אינוקטיטוט

שפה

אינוקטיטוט (ᐃᓄᒃᑎᑐᑦ) או בשמה המלא האינוקטיטוט של קנדה המזרחית, ושפת האינואיטים המזרח-קנדיים, הוא שמן של מספר שפות אינואיטיות המדוברות בצפון-מזרח קנדה. על פי מפקד האוכלוסין הקנדי ב-2016, ישנם בקנדה כ-75,000 אנשים המזדהים כאינואיטים, מתוכם כ-37,000 דיווחו על האינוקטיטוט כשפת האם שלהם[1]. לשם השוואה, שפת הקרי, הנחשבת לשפה הילידית המדוברת ביותר בקנדה (על כלל ניביה), מדוברת בפי כ-115,000 איש[1].

אינוקטיטוט
ᐃᓄᒃᑎᑐᑦ
מדינות קנדה, גרינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורים נונאווט, נונאוויק עריכת הנתון בוויקינתונים
דוברים 36,000 (יחד עם דוברי אינוביאלוכטון)
שפת אם 14,000
כתב עיצורי אינוקטיטוט; לטינית
משפחה

אסקימו-אלאוט

אינואיט
אינוקטיטוט
לאום נונאווט (המחוז הצפוני ביותר בקנדה), נונאוויק (אזור בצפון קוויבק), הטריטוריות הצפון-מערביות, ונונאטסיאווט (אזור במחוז לברדור)
מוסד אינואיט טאפיריאיט קאנאטאמי עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד שפה iu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 iu עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 iku עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 iku עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תפוצה ומעמד רשמי

עריכה

אינוקטיטוט מדוברת בכל האזורים שמצפון לקו העצים, (הקו המהווה את גבולו הדרומי של האזור הארקטי) כולל חלקים של הפרובינציות של ניופאונדלנד ולברדור, נונאוויק בקוויבק, ובמידה מסוימת אף בצפון מזרח מניטובה, ובמקומות נוספים. כמו כן, בצפון-מערב גרינלנד מדובר דיאלקט נוסף של השפה בשם אינוכטון. היא מוכרת כשפה רשמית בנונאווט ובטריטוריות הצפון-מערביות, וכן כאחת משמונה שפות ילידים רשמיות בטריטוריות הצפון-מערביות.

המונח אינוקטיטוט מתייחס גם לשפת מאקרו (אנ'), הכוללת כמעט את כל הדיאלקטים האינואיטיים בקנדה.

אינוקטיטוט במערכת החינוך הקנדית

עריכה

לפני המגע עם האירופאים, האינוקטיטוט הייתה אך ורק שפה מדוברת, ולא הייתה בה מערכת כתב. האינואיטים למדו מיומנויות על ידי צפייה במבוגרים והשתתפות על פי גילם, ולא בבתי ספר. הקולוניאליזם הוא שהביא את מערכת החינוך האירופאית לקנדה, ומיסיונרים נוצרים היו הראשונים שהעבירו חינוך פורמלי לאינואיטים בבתי ספר. המורים השתמשו בשפות המקומיות להוראה ופיתחו מערכות כתב כבר במאה ה-18[2].

בשנת 1928 נפתח בית הספר הראשון לאינואיטים, ואנגלית הייתה שפת ההוראה בהם. כשהאינטרסים של הממשלה בצפון גברו, היא החלה להשתלט על החינוך של האינואיטים. בתום מלחמת העולם השנייה, גורמים רשמיים הביעו דאגה לגבי הקושי של האינואיטים למצוא עבודה אם הם לא היו מסוגלים לתקשר באנגלית. לשיטתם, האינואיטים היו אמורים להשתמש באנגלית בבית הספר, בעבודה ואפילו בין הורים לילדיהם.

בשנות ה-60, הגישה האירופית לשפת האינוקטיט החלה להשתנות. החלו לחלחל ההבנות שידע, במיוחד בשנים הראשונות לבית הספר, מועבר בצורה הטובה ביותר בשפת האם, וכמו כן, שבשפה ישנן מילים ייחודיות לתיאור תופעות טבע שונות, ובכך היא אוצרת ידע סביבתי רחב, שאובד במעבר לאנגלית. האינואיטים עברו לשיטה של בתי ספר דו-לשוניים, עד שבשנת 1969, הצביעו בעד חיסול בתי ספר פדרליים והחלפתם בלימודים בשילוב של אינוקטיטוט, אנגלית וצרפתית.

שפות ודיאלקטים

עריכה

נונאווט

עריכה

בנונאווט מוכרות ארבע שפות רשמיות: אנגלית, צרפתית, אינוקטיטוט ואינונאקטון. המילים אינוקטיטוט, או יותר נכון אינוקטוט ('שפת אינואיט') משמשות יותר ויותר להתייחסות הן לאינואינקטון והן לאינוקטיטות יחד, או "שפות אינואיט" באנגלית.

נונאווט הוא ביתם של כ-24,000 אינואיטים, למעלה מ-80% מהם דוברי אינוקטיט. נתון זה כולל כ-3,500 אנשים שדווחו על עצמם כחד לשוניים. נתוני מפקד האוכלוסין של 2001 מראים כי השימוש באינוקטיטוט, למרות שהוא נמוך יותר בקרב צעירים מאשר קשישים, הפסיק לרדת בקנדה כולה ואולי אף גדל בנונאווט.

