איסור ספייה

איסור הלכתי לצוות אחר לעבור עבירה
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

איסור ספייה הוא איסור הלכתי על אדם לצוות או לגרום לאדם אחר, בדרך כלל קטן, לעשות פעולה שיש בה איסור.

מקור האיסור עריכה

נאמר בתורה "לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם" (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ב) ודורשת הגמרא על כך: (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קי"ד) ”לא תאכלום – לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים” כוונת הגמרא לומר שמוזהר הגדול מן התורה שלא יספה בידיו לקטן דבר שהוא אסור, כלומר שלא יאכילנו במו ידיו. ונקטו הפוסקים שדין זה של איסור ספייה לא נאמר רק באיסורי אכילה אלא גם בשאר איסורי תורה.

גדרי האיסור עריכה

אסור לגדול לצוות לקטן לעשות מעשה איסור[1]. יוצא, שאסור מן התורה לומר לקטן לעשות מלאכה בשבת. דין זה נאמר אף בקטן שאינו בנו של המצווה, ואפילו בקטן שלא הגיע לגיל חינוך (גיל שש) איסור זה נקרא בשם ספייה. וכן בשאר איסורי תורה אסור לומר לקטן לעשות פעולה שיש בה איסור.

אנשים המורים בטעות לילד קטן לעשות פעולת איסור בשבת כגון להדליק אור שכבה, או לאכול מאכל שכשרותו מפוקפקת בחשבם שאינו מחויב במצוות כי אינו בר מצווה, וממילא אין איסור בכך, עוברים איסור מהתורה.

בנוסף, אסור לומר לקטן לעשות בשבת מלאכה שאיסורה מדרבנן (כגון טלטול דבר מוקצה) כן פסק השולחן ערוך, (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שמ"ג, סעיף א'[2]).

גם הנותן דבר איסור לפיו של ילד קטן עובר איסור ספייה, וכן כאשר נותנו לידיו בלבד והקטן אכל את דבר האיסור בעצמו (עיין במגן אברהם על סימן שמ"ג ס"ק ג'). וכן הרומז לקטן לעבור איסור או שאומר לו שהדבר מותר גם זה בכלל איסור ספייה.

מקרים שבהם ניתן להקל עריכה

שיטת הרשב"א שמותר לספות לקטן איסור דרבנן, ובלבד שיהיה זה להנאת ולצורך הקטן. לכן, מותר יהיה להורות לקטן לפתוח דלת מקרר בשבת אף אם תידלק נורה בכך (שאסור רק מדרבנן כיוון שאין זו מלאכת מחשבת), אם עושה זאת להוצאת דבר מאכל עבור עצמו. אך אם אין עושה זאת לצורך עצמו אף הרשב"א אוסר. ואמנם, כתב הביאור הלכה ששיטת השו"ע שלא לפסוק כהרשב"א כלל.

אם כבה האור בחדר מותר במקום הצורך להעמיד קטן שאינו בר הבנה על יד המתג אף באופן שידוע לנו שהוא עתיד לשחק עם המתג ולהדליק האור, והטעם שאין במעשה זה ספייה משום שהקטן עשה זו מיזמתו ולהנאתו ולא מחמת ציוויו או הוראתו של הגדול. (ואין בזה איסור שביתת בנו וגם לא איסור אמירה לקטן משום שעושה להנאתו ולא לצורך אחרים וכן אין בזה מצות חינוך ללמדו לפרוש מהאיסור, שהרי אינו בר הבנה).

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דין זה נלמד גם מאיסור אכילת דם ומאיסור טומאת כהנים
  2. ^ ושלא כדברי כהרשב"א, עיין בביאור הלכה, שם

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.