פתיחת התפריט הראשי

אליעזר שמחה רבינוביץ

רבי אליעזר שמחה רבינוביץ בלומז'ה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (תקצ"ב, 1832 - תמוז תרע"א, קיץ 1911) היה רב ליטאי, רבן של סובאלק ולומז'ה.

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת תקצ"ב (1832) בקובנה לרב מנחם מנדל שכיהן כרבה של העיר. בילדותו נחשב ילד פלא וגילה ידענות מופלגת בספרות התורנית, לצד בקיאות בשפות ואלגברה וגאונות בשחמט, הוא הוצג בשל כך בהיותו בן 14 בפני משה מונטיפיורי בעת ביקורו בקובנה בשנת 1846 בדרכו חזרה מפטרבורג ללונדון. בהיותו בן 12 התארס עם שרה גיטל בת הרב לוי יפה מרוגובה וחוה בת רבי יצחק מוולוז'ין, הכלה הייתה בת 11, והחתