אישטוואן קבשי

אספן אמנות הונגרי-יהודי

אישטוואן קבשיהונגרית: Kövesi István;‏ ואצראטוט, 14 באוקטובר 1911בודפשט, 1981) היה אספן אמנות משמעותי יהודי-הונגרי, קצב במקצועו, עם תהפוכות רבות ודרמטיות בחייו. על אף חוסר השכלתו האמנותית הוא הצליח לבנות את אחד האוספים הפרטיים הגדולים (230 פריטים) של תמונות ציירים הונגרים מהשורה הראשונה, תופעה ייחודית ואולי היחידה בתקופת הונגריה הקומוניסטית.

אישטוואן קבשי
Kövesi István
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 באוקטובר 1911
ואצראטוט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בפברואר 1981 (בגיל 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

אישטוואן קבשי נולד במשפחה יהודית, כילדם רביעי של הקצב יוז'ף קבשי ושל אירן פיק. הוא הודח מכיתה ו' עקב מתיחות ושובבויות של תלמידים ולאחר מכן החל לעבוד בשמחה בחנות המשפחתית. בשנות ה-30 של המאה ה-20 כבר ניהל אטליז משלו, עם אחיו שהיה מבוגר ממנו בשש שנים ועסק אף הוא במקצוע זה. הם סיכמו ביניהם שהוא ישווק רק בשר כשר למינהו ואחיו בחנות אחרת ימכור בשר לא כשר לציבור הרחב.

לאחר חקיקת החוקים ה (אנטי) יהודיים (למשל החוק היהודי השני) במיוחד משנת 1939, הוא נלקח בשל מוצאו היהודי, תחילה למחנות שירות עבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) אחר כך נשלל ממנו כל רכושו, פרנסתו, ולבסוף גורש למחנה הריכוז מאוטהאוזן. הוא היה היחיד ממשפחתו ששרד וחזר ב-1945, במשקל 33 קילו עם מחלת הטיפוס. הוריו ואחיותיו נספו באושוויץ, בעוד אחיו, לפי הזיכרון המשפחתי, היה בין קורבנות טבח רכניץ שבוצע בטירת רכניץ על גבול אוסטריה-הונגריה.

קבשי, שאיבד את כל משפחתו, חזר לבית בכפר הולדתו כדי לגלות שהבית על תכולתו נבזז כולו. עד מהרה פגש את קלרה וייס בת כפרו, שחזרה הביתה מאושוויץ, שם הייתה עדה להשמדת רוב משפחת קבשי המורחבת. הם התחתנו בנובמבר 1946, פתחו מחדש את הקצבייה והחלו לעבוד גם במשק חקלאי שהקימו. נולדו להם שני ילדים, אבל כשהם התחילו להתבסס ולצבור רכוש ונכסים, הגיעה תקופת ההלאמה והיישוב מחדש במשטר הקומוניסטי. שוב נגזל כל רכושו וקבשי עבר עם משפחתו לאנגיאלפלד (רובע של בודפשט) והפך לעובד שכיר במפעל. עם זאת, הוא עדיין נמשך לסחר הבשר, וכשהוקלו ההגבלות על המגזר הפרטי, הוא לקח תחילה עבודה כעוזר של סוחר אווזים יהודי, ולאחר מכן ב-1957 לקח לידיו את הקצבייה הכשרה ברובע 13 בבודפשט מסוחר שברח לחו"ל מהונגריה במהלך המרד ההונגרי (ונקרא "עריק" בטרמינולוגיה של אז). כך הפך למנהל העסקים של מחלקת הבשר של הקהילה היהודית של בודפשט עד מותו. מאוחר יותר הצליח להשיג את הדירה שהייתה מעל החנות שלו ועבר לשם עם משפחתו. קבשי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

פעילותו כאספן אמנות עריכה

עם שיפור מצבו הכלכלי התעורר בו מחדש העניין באפשרות ההשקעה החוקית היחידה שהייתה אז, באוצרות אמנות בעלי ערך לא גבוה וגם בציורים. בדירתו הקטנה נאספו עוד ועוד ציורים שנרכשו בשוקי יד שנייה. טעמה המצוין של אשתו גם סייע בידו להתגבר על המעידות הראשוניות שלו, והוא קנה תמונות איכותיות יותר ויותר. סוחר הבשר הסקרן והפתוח לדעת הציבור והמבקרים קיבל ברצון את עצת מכריו ושל השמאים המקצועיים, יצא למכירות פומביות, ועד מהרה השיג תמונות איכותיות מאוד שהלכו והושבחו כל העת. האוסף שלו עלה בסופו של דבר על 230 יצירות וכלל יצירות של ציירים הונגרים מהשורה הראשונה כמו לאיוש קשאק, שאנדור בורטניק, יאנוש ואסארי, יוז'ף ריפל-רונאי, יוז'ף קוסטה, יאנוש טורנאי, איז'אק פרלמוטר, אימרה אמוש, מרגיט אנה וילמוש אבא-נובאק. הוא הגיע לאמנים וכך ליצירותיהם דרך היכרות אישית איתם ואלה הסכימו למכור לו ישירות.

הנצחתו עריכה

לאחר עשר שנים של שכנוע, הסכימו יורשיו כי גלריית האמנות הגדולה והמפורסמת קיזלבך תיפתח תערוכה ב-25 עד 30 בנובמבר 2013. להצגת האוסף הייחודי והגדול של 230 התמונות. התערוכה זכתה להצלחה גדולה.

לקריאה נוספת עריכה

  • חומר מידע של גלריה קיזלבך על התערוכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אישטוואן קבשי בוויקישיתוף