פתיחת התפריט הראשי

רקע משפחתי ושנות צעירותועריכה

אליהו מונק נולד בשנת 1900 בקניגסברג כבנם הבכור של הרב עזרא (עזריאל) מונק ושל אשתו, זלמה. אביו, עזריאל מונק, היה רב של עדת ישראל בברלין וסבו היה הרב והדיין אלי מונק מאלטונה. הרב ד"ר אליהו מונק למד בשנים 1917-1907 בגימנסיה על שם קייזר פרידריך בברלין, שם סיים את בחינות הבגרות.

בימי מלחמת העולם הראשונה הועסק כחניך במשך שנתיים במפעל לברזל ומתכות (בקלן, פרנקפורט אם מיין ובברלין) של קרוב משפחה, לאו מונק, ולכן הוכר על ידי הרשויות כעובד ב"עבודה חיונית" למאמץ המלחמה ולא נשלח לחזית. החוזה איפשר ללמוד בו זמנית במחלקה הגימנסיאלית של בית המדרש לרבנים בברלין ולהשתתף בטקסים הדתיים שנועדו לנוער היהודי. בכל זאת, לבסוף ב-24 באוגוסט 1918 גויס לצבא ונשלח לפולין וליטא. בשנת 1920 נסע לליבק כדי ללמוד ששה חדשים אצל הרב שמואל יוסף רבינוב ולאחר מכן חזר ללמוד בבית המדרש הרבני בברלין. במקביל בשנים 1926-1924 למד לימודים שמיים, פילוסופיה ספרות אנגלית באוניברסיטת מרבורג. בימי הלימודים היה פעיל בתנועת הנוער "עזרא" של פועלי אגודת ישראל. ב-23 בספטמבר 1926 סיים במרבורג את עבודת הדוקטורט שלו בספרות אנגלית, בנושא שירתו של ויליאם וורדסוורת.

פעילותו כרב ומחנך בגרמניהעריכה

החל מיולי 1927 התקבל כממלא מקום של אביו, כרב בית הכנסת של קהילת עדת ישראל ברחוב פרנסצקי בברלין ולשכה לענייני שחיטה. באותה תקופה היה ליושב ראש של קבוצת נוער של עדת ישראל ולימד בבית הספר של קהילה זאת ובתלמוד תורה.

פעילותו באנגליהעריכה

החל מן הסתיו 1930 הועסק בחוזה של שלוש שנים כרב של "עדת ישראל" בלונדון אחרי מותו של הרב ד"ר אביגדור שונפלד. עבודתו שם התלוותה במחלוקת בקרב הקהילה שחלקה דגלה במינוי בנו של הרב המנוח, סלומון שונפלד. בסופו של דבר האריכה הקהלה הלונדונית את החוזה שלו לשנה נוספת עם שכר מצומצם. אחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה השתקע מונק באנגליה ובפברואר 1934 הקים בית כנסת של קהילת פליטים ומהגרים מגרמניה, שהתנהל גם הוא לפי אסכולת 'תורה עם דרך ארץ' מייסודו של הרב שמשון רפאל הירש. קהילתו, שהתמקמה בשכונת גולדרס גרין בלונדון, שמרה בהתחלה על קשר רופף עם התאחדות קהילות החרדים באנגליה ועם עדת ישראל ובהמשך הפכה לעצמאית. בשנת 1944 הרב מונק הקים לצורכי הקהילה בית ספר יסודי יהודי אורתודוקסי בשם "מנורה" הפועל עד לימינו.

הרב מונק נמנה עם מקימי ארגון הנוער התורני-לאומי עזרא בבריטניה.[1] בשנים 19381940 השתתף הרב מונק באופן פעיל בהענקת סיוע לפליטים יהודים שהגיעו מגרמניה ואוסטריה ובמיוחד 9,000 הילדים שהועברו מארצות אלה לבריטניה. קהילתו פתחה בשנת 1939 הוסטל לילדים פליטים והרב היה מעורב מקרוב בארגונו. החל מינואר 1943 היה פעיל במסגרת הוועד היהודי לסיוע Jewish Committee for Relief Abroad. אחרי תום מלחמת העולם השנייה במשך 18 חדשים, יחד עם שלושה רבנים פעל בשליחות הקהילות היהודיות בקרב ניצולי השואה במחנות הריכוז לשעבר ובמחנות הפליטים באירופה.[2]. למשך זמן קצר עבד בהמבורג ובצלה.

בישראלעריכה

בסוף שנת 1968 פרש הרב מונק לגמלאות ובדצמבר 1970 התיישב בישראל. שימש כרב ולימד בישיבת "דבר ירושלים" אותה יסד ומנהל תלמידו הרב ברוך הורוביץ. כמו כן לימד חמש שעות בשבוע במכללת "נווה ירושלים" שבראשות הרב דוד רפסון. הרב אליהו בן עזריאל הכהן מונק נפטר בירושלים בשנת 1978 ונקבר בהר הזיתים בחלקת בני משפחתו.

הרב אליהו מונק התחתן בשנת 1931 בהמבורג עם הילדה, בת של הרב שמואל שפיצר. אחרי מות אשתו שנת 1951 התחתן שנית עם יהודיה הולנדית בשם רנה הירש שהייתה אם לשתי בנות תאומות.

אחיו, הרב יחיאל אריה מונק (מיכאל מונק) פעל בגרמניה, בארצות הברית ובישראל. בן דודו, הרב ד"ר אלי הכהן מונק היה תלמיד חכם ידוע ומנהיג "עדת היראים" בפריז, חמיו של עמנואל יעקבוביץ, הרב הראשי של בריטניה. אחיינו, שנקרא גם כן אלי מונק (1935-2012) היה רב בלקווד, ארצות הברית ונקבר בירושלים

כתביםעריכה

  • 1927 - William Wordsworth:Ein Beitrag zur Erforschung seiner religiösen Entwicklung עבודת דוקטורק, מרבורג
  • 1959 - סדר חינוך בית הכנסת, (עורך) הוצאת בית המדרש גולדרס גרין, לונדון
  • 1959 - דינים ומנהגים של ק"ק ובית המדרש גולדרס גרין (עורך), לונדון
  • 1976-1975 - עדות נאמנה - שו"ת על מאבק השחיטה באירופה. קובץ שאלות ותשובות וגילויי דעת מגדולי הדור ורבני המדינות

(עריכה, יחד עם אחיו, יחיאל מאיר מונק וישראל מאיר לוינגר) ברוקלין, שני כרכים

הנצחהעריכה

  • ברכתא דאליהו, The Blessing of Eliyahu, ספר לזכרו של הרב ד"ר אליהו מונק - בהוצאת בית המדרש גולדרס גרין בלונדון -1982 Golders Green Beth HaMidrash Congregation, London

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Julius Carlebach, Werner Eugen Mosse- Second chance: two centuries of German speaking Jews in the United Kingdom, 1991

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה