שבט אשר

בול המוקדש לשבט אשר

מפת שבט אשר מהמאה ה-16

שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט אשר, בנו השמיני של יעקב (השני מזלפה שפחת לאה).

"וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר." (בראשית, ל', י"ג).

ברכות לשבט

ברכת יעקב

בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי נאמר "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ." (בראשית, מ"ט, כ').

ברכת משה

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר "וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. " (דברים לג כד).

השבט במדבר

סמלי השבט: אבן החושן והדגל

על פי הפירוש המקובל, אבן החושן המייצגת את השבט היא התרשיש.

ה"אות" של השבט (כלומר הדגל שלו) היה ציור של עץ זית.

על שם הברכות שקיבל מיעקב וממשה "מאשר שמֵנה לחמו" "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ". במדרש רבה כתוב שהרקע היה בצבע אבן יקרה שמתקשטות בה הנשים, ורבינו בחיי מפרש שהדגל היה בצבע אור השמן, כלומר, צהוב.

הדגל של שבט אשר על פי הזיהוי של התרשיש באקוומרין

נשיאי השבט

במפקד הראשון מוזכר פגעיאל בן עכרן. במרגלים סתור בן מיכאל ובמפקד השני בסוף ספר במדבר אחיהוד בן שלומי.

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אשר במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שני במחנה זה.

• במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 41,500 איש.
• במפקד השני שערך משה רבנו במדבר הוא מנה 53,400 איש.
• במפקד השלישי שערך דוד המלך הוא מנה 26,000 איש.

נחלת השבט

ערך מורחב – נחלת שבט אשר

נחלות שבטי ישראל

נחלתו של שבט אשר הייתה בגליל המערבי ובמערב הגליל העליון ובאזור לבנון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.

בין ערי השבט: בטן, כבול, נעיאל, אכזיב ואכשף. האחרונה מוזכרת בספר יהושוע:

"וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף." (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ד-כ"ה).

השבט בארץ ישראל

השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים (שופטים, ו, לה)

אזכורים היסטוריים

חוקרים כדוגמת פרופ' יוחנן אהרוני מזהים את האיזכור ברשימות הטופוגרפיות של סתי הראשון מסוף המאה ה-14 לפנה"ס של שבט "אסר" בכנען, כמכוון לשבט אשר הישראלי. כמו כן מזהים חוקרים את אזכורו של "קדג'רדי ראש אשר" בכנען בפפירוס אנאסטאזי א מימי רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס, כמדבר על נשיא שבט אשר הישראלי. עם זאת על פי ממצאים ארכאולוגיים ההתיישבות הישראלית בנחלת שבט אשר החל רק במאה ה-12 לפנה"ס.

לקריאה נוספת

נחלת אשר

• צבי גל, ‏גיא יפתחאל – הגבול בין אשר לזבולון, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 50-47
• גרשון גליל, ‏גבע, בית-דגון והגבול בין נחלת אשר לנחלת זבולון, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 18-3
• רפאל פרנקל, ‏נחלת שבט אשר: אתרים וגבולות, קתדרה 91, מרץ 1999, עמ' 30-7