שבט אשר
שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט אשר, בנו השמיני של יעקב (השני מזלפה שפחת לאה).
"וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר." (בראשית, ל', י"ג).
מקור שמועריכה
לדעת רבים מקור שמו של השבט הוא בפולחן האשרה אשר היה נפוץ במזרח הקדום. גם דגל העץ, המציג עץ אשר היה חלק מפולחן האשרה (ראה: עצים_קדושים#תקופת_המקרא) מהווה עדות להשערה זו.
ברכת יעקבעריכה
בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי נאמר "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ." (בראשית, מ"ט, כ').
ברכת משהעריכה
בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר "וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. " (דברים לג כד).
השבט במדברעריכה
סמלי השבט: אבן החושן והדגלעריכה
על פי הפירוש המקובל[1], אבן החושן המייצגת את השבט היא התרשיש.
ה"אות" של השבט (כלומר הדגל שלו) היה ציור של עץ זית.
על שם הברכות שקיבל מיעקב וממשה "מאשר שמֵנה לחמו" "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ". במדרש רבה כתוב שהרקע היה בצבע אבן יקרה שמתקשטות בה הנשים, ורבינו בחיי מפרש שהדגל היה בצבע אור השמן, כלומר, צהוב.
נשיאי השבטעריכה
במפקד הראשון מוזכר פגעיאל בן עכרן. במרגלים סתור בן מיכאל ובמפקד השני בסוף ספר במדבר אחיהוד בן שלומי.
המסע במדברעריכה
בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אשר במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שני במחנה זה.
נחלת השבטעריכה
ערך מורחב – נחלת שבט אשר
נחלתו של שבט אשר הייתה בגליל המערבי ובמערב הגליל העליון ובאזור לבנון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.
בין ערי השבט: בטן, כבול, נעיאל, אכזיב ואכשף. האחרונה מוזכרת בספר יהושוע:
"וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף." (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ד-כ"ה).
השבט בארץ ישראלעריכה
השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים (שופטים, ו, לה)
אזכורים היסטורייםעריכה
חוקרים כדוגמת פרופ' יוחנן אהרוני מזהים את האזכור ברשימות הטופוגרפיות של סתי הראשון מסוף המאה ה-14 לפנה"ס של שבט "אסר" בכנען, כמכוון לשבט אשר הישראלי. כמו כן מזהים חוקרים את אזכורו של "קדג'רדי ראש אשר" בכנען בפפירוס אנאסטאזי א מימי רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס, כמדבר על נשיא שבט אשר הישראלי. עם זאת על פי ממצאים ארכאולוגיים ההתיישבות הישראלית בנחלת שבט אשר החל רק במאה ה-12 לפנה"ס.
לקריאה נוספתעריכה
נחלת אשר
- צבי גל, גיא יפתחאל – הגבול בין אשר לזבולון, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 50-47
- גרשון גליל, גבע, בית-דגון והגבול בין נחלת אשר לנחלת זבולון, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 18-3
- רפאל פרנקל, נחלת שבט אשר: אתרים וגבולות, קתדרה 91, מרץ 1999, עמ' 30-7
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ רבינו בחיי, בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
- ^ דרוש מקור