הניב הדרום באפיני (Qikiqtaaluk nigiani, ᕿᑭᖅᑖᓗᒃ ᓂᒋᐊᓂ) מדובר בחלקו הדרומי של האי באפין, כולל עיר הבירה איקאלוויט. עובדה זו תרמה לכך שבשנים האחרונות השימוש בו גבר, מכיוון שחלק גדול מהתקשורת אינוקטיטוט מקורו באיקאלוויט.

נונאוויק

עריכה

קוויבק היא ביתם של כ-15,800 אינואיטים, שכמעט כולם חיים בנונאוויק. על פי מפקד האוכלוסין של 2021, 80.9% מהאינואיטים בקוויבק מדברים אינוקטיטוט.

הניב הנונאוויק (Nunavimmiutitut, ᓄᓇᕕᒻᒥᐅᑎᑐᑦ) קרוב יחסית לדיאלקט הדרום באפיני, אך אינו זהה. בגלל הגבול הפוליטי והפיזי בין נונאוויק לנונאווט, לנונאוויק יש מוסדות ממשל וחינוך נפרדים מאלה שבשאר העולם דובר האינוקטיטוט, וכתוצאה מכך סטנדרטיזציה גוברת של הניב המקומי כמשהו נפרד מצורות אחרות של אינוקטיטוט. בניב הנונאוויק, אינוקטיטוט נקרא ` (ᐃᓄᑦᑎᑐᑦ). ניב זה נקרא לפעמים גם Tarramiutut או Taqramiutut (ᑕᕐᕋᒥᐅᑐᑦ או ᑕᖅᕐᕋᒥᐅᑐᑦ).

לברדור

עריכה

לדיאלקט של צפון לברדור. יש מערכת כתיבה מובהקת, שפותחה בגרינלנד בשנות ה-60 על ידי מיסיונרים גרמנים. מסורת כתיבה נפרדת זו, והריחוק של קהילה זו מקהילות אינואיטיות אחרות, הפכה אותה לניב מובהק עם מסורת ספרותית נפרדת. עם זאת, רק 550 דיווחו כי אינוקטיטוט היא שפת האם שלהם במפקד של 2001. אינוקטיטוט נמצא בסכנת הכחדה חמורה בלברדור. ניב נפרד, שלכאורה היה קרוב הרבה יותר לניבים האינוקטיטוטיים המערביים, המדוברים באזור סביב ריגולט, כמעט ונכחד בסביבות שנת 2000. לפי דיווחים בחדשות, ב-1999 היו לו רק שלושה דוברים מבוגרים מאוד[3].

פונמות בניבים אינואיטיים
סדקי ענבלי וילוני חכי כפוף מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי ŋː n m
סותם q *ɡ k (ɟ) t p
חוכך
צדי
(h) *ʁ (ʐ ʂ) s v
ɬ
מקורב
(צדי)
j
l

* תוספת פונמה בהתאמה
* רק בניב נַאצִילִינְגְמִיאוּטוּט; בשאר הניבים התמזג עם /j/
* בניב סִיגְלִיטוּן מוחלף ב-[ɣ], ועשוי להישמע כך בין תנועות
וביניהן למקורבים בניבים אחרים
* תחת /s/ בניבים כִּיבַלִּירְמִִיאוּטוּט ונַאצִילִינְגְמִיאוּטוּט, ותחת /s ɬ/
בניב אִינוּאִינַּאקְטוּן
* רק בניב אִינוּפִּיַאטוּן
* הופך [ɴ] לפני אפײם

תנועות בניבים אינואיטיים
אחורית קדמית
סגורה uː iː
פתוחה aː
* תוספת פונמה בהתאמה
  • /u/ קצרה מזוהה לעיתים
    כ-[o~ɔ]
  • /i/ קצרה מזוהה לעיתים
    כ-[e~ɛ]
 
תפוצת ניבים אינואיטיים

כתב שפת האינוקטיטוט

עריכה

האינוקטיטוט נכתבת במספר דרכים. ההבדלים נובעים בעיקרם מניב ואזור, אך לעיתים גם מסיבות פוליטיות והיסטוריות.

במהלך שנות השישים של המאה ה-18, מיסיונרים תרמו ליצירת אלפבית לשפת האינוקטיטוט בגרינלנד המבוסס על האלפבית הלטיני על מנת להפיץ את הדת הנוצרית, ובפרט את התנ"ך, בשפת המקום, כפי שהיה נהוג על ידי המסיונרים בכל העולם. למעשה, ההבדל היחיד בין כתב זה לכתב הלטיני הקלאסי הוא הוספת האות קרא המיוצגת על ידי הסימן ĸ שבהמשך הוחלפה באות Q.

הקַנִיאוּיָאקְפַּאיט (ᖃᓂᐅᔮᖅᐸᐃᑦ), הוא כתב אבוגידה המשמש את האינואיטים דוברי האינוקטיטוט בטריטוריית נונאווט ובחבל נונאוויק.

בשנת 1976 הפכה להיות הכתב הרשמי של השפות האינואיטיות, לצד האלפבית הלטיני. הוא מבוסס על כתב הילידים הקנדי. בכתב זה כל אות מיצגת עיצור, וכל תנועה מיוצגת על ידי הרוטציה של אותה האות.

 
שפת האינוקטיטוט

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אינוקטיטוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 The Aboriginal languages of First Nations people, Métis and Inuit, Statistics Canada
  2. ^ Inuktut writing systems, Canadian Geographic
  3. ^ Nunatsiaq News, web.archive.org, ‏2007-10-29