עדולם

ערך זה עוסק ביישוב מקראי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עדולם (פירושונים).

חורבות עדולם

עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה. מיקומה המשוער הוא בתל המצוי דרומית למושב אדרת, על גבעה ברום 439 מטר מעל פני הים.

תוכן עניינים

זיהוי המקוםעריכה

העיר הקדומה מזוהה כיום עם תל ששמו המקורי הוא "ח'רבת א-שיח' מד'כור", הנמצא במזרח פארק עדולם, דרומית למושב אדרת. הזיהוי הוצע לאור נתוני המקרא ועדותו של אוסביוס, ולאור שמה של חורבה קטנה לצד התל, הנזכרת במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל תחת השם "ח'רבת עיד אלמיה"^[1].

לפי הסברה, שמו של התל השתמר בשמה של חורבה זו, כאשר השיבוש נובע מהפיכת השם הקדום לשם בעל משמעות בערבית - "חג (עיד) המאה (אלמיה)"^[2]. בתל ובחורבה שרידי בורות מים, מבנים קדומים ומערות. מקום בארות המכונות כיום "בארות עדולם", וכן מערות הקרויות כיום "מערות עדולם".

אזכורים מקראייםעריכה

בספר בראשית נזכר חירה, רעהו העדולמי של יהודה. זה גם המקום בו פגש יהודה את אשתו לעתיד, בת שוע (שילדה לו את ער, אונן ושלה)^[3].
בספר יהושע נזכר מלך עדולם בין שלושים ואחד המלכים אשר נוצחו על ידי יהושע בן נון^[4].
בספר יהושע נזכרת עדולם כאחת מערי נחלת שבט יהודה שבשפלה, לצד ירמות, שוכה ועזקה^[5].
בספר שמואל ב' נזכרת מערת עדולם כאחד המקומות בהם שהה דוד במהלך מלחמותיו עם הפלשתים^[6].
בספר שמואל א' נזכרת העיר עדולם כאחד המקומות בהם התחבא דוד בבורחו מפני שאול^[7].
בספר דברי הימים ב' נזכרת עדולם בין הערים שרחבעם מלך יהודה ביצר בגבול ממלכתו^[8].
בספר מיכה נזכרת עדולם בנבואות החורבן על ערי שפלת יהודה^[9].
בספר נחמיה נזכרת עדולם כעיר אליה שבו בני שבט יהודה שהוגלו בגלות בבל^[10].

אזכורים נוספיםעריכה

בספר מכבים ב' נזכר כי יהודה המכבי אסף את כוחותיו בעדולם לקראת קרב נגד היוונים במרשה הסמוכה, בימי מרד החשמונאים^[11].
באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) נזכרת עדולם כ"כפר גדול מאוד", השוכן כ- 10 מיל צפונית לבית גוברין^[12].