי עיסוק הלכה, קבלה, דרשן
תפקידים נוספים רב הערים ברנו, מרבורג, וינר נוישטאדט
רבותיו מהרי"ל
תלמידיו אייזיק שטיין, ישראל ברונא עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו תרומת הדשן ועוד (ראה בחיבוריו)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו

עריכה

ר' ישראל נולד בשנת ה'ק"ן (1390) ברגנסבורג, גרמניה לר' פתחיה, שהיה נכדו של רבי ישראל מקרמז', מחבר הגהות אשר"י. השם "איסרלן" היה שמו השימושי, בעוד שבשם "ישראל" הוא נקרא בעיקר בעת עלייה לתורה. תחילה התחנך אצל אחי אמו ר' אהרן בלומלין בקרמס ובוינה, עד ל"גזרת וינה" בשנת ה'ק"ף, שבהן נאסר, ולאחר מכן נהרג, ר' אהרן. אמו של ר' ישראל הוצאה להורג גם היא בגזרות הללו, בט' בניסן ה'קפ"א. לאחר מכן למד, לפי חלק מהדעות, אצל רבי עוזר משלזיה בשווידניץ, שהיה תלמיד תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג, ולפי כמה דעות למד גם אצל מהרי"ל. במשך חייו התכתב עם אחדים מחכמי דורו, ביניהם רבי יעקב וייל שהיה מחשובי הפוסקים בדור ההוא.

עקב רדיפות נאלץ ר' ישראל לברוח מגרמניה. תחילה היגר לאיטליה ולאחר מכן התיישב באוסטריה, שם קיבל על עצמו את עול הרבנות. תחילה כיהן כרבה של העיר ברנו, שנקראה בפי היהודים "ברונא". לאחר מכן נתמנה לרבה של מרבורג ולבסוף כיהן כרבה של וינר נוישטאדט, שם עמד בראשות הישיבה המקומית. הוא זכה לפרסום רב כפוסק נכבד, ובשו"ת הרדב"ז מוזכר אודותיו כי הוא "רב גדול ומוסמך ועליו סומכים בכל גלילות ישראל"[1].

הוא הקדיש את חייו ללימוד התורה, על כל חלקיה. מלבד עיסוקו הרב בפסיקת הלכה, עסק רבות גם בקבלה לגווניה השונים, ובעתות מצוקה השתמש אף בקבלה מעשית[2]. כמו כן עסק בבירור מקורם של מנהגים רבים שהיו מקובלים בקהילות אשכנז. בנוסף היה דרשן מחונן, הצטיין בקול נעים, ונהג לעבור לפני התיבה בימים הנוראים.

אשתו של ר' ישראל, שיינדלין, הייתה אף היא מלומדת, היא כתבה תשובה שלמה ביידיש בהלכות נידה, בשם בעלה[3].

נפטר בווינר נוישטאדט בשנת ה'ר"כ (1460).

תקופת חייו של הרב ישראל איסרלן על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערכתו

עריכה

גדולי דורו והדורות הבאים העריכוהו מאוד, ומקובל לומר שהוא 'גדול האחרונים', בין הרבנים שכינוהו כך ניתן למנות את רבי יעקב ריישר שכתב עליו "מהרא"י בעל תרומת הדשן... והוא גדול שבאחרונים"[4], גם רבי משה לימא כתב עליו "וידוע כי בעל תרומת הדשן היה גדול שבאחרונים ומימיו אנו שותים"[5], רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא, כתב בשולחן ערוך הרב "גדול שבאחרונים מהר"י איסרלן"[6], ורבי יחזקאל לנדא כתב עליו "בעל תרומת הדשן... הוא רב מובהק גדול בהאחרונים"[7].

ספריו

עריכה

תרומת הדשן

עריכה

רבי ישראל נתפרסם בעיקר על ידי ספרו "תרומת הדשן" שמקבץ 'תשובות' שכתב בהלכה. שם הספר שאול מן המושג ההלכתי תרומת הדשן, ומציין את מספר התשובות שבחלקו הראשון של הספר - 354, בגימטריה דש"ן.

כאמור חלקו הראשון של הספר מכיל תשובות בהלכה שכתב לשאלות שנשאל, לדעת כמה פוסקים שחיו אחריו, השאלות להם כתב את התשובות, לא נשאלו על ידי אנשים, אלא ר' ישראל שאל את השאלות כדי לענות עליהן תשובות, תוך כדי בירור הלכתי יסודי בנושא הנדון[8], ויש הסוברים, וביניהם המהדיר של לקט יושר, ששאלות אלו אכן נשאלו, ולא כתבם המחבר בעצמו[9], אולם כתב עליו הרב שמואל אביטן במבוא לתרומת הדשן, שטעות בידו, ושאכן כתב רבי ישראל את התשובות בעצמו[10].

חלקו השני של תרומת הדשן נקרא "פסקים וכתבים" וכולל 267 פסקי הלכה, שנלקטו ככל הנראה על ידי תלמידיו.

בשו"ת 'תרומת הדשן' מועלות שאלות שונות שלא התעוררו בספרות השו"ת עד אותו זמן. דוגמה לכך היא שאלת השימוש בסוכר בחג הפסח, עקב החשש שמעורב בו קמח.

רבי יוסף קארו מביאו לעיתים קרובות בספרו 'בית יוסף'.

ה'תרומת הדשן' משמש כמקור למנהגים רבים המקובלים בקהילות אשכנז. הרמ"א מצטט ממנו פעמים רבות בהגהותיו על השולחן ערוך.

ספרים נוספים שכתב

עריכה

תלמידו הרב יוסף יוזפא אוסטרייכר ב"ר משה כתב ספר בשם "לקט יושר". בספר זה הוא מרכז תשובות רבות נוספות שכתב ר' ישראל איסרלן, וכן מנהגים שנהג, קורות חייו ועוד. הספר נדפס לראשונה מכתב יד המחבר על ידי יעקב פריימאן בברלין בשנים ה'תרס"ג-ה'תרס"ד. מקובל בקרב הפוסקים כי החיבור אותנטי ומשקף נאמנה את מנהגי מהרי"א וקורותיו[11].

תלמידיו

עריכה

ראו גם

עריכה
  • מזי"א - דף פירושונים (ראשי תיבות אפשריים של מזי"א הם "מזרע ישראל איסרלן")

קישורים חיצוניים

עריכה
ספריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סימן תתקצ"ד.
  2. ^ כך מביא החיד"א ב"שם הגדולים" חלק א' אות ת"ב, בשם בנו של הרב "שער אפרים"
  3. ^ תשובתה בספר לקט יושר.
  4. ^ יעקב ריישר, מנחת יעקב, כלל מה ס"ק כה, באתר היברובוקס
  5. ^ משה לימא, ‏חלקת מחוקק אבן העזר סימן יז ס"ק כא, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  6. ^ שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך אורח חיים, קונטרס אחרון סימן תמו סק"א, באתר היברובוקס
  7. ^ שו"ת נודע ביהודה תנינא, חלק אבן העזר סימן קיד
  8. ^ כך כותבים הש"ך ביורה דעה סימן קצ"ו סעיף קטן כ', החיד"א בספרו "שם הגדולים" חלק א' אות ת"ב, ועוד.
  9. ^ לקט יושר, הוצאת יעקב פריימאן, תרס"ד, עמ' XIV-XV
  10. ^ רבי ישראל איסרלן, תרומת הדשן, ירושלים: הרב שמואל אביטן, תשנ"א, עמ' ה-ו
  11. ^ אולם, בשו"ת "דברי יציב" מאת הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, חלק אבן העזר סימן ע"ח סוף אות א' מתפלא על דבר בספר ומתבטא "הגם שאיני יודע אם מר בר רב אשי חתים עלה".