אילונה לדאני

זמרת אופרה הונגרייה-יהודייה

אילונה לדאני (במקור ליכטמן,[1] בהונגרית: Ladányi Ilona; מישקולץ, 3 בספטמבר 1901[2]בודפשט, 21 בדצמבר 1952)[3] הייתה זמרת אופרה (סופרן קולורטורה). היא הייתה הצלחה גדולה בכל תפקידיה עד מותה הטרגי בטרם עת.

אילונה לדאני
Ladányi Ilona
לידה 3 בספטמבר 1901
מישקולץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 1952 (בגיל 51)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lichtmann Ilona עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי Frida Vadnai עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה עריכה

אילונה ליכטמן נולדה במשפחה יהודית כבתם של חייט הגברים ליפוט ליכטמן ושל רוזה לווינגר. כבר בילדותה קיבצה נדבות בעיר הולדתה באמצעות שירה בקולה היפה. כשגדלה הצליחה ללמוד לשיר בתמיכה הכספית של אגודת הנשים היהודיות של מישקולץ, תוך כדי עבודתה כקלדנית במכונת כתיבה. היא עברה לבודפשט עם הנהלת חברת הביטוח שהעסיקה אותה, כדי שתוכל להמשיך את לימודיה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. שם התקבלה ישר לשנה השלישית. היא סיימה את האקדמיה כתלמידתם של בלה סבאדוש ושל פרידה ודנאי, תוך כדי המשך עבודתה בחברת הביטוח.

בעונת 19321933 הפכה למקבלת מלגה של בית האופרה. הופעת הבכורה שלה הייתה ב-25 באוקטובר 1932 בתור המשרתת הראשונה בנישואי פיגארו של מוצרט. היא המשיכה את לימודיה באיטליה, ולאחר מכן חזרה לאופרה כחברה קבועה בסתיו 1933. לדאני עוררה סערה רבה כשנכנסה להחליף את הזמרת המפורסמת לויזה סאבו החולה שאכן נפטרה ב-1934. היא הייתה הצלחה גדולה בכל תפקידיה עד שבשנת 1939 פוטרה מהמוסד בשל החוק היהודי השני. הופעתה האחרונה הייתה ב-7 ביוני, גם היא בנישואי פיגארו, אבל כבר בתור ברברינה. לאחר מכן, היא הייתה יכולה להופיע רק בתיאטרון גולדמרק (בפני קהל יהודי) במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך.

בין 1939 לבין 1944 היא שיחקה ושרה תפקידים רבים. בחודשים הראשונים שלה בתיאטרון גולדמארק שרה מהרפרטואר שלה בערבי בידור ובתוכניות ספרותיות. תפקיד האופרה הראשון שלה היה אז מרצֶלינֶה ב"פידליו" של בטהובן בסתיו 1940. אחר כך, לעיתים קרובות, כמעט מדי שבוע: לוצ'יה די למרמור, סיפורי הופמן, החטיפה מן ההרמון, ריגולטו, לה בוהם וכמעט כל ספרות האופרה. ב-1944 שיחקה בתפקיד מלכת שבא. ההופעה האחרונה שלה באולם גולדמארק הייתה ימים ספורים לפני כניסת הגרמנים לממלכת הונגריה (מבצע מרגרטה), בתפקיד סוזנה ב"נישואי פיגארו".

בדצמבר 1944, היא ושלוש אחיותיה נגררו מאחד הבתים מוגנים בדרך פוז'וני וגורשו דרך תחנת הרכבת Józsefváros (ששימש לרכבות סחורות ובהמות) למחנה הריכוז ברגן-בלזן. היא הצליחה לשרוד וחזרה להונגריה בקיץ 1945.[4]

באחד מהראיונות שלה אחרי המלחמה נשאלה האם הצליחה לשיר לחברותיה בברגן בלזן. היא פרתה בבכי שקט והשיבה:

"שם... לא יכולתי, חברותי התחננו לשווא ואכן רציתי לנחם אותם ביופי המוזיקה והשיר. נשימתי נחנקה, שום קול לא יצא מגרוני. הרגשתי שאין יותר מנגינה בכל העולם. אבל בלילה, כששמיכת החושך נפלה עלינו והסתירה ממני את עולם האימה, התעטפתי בחושך הגדול ושרתי לעצמי מתחת לפיסת הסמרטוט שנקראה השמיכה"."

