אילונה לדאני
אילונה לדאני (במקור ליכטמן,[1] בהונגרית: Ladányi Ilona; מישקולץ, 3 בספטמבר 1901[2] – בודפשט, 21 בדצמבר 1952)[3] הייתה זמרת אופרה (סופרן קולורטורה). היא הייתה הצלחה גדולה בכל תפקידיה עד מותה הטרגי בטרם עת.
לידה |
3 בספטמבר 1901 מישקולץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
21 בדצמבר 1952 (בגיל 51) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
שם לידה | Lichtmann Ilona |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
הושפעה על ידי | Frida Vadnai |
קורות חייה
עריכהאילונה ליכטמן נולדה במשפחה יהודית כבתם של חייט הגברים ליפוט ליכטמן ושל רוזה לווינגר. כבר בילדותה קיבצה נדבות בעיר הולדתה באמצעות שירה בקולה היפה. כשגדלה הצליחה ללמוד לשיר בתמיכה הכספית של אגודת הנשים היהודיות של מישקולץ, תוך כדי עבודתה כקלדנית במכונת כתיבה. היא עברה לבודפשט עם הנהלת חברת הביטוח שהעסיקה אותה, כדי שתוכל להמשיך את לימודיה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. שם התקבלה ישר לשנה השלישית. היא סיימה את האקדמיה כתלמידתם של בלה סבאדוש ושל פרידה ודנאי, תוך כדי המשך עבודתה בחברת הביטוח.
בעונת 1932–1933 הפכה למקבלת מלגה של בית האופרה. הופעת הבכורה שלה הייתה ב-25 באוקטובר 1932 בתור המשרתת הראשונה בנישואי פיגארו של מוצרט. היא המשיכה את לימודיה באיטליה, ולאחר מכן חזרה לאופרה כחברה קבועה בסתיו 1933. לדאני עוררה סערה רבה כשנכנסה להחליף את הזמרת המפורסמת לויזה סאבו החולה שאכן נפטרה ב-1934. היא הייתה הצלחה גדולה בכל תפקידיה עד שבשנת 1939 פוטרה מהמוסד בשל החוק היהודי השני. הופעתה האחרונה הייתה ב-7 ביוני, גם היא בנישואי פיגארו, אבל כבר בתור ברברינה. לאחר מכן, היא הייתה יכולה להופיע רק בתיאטרון גולדמרק (בפני קהל יהודי) במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך.
בין 1939 לבין 1944 היא שיחקה ושרה תפקידים רבים. בחודשים הראשונים שלה בתיאטרון גולדמארק שרה מהרפרטואר שלה בערבי בידור ובתוכניות ספרותיות. תפקיד האופרה הראשון שלה היה אז מרצֶלינֶה ב"פידליו" של בטהובן בסתיו 1940. אחר כך, לעיתים קרובות, כמעט מדי שבוע: לוצ'יה די למרמור, סיפורי הופמן, החטיפה מן ההרמון, ריגולטו, לה בוהם וכמעט כל ספרות האופרה. ב-1944 שיחקה בתפקיד מלכת שבא. ההופעה האחרונה שלה באולם גולדמארק הייתה ימים ספורים לפני כניסת הגרמנים לממלכת הונגריה (מבצע מרגרטה), בתפקיד סוזנה ב"נישואי פיגארו".
בדצמבר 1944, היא ושלוש אחיותיה נגררו מאחד הבתים מוגנים בדרך פוז'וני וגורשו דרך תחנת הרכבת Józsefváros (ששימש לרכבות סחורות ובהמות) למחנה הריכוז ברגן-בלזן. היא הצליחה לשרוד וחזרה להונגריה בקיץ 1945.[4]
באחד מהראיונות שלה אחרי המלחמה נשאלה האם הצליחה לשיר לחברותיה בברגן בלזן. היא פרתה בבכי שקט והשיבה:
"שם... לא יכולתי, חברותי התחננו לשווא ואכן רציתי לנחם אותם ביופי המוזיקה והשיר. נשימתי נחנקה, שום קול לא יצא מגרוני. הרגשתי שאין יותר מנגינה בכל העולם. אבל בלילה, כששמיכת החושך נפלה עלינו והסתירה ממני את עולם האימה, התעטפתי בחושך הגדול ושרתי לעצמי מתחת לפיסת הסמרטוט שנקראה השמיכה"."
