שבט אשר

אחד משנים-עשר שבטי ישראל

שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט אשר, בנו השמיני של יעקב (השני מזלפה שפחת לאה).

בול המוקדש לשבט אשר
מפת שבט אשר מהמאה ה-16

"וַתֹּאמֶר לֵאָה: 'בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת', וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר." (בראשית, ל', י"ג).

ברכות לשבטעריכה

ברכת יעקבעריכה

בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי נאמר "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ." (בראשית, מ"ט, כ').

ברכת משהעריכה

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר "וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ." (דברים, ל"ג, כ"ד).

השבט במדברעריכה

סמלי השבט: אבן החושן והדגלעריכה

 
הדגל של שבט אשר על פי הזיהוי של התרשיש באקוומרין

על פי הפירוש המקובל[1], אבן החושן המייצגת את השבט היא התרשיש.

ה"אות" של השבט (כלומר הדגל שלו) היה ציור של עץ זית. על שם הברכות שקיבל מיעקב וממשה "מאשר שמֵנה לחמו" "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ". במדרש רבה כתוב שהרקע היה בצבע אבן יקרה שמתקשטות בה הנשים, ורבינו בחיי מפרש שהדגל היה בצבע אור השמן, כלומר, צהוב. סמל עץ הזית מופיע בסמל נהריה, שנמצאת בנחלת השבט.

נשיאי השבטעריכה

במפקד הראשון מוזכר פגעיאל בן עכרן. במרגלים סתור בן מיכאל ובמפקד השני בסוף ספר במדבר אחיהוד בן שלומי.

המסע במדברעריכה

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אשר במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שני במחנה זה.

  • במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 41,500 איש.
  • במפקד השני שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 53,400 איש.
  • במפקד השלישי שערך דוד המלך, מנה השבט 26,000 איש[דרוש מקור].

נחלת השבטעריכה

  ערך מורחב – נחלת שבט אשר
 
נחלות שבטי ישראל

נחלתו של שבט אשר הייתה בגליל המערבי ובמערב הגליל העליון ובאזור לבנון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.

בין ערי השבט: בטן, כבול, נעיאל, אכזיב ואכשף. האחרונה מוזכרת בספר יהושע:

"וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף." (יהושע, י"ט, כ"ד-כ"ה).

השבט בארץ ישראלעריכה

השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים[2].

אזכורים היסטורייםעריכה

חוקרים כדוגמת פרופ' יוחנן אהרוני מזהים את האזכור ברשימות הטופוגרפיות של סתי הראשון מסוף המאה ה-14 לפנה"ס של שבט "אסר" בכנען, כמכוון לשבט אשר הישראלי. כמו כן מזהים חוקרים את אזכורו של "קדג'רדי ראש אשר" בכנען בפפירוס אנאסטאזי א מימי רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס, כמדבר על נשיא שבט אשר הישראלי. עם זאת על פי ממצאים ארכאולוגיים ההתיישבות הישראלית בנחלת שבט אשר החלה רק במאה ה-12 לפנה"ס.

בנוסף, יש המזהים את שמות בתי האב המופיעים בספר דברי הימים[3] כשמות יישובים, כגון:"חַרְנֶפֶר בְּנֵי צוֹפָח" עם חירבת קאנפאר בנפת ג'וב ג'נין שבאזור לבנון . "שָׁמֶר בן חבר" זוהה עם היישוב שומר בנפת צידון. בהמשך הרשימה מופיעים שמות המזוהים עם שבטי הארמים, למשל - "יחבה (וְחֻבָּה)" זוהתה עם האלה החיתית-חורית חבת שמקור פולחנה שכן בארם, בעוד השם המקראי "סוּחַ" הוא תעתיק עברי לשם המדינה סוח היא מולדתו של אחד מרעי איוב הקרוי 'בלדד השוחי'[4].

לקריאה נוספתעריכה

נחלת אשר

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רבינו בחיי, בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח
  2. ^ ספר שופטים, פרק ו', פסוק ל"ה
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוקים ל"ב-ל"ה
  4. ^ אמנון גאבר, מעמד רשימות-היחס בתולדות ישראל, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ז, חוברת א (יג), ניסן תשכ"ב, עמ' 87 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)