לאחר מכן הצליחה לחזור לבית האופרה. ב-2 במרץ 1946 היא שרה את תפקידה הישן, אסטארוט, שפחת המלכה, במלכת שבא. הופעתה האחרונה בבודפשט הייתה ב-22 במרץ 1947 בתור אוסקר (נשף המסכות). בנובמבר 1948, היא שרה את התפקיד הראשי של לוצ'יה די למרמור בתיאטרון הלאומי של מישקולץ יחד עם כמה אמנים שנרדפו בעבר (שאנדור פרקש, פאל פהר).[5] חברותה באופרה של בודפשט פסקה ב-1949.

היא נפטרה מסרטן השד וקברה נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.[6]

אילונה לדאני עבדה כסופרן קולורטורה לירית וכ"סוברט" (סוג של קול אופראי). לדאני הופיעה גם באופרטות.

חייה הפרטיים עריכה

  • בעלה הראשון היה בעל האחוזות פטר ארווין לדרר, לו נישאה ב-7 ביולי 1936 בבודפשט.[7] הם התגרשו ב-1945.
  • בעלה השני היה איז'ו באבוש (במקור שוורץ), איתו היא חיה מ-1948 ועד מותה.

תפקידיה עריכה

  • Eugen d’Albert: Hegyek alján – Pepa; Nuri
  • Georges Bizet: Carmen – Frasquita
  • Isidore de Lara: A fehér vitorlás – Első énekesnő
  • Gaetano Donizetti: Lammermoori Lucia – címszerep
  • Gaetano Donizetti: Don Pasquale – Norina
  • Christoph Willibald Gluck: Május királynője – Helena
  • Goldmark Károly: Sába királynője – Asztarót
  • Goldmark Károly: Téli rege – Perdita
  • Hubay Jenő: A cremonai hegedűs – Giannina
  • Hubay Jenő: Karenina Anna – Dolly
  • Engelbert Humperdinck: Jancsi és Julliska – Ébresztő manó
  • Kodály Zoltán: Székelyfonó – A szomszéd leány
  • Lehár Ferenc: Giuditta – Anita
  • Darius Milhaud: Francia saláta – Isabella
  • Wolfgang Amadeus Mozart: Figaro lakodalma – Barbarina; Első leány
  • Wolfgang Amadeus Mozart: A varázsfuvola – Pamina
  • Jacques Offenbach: A banditák – Zerlina
  • Jacques Offenbach: Hoffmann meséi – Olympia
  • Poldini Ede: Farsangi lakodalom – Második kisasszony
  • Gioachino Rossini: A sevillai borbély – Rosina
  • Johann Strauss d. S.: A denevér – Ida
  • Giuseppe Verdi: Rigoletto – Gilda; Ceprano grófné
  • Giuseppe Verdi: La Traviata – Valéry Violetta
  • Giuseppe Verdi: Álarcosbál – Oscar
  • Giuseppe Verdi: Don Carlos – Tebaldo; Mennyei hang
  • Richard Wagner: Tannhäuser – Pásztorfiú
  • Richard Wagner: Parsifal – II. viráglány
  • Carl Maria von Weber: A bűvös vadász – Annuska

לקריאה נוספת עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אילונה לדאני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ A rádió műsorában kedden Lichtmann Ilona, a fiatal koloratúropera- énekesnő énekelt (1932. április 8.) Ujság, 8. évfolyam, 76. szám
  2. ^ "Születési bejegyzése a miskolci polgári születési akv. 1022/1901. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-03-22.
  3. ^ "Ladányi Ilona halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 1738/1952. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-10-01.
  4. ^ Lengyel István (1970-07-01). "Operaénekesnő a koncentrációs táborban". Új Élet. 25 (13).
  5. ^ Az előadás a Színházi adattárban.
  6. ^ Tíz kép – A Kozma utcai temető II. = Caruso blog 2016. november 1.
  7. ^ "Lederer Péter és Lichtmann Ilona házasságkötési bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári házassági akv. 190/1936. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-03-22.