אכזיב (עיר מקראית בשפלה)
אַכְזִיב (גם: כְּזִיב) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, אשר זיהויה טרם נתאשר במחקר (אכזיב נוספת הנזכרת בתנ"ך הייתה בנחלת שבט אשר, ונזכרה רבות אצל חז"ל).
אזכורים במקורות עריכה
העיר נזכרת לראשונה בתיאור מעשי יהודה בן יעקב בחבל עדולם: ”וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ ... וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה, וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ”[1].
העיר נזכרת ברשימת ערי השפלה שבנחלת שבט יהודה: ”לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה, עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן”[2].
העיר נזכרת בנבואות החורבן של מיכה הנביא על ערי השפלה: ”לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת, בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִי לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל”[3].
יש הסוברים כי לפי הכתוב בספר דברי הימים א'[4]: ”בְּנֵי שֵׁלָה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית-עֲבֹדַת הַבֻּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים”, האזור שימש כאזור תעשייה אשר נועד לשרת את מלכי ישראל[5].
במכתבי לכיש נזכר יישוב בשפלה בשם בית אכזי (ב), ולפי הסברה המקובלת הכוונה לאכזיב זו[6].
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), ציין כי בימיו העיר הייתה חרבה, ונמצאה בתחום בית גוברין, ליד עדולם[7].
זיהוי עריכה
במאה ה-19 זיהה החוקר קלוד קונדר את העיר הקדומה עם חורבה בשם עין אלכזבה, בסמוך לקיבוץ נתיב הל"ה של ימינו.
מנגד, יש שזיהו את העיר ב"תל אלביצ'ה" (חורבת לבנין (אנ')), כארבעה וחצי ק"מ מערבית לעדולם, שבו חרסים רבים מהתקופה הישראלית, או בחורבות הנמצאות בסמוך ל"תל קילא" (היא קעילה המקראית) ול"ח'רבת בית נציב" (היא נציב המקראית)[8].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ח, פסוקים ב'–ה'.
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ב–מ"ד.
- ^ ספר מיכה, פרק א', פסוקים י"ד–ט"ו.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוקים כ"א–כ"ב
- ^ אהרן דמסקי, משה ויינפלד, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 214.
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 52.
- ^ אונומסטיקון, 172, 1.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 278.