בית המדרש גולדרס גרין

בית כנסת בממלכה המאוחדת
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית המדרש גולדרס גריןאנגלית: Golders Green Beth Hamedrash,[1] או בקיצור נקרא הרבה פעמים GGBH) הידוע גם בשם בית הכנסת מונק'ס או פשוט מונק'ס (Munk's Synagogue או Munk's), הוא בית מדרש בשכונת גולדרס גרין בלונדון, המשתייך לקהילה חרדית עצמאית, יהודית-גרמנית במקור. המקימים עצמם ברובם היו מיוצאי גרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה, כגון משפחת רוזנפלדר ועוד.

בית המדרש גולדרס גרין
אין תמונה חופשית
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°34′25″N 0°12′10″W / 51.5735°N 0.202639°W / 51.5735; -0.202639
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקהילה הוקמה בשנת 1934 והתמקמה במשך שנה בבית כנסת ברחוב קינג אלפרד ("קינג אלפרד שול"). בשנים 1935-1956 חבריה התפללו בבית כנסת בברודווק ליין על יד גולדרס גרין רוד. הקהילה עברה בשנת 1956 למקום החדש ברחוב ריידינג.

בית הכנסת היה חבר בשנותיו הראשונות בהתאחדות קהילות החרדים, והיה קשור בצורה רופפת לקהילת "עדת ישראל" בברלין. הוא נפרד והפך לעצמאי בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. עם זאת יש לקהילה הסדר עם האיגוד לגבי זכויות קבורה. בני הקהילה אינם מכירים בכשרות העירוב ומקפידים על משמעת, כולל איסור שיחות בעת התפילה. הם נמנו עם מקימי "כדתיא כשרות" (Kedassia Kashrus), מחלקת הכשרות של "התאחדות קהילות החרדים" ו"עדת ישראל" באנגליה. כמו כן, הקהילה הקימה בתי חינוך רבים, כיום הגדולים והמוכרים בלונדון. ביניהם מוסדות "מנורה" (בתי"ס יסודיים, ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות) ועוד.

הדמות שהטביעה את חותמה על בית המדרש משנות ה-1930 ועד שנות ה-1970 היה הרב ד"ר אליהו מונק (1978-1900), בעל דוקטורט בספרות אנגלית, נציג של אסכולת 'תורה עם דרך ארץ' מיסודו של הרב שמשון רפאל הירש. כעדותו של הרב לואיס ג'ייקובס שהתחיל שם את הקריירה הרבנית שלו (בשנים 1947-1944), פקדו את בית הכנסת בעיקר יהודים ילידי גרמניה, אורתודוקסים אדוקים, שהיו בו זמנית בקיאים בתרבות האירופית, ביניהם לא מעט אקדמאים - עורכי דין, מדענים, פרופסורים באוניברסיטה, סופרים וכו'.

מנהג המקורי של בית הכנסת הוא שחובשים מגבעות מעל הכיפות; רק הרב הורשה להניח את הטלית על ראשו, ואם מישהו אחר היה נוהג כך היה נחשב ליהיר. היום, חוק זה עדיין קיים באופן רשמי, אבל בפועל לא מקפידים עליו, ויש הרבה מתפללים שמניחים את הטלית על ראשם. בחגים ובשבתות מיוחדות מקפידים על אמירת רוב רובם הפיוטים,[2] ובניגוד לרוב קהילות היקים שמתפללים לפי נוסח אשכנז המערבי, המנהגים מבוססים על מנהג ברלין, שהוא מנהג עשטרייך/פולין (מנהג אשכנז המזרחי). האבלים אומרים קדיש ליד החזן, כל אחד בנפרד.

הרב חיים ישראל איסר פלדמן שרת כרב משנות ה-1970, עד שיצא לפנציה ב-2007; הוא נפטר ב-2020.[3] כעת המנהיג הרוחני של הקהילה הוא הרב ישראל מאיר גרינברג.

לקריאה נוספתעריכה

  • Rachel Kolsky, Roslyn Rawson - Jewish London, New Holland, 2012
  • הרב אליהו מונק (עורך), דינים ומנהגים של ק"ק ובית המדרש גולדרס גרין, לונדון, 1959.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך כתוב באתר בית המדרש.
  2. ^ לא אומרים פיוטי מאורה ואהבה כלל, וגם מדלגים חלקים מהקרובות בימים טובים מסוימים.
  3. ^ https://hamodia.com/2020/02/27/263317/ (באנגלית).
  4. ^ בהקדמת הספר צויין שחלק המנהגים מועתק ממנהגי ביהכ"נ דקהל עדת ישראל פה בערלין, בערלין תרצ"ג, בשינויים לפי הצורך.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.