איפרא הורמיז

איפרא הורמיז (או פאראיה הורמאזד, בפרסית אמצעית: Farāya Ōhrmazd) הייתה אשת אצולה סאסאנית במאה ה-4, בת זוגו של הורמיזד השני ואמו של שאפור השני. היא הייתה יורשת העצר וכיהנה כמלכה במקום בנה בין השנים 309 ל-325.

איפרא הורמיז
Farāya Ōhrmazd

לידה	287
פטירה	המאה ה־4
מדינה	האימפריה הסאסאנית
בן או בת זוג	הורמזד השני

הכתרת שאפור השני בילדותו, שאהנאמה של שאה תחמאספ, בשנים 30–1525

בעקבות מותו של הורמיזד השני, ומשבר הירושה שהגיע בעקבותיו, החליטו האצילים להעביר את השלטון לילד האחרון של הורמיזד, שטרם נולד מאיפרא. כך מלכה איפרא, והיא שלטה משנת 309 ועד לבגרות בנה, שאפור, שהיה בשל לשלוט בעצמו בגיל שש עשרה בשנת 325.

אטימולוגיה

אין מידע על שמה של איפרא הורמיז, ורק מקורות יהודיים הזכירו את שמה. גם תיאודור נלדקה כתב כי השם "איפרה" לא ברור.

פרשני התלמוד של ימי הביניים ניסו להסביר את משמעות שמה. רש"י כתב ששם זה משמעותו יפה כמו שד. רבנו תם כתב שמשמעות השם הוא חן מאלוהים.

ביוגרפיה

לאיפרא הורמיז היה אב יהודי והיא התנצרה מאוחר יותר. במהלך ההיסטוריה היו דיווחים רבים על יחסיה הידידותיים ושיתוף הפעולה שלה עם היהודים בבית המשפט למען השגת מטרותיהם. היא הוזכרה חמש פעמים בתלמוד. התלמוד מציג את איפרא כמלכה בעלת עניין ביהדות שסייעה ליהודים.

לפי כרוניקה נסטוריאנית, אביה של אמו של שאפור השני היה יהודי. לפי כרוניקה מקבילה, איפרא הורמיז התנצרה על ידי שמעון בר סבא וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות להוצאה להורג של שמעון ולרדיפות הנוצרים בתקופת שלטונו של שאפור השני.

יורשת העצר

לאחר מותו של הורמיזד השני (סביבות 302–309), בנו אדור נרשה (סביבות 309–309) ירש אותו, אך לאחר זמן מה הוא הודח ונהרג על ידי אצילים. לאחר מכן עיוורו אצילים את בנו השני של הורמיזד ובנו השלישי שנקרא הורמיזד נכלא. הוא נמלט מהכלא זמן קצר לאחר מכן ומצא מקלט באימפריה הרומית. בעקבות כך, כס המלכות של האימפריה הסאסאנית ניתן לבנו שטרם נולד של הורמיזד על ידי אשתו איפרא הורמיז, ולימים גדל והפך לשפור השני (סביבות 309–379 ).

קישורים חיצוניים

• הרב אהרן הימן, "אפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• הערך "איפרא הורמיז", באתר המכלול