אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות. מנהל הוצאת א. לוין אפשטיין.

אליהו זאב לוין אפשטיין

לידה	28 ביולי 1864 וולקוביסק, בלארוס
פטירה	18 ביולי 1932 (בגיל 67) רחובות, פלשתינה (א"י)

ביוגרפיה

אליהו זאב לוין-אפשטיין נולד בוולקוביסק שבפלך סובאלק של פולין הרוסית. אביו, שמואל לוין-אפשטיין, ייסד את בית המסחר לספרים לוין אפשטיין.

למד בחדר ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין. כאשר חזר לביתו סייע ביד אביו בניהול הוצאת הספרים בוורשה ולמד רוסית, צרפתית וגרמנית בנוסף ללימודי קודש. אז גם התחבר לחברי תנועת חובבי ציון ופרסם מספר מאמרים בעיתונו של נתן בירנבוים (טובע המונח "ציונות"). בתקופה זו נשא את יהודית, ונולדו בניהם שמואל ורחביה.

בשנת 1889, בעקבות מאמרו של אחד העם "לא זה הדרך", היה מראשוני החברים בארגון הסתרים בני משה (ארגון סתרים) והקים את סניף הארגון בוורשה.

יחד עם חברו זאב גלוסקין ייסד את אגודת מנוחה ונחלה במטרה להקים בארץ ישראל מושבה שלא תהיה תלויה בתמיכת הברון רוטשילד.

אפשטיין עם גלוסקין, קפלן וכהן, מייסדי רחובות, אוחזים במפת הנחלות

אליהו זאב לוין אפשטיין (רוכב על חמור) ואהרון אייזנברג, בדרך מרחובות לראשון לציון, 1890

בשנת 1890 עלה לארץ ישראל, ויחד עם חברים באגודת "מנוחה ונחלה" רכש מיהושע חנקין 10,000 דונם מאדמות דוראן שמדרום לראשון לציון במטרה להקים את המושבה רחובות. בשנים הראשונות לא הייתה ללוין אפשטיין הכנסה בארץ ישראל, והוא ומשפחתו התפרנסו מהכנסות בית המסחר לספרים.

בשנת 1896 התמנה לאחראי על החינוך במושבה רחובות. יחד עם המורה שמחה וילקומיץ, הקים את בית הספר הראשון במושבה. השניים הכינו תקנון שהעמיד בראשו את חיוב לימוד השפה העברית, את הכרת הארץ ואת החיבור לחגי ישראל כמפתח לחיבור לשפה העברית, לעם היהודי ולארץ ישראל. תקנון זה משקף את התפיסה החינוכית שהונחלה לכל מערכת החינוך הציונית מאז. לדוגמה תקנות בית הספר כללו לראשונה גם טיולי בית ספר:

בראשי חדשים יוצאים המורים לטייל עם הילדים אל המושבות הקרובות, ובחולי המועדים יטיילו לירושלים ויבקרו את המקומות הקדושים

— אליהו זאב לוין-אפשטיין, זכרונותי, תרצ"ב עמ' 212

בשל היותו סוחר, נשלח על ידי יקבי כרמל לפתוח סניפים לשיווק יין בפולין וברוסיה. בשנת 1900 נסע בפעם הראשונה לארצות הברית, פתח שם סניף של יקבי כרמל ועמד בראשו במשך מספר שנים. בתקופה זו החל לעסוק בגיוס הון לתנועה הציונית. ב-1914 מונה לגזבר 'הוועד הפועל הזמני' שישב בארצות הברית.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה חלק מהוועד הפועל הציוני שהוקם בניו-יורק. בקיץ 1917 נשלח בהוראת לואי ברנדייס להשתתף ב'שליחות מורגנטאו', שהגיעה לגיברלטר כדי לדון ביציאתה של טורקיה מהמלחמה בחוזה שלום נפרד. במשלחת לקחו חלק הנרי מורגנטאו ופליקס פרנקפורטר, והיא אורגנה על ידי וודרו וילסון נשיא ארצות הברית. לוין-אפשטיין שימש כמתורגמן. חיים ויצמן נסע לפגוש את המשלחת בגיברלטר על מנת לסכל את משימתה, שסיכנה את הברית הציונית-בריטית שהחלה להיווצר והולידה בסופו של דבר את הצהרת בלפור.

ב-1918 חזר לארץ ישראל במסגרת הגדודים העבריים וצורף לוועד הצירים.

במהלך שנות העשרים נסע תכופות לאירופה ולארצות הברית ובין היתר פעל שם למכירת תוצרת בצלאל וגייס כספים לשם הקמת שכונת עולי תימן - כפר מרמורק ברחובות.

לוין אפשטיין העביר את הוצאת הספרים לארץ ישראל. ההוצאה המשיכה להוציא בארץ ספרי קודש וספרי רבנים ומלומדים. במשך שנות חייו יצאו הספרים בדפוס סעדיה שושני, ורק לאחר מותו הקימו יורשיו בית דפוס גדול בבת ים.

אליהו זאב לוין אפשטיין נפטר בארצות הברית והובא לקבורה ברחובות. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית. סמוך אליו נקבר אחיו, לוי לוין אפשטיין.

על שמו של לוין אפשטיין רחוב ברחובות.

זיכרונותיו

• אליהו זאב הלוי לוין-אפשטין, זכרונותי, תל אביב: האחים לוין אפשטין, תרצ"ב 1932.
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב, פרק נט: ייסוד המושבה רחובות, מזכרונות אליהו זאב לוין־אפשטיין, תר"ן–תרנ"א (1890–1891), עמ' 653–670.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליהו זאב לוין אפשטיין בוויקישיתוף

• דוד תדהר (עורך), "אליהו זאב הלוי לוין-אפשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 78
• אליהו זאב לוין אפשטיין (1864–1932) באתר הארכיון לתולדות רחובות
  • משפחת לוין אפשטיין באתר הארכיון לתולדות רחובות
• אליהו זאב הלוי לוין אפשטיין באתר "מורשת: נתניה"
• מפת רחובות, 1897 בעריכתו. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
• אליהו זאב בן שמואל לוין-אפשטין (1863-1932), דף שער בספרייה הלאומית