לאחר מכן הצליחה לחזור לבית האופרה. ב-2 במרץ 1946 היא שרה את תפקידה הישן, אסטארוט, שפחת המלכה, במלכת שבא. הופעתה האחרונה בבודפשט הייתה ב-22 במרץ 1947 בתור אוסקר (נשף המסכות). בנובמבר 1948, היא שרה את התפקיד הראשי של לוצ'יה די למרמור בתיאטרון הלאומי של מישקולץ יחד עם כמה אמנים שנרדפו בעבר (שאנדור פרקש, פאל פהר).[5] חברותה באופרה של בודפשט פסקה ב-1949.
היא נפטרה מסרטן השד וקברה נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.[6]
אילונה לדאני עבדה כסופרן קולורטורה לירית וכ"סוברט" (סוג של קול אופראי). לדאני הופיעה גם באופרטות.
חייה הפרטיים
עריכהתפקידיה
עריכה- Eugen d’Albert: Hegyek alján – Pepa; Nuri
- Georges Bizet: Carmen – Frasquita
- Isidore de Lara: A fehér vitorlás – Első énekesnő
- Gaetano Donizetti: Lammermoori Lucia – címszerep
- Gaetano Donizetti: Don Pasquale – Norina
- Christoph Willibald Gluck: Május királynője – Helena
- Goldmark Károly: Sába királynője – Asztarót
- Goldmark Károly: Téli rege – Perdita
- Hubay Jenő: A cremonai hegedűs – Giannina
- Hubay Jenő: Karenina Anna – Dolly
- Engelbert Humperdinck: Jancsi és Julliska – Ébresztő manó
- Kodály Zoltán: Székelyfonó – A szomszéd leány
- Lehár Ferenc: Giuditta – Anita
- Darius Milhaud: Francia saláta – Isabella
- Wolfgang Amadeus Mozart: Figaro lakodalma – Barbarina; Első leány
- Wolfgang Amadeus Mozart: A varázsfuvola – Pamina
- Jacques Offenbach: A banditák – Zerlina
- Jacques Offenbach: Hoffmann meséi – Olympia
- Poldini Ede: Farsangi lakodalom – Második kisasszony
- Gioachino Rossini: A sevillai borbély – Rosina
- Johann Strauss d. S.: A denevér – Ida
- Giuseppe Verdi: Rigoletto – Gilda; Ceprano grófné
- Giuseppe Verdi: La Traviata – Valéry Violetta
- Giuseppe Verdi: Álarcosbál – Oscar
- Giuseppe Verdi: Don Carlos – Tebaldo; Mennyei hang
- Richard Wagner: Tannhäuser – Pásztorfiú
- Richard Wagner: Parsifal – II. viráglány
- Carl Maria von Weber: A bűvös vadász – Annuska
לקריאה נוספת
עריכה- טיבור בנצש: מסעו של זמרת "חצר" דרך מכון ביטוח והאופרה אל אומיקה
- 100 שנה לבית האופרה של בודפשט. עורך גזה סטאוד. בודפשט, 1984. הוצאת מוזיקה. 502.מסת"ב 9633305241
- פטר וארנאי : לקסיקון האופרה. בודפשט, 1975. הוצאת מוזיקה. מסת"ב 9633301076
- אילונה לדאני במאגר המידע של האופרה הממלכתית ההונגרית
- אילונה לדאני בארכיב של האתר אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך
ראו גם
עריכה- איבאן קרטס: זיכרונותי מההופעות של אומיקה בכתב העת "שבת", 1 ביוני 1990.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ A rádió műsorában kedden Lichtmann Ilona, a fiatal koloratúropera- énekesnő énekelt (1932. április 8.) Ujság, 8. évfolyam, 76. szám
- ^ "Születési bejegyzése a miskolci polgári születési akv. 1022/1901. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-03-22.
- ^ "Ladányi Ilona halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1738/1952. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-01.
- ^ Lengyel István (1970-07-01). "Operaénekesnő a koncentrációs táborban". Új Élet. 25 (13).
- ^ Az előadás a Színházi adattárban.
- ^ Tíz kép – A Kozma utcai temető II. = Caruso blog 2016. november 1.
- ^ "Lederer Péter és Lichtmann Ilona házasságkötési bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári házassági akv. 190/1936. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-03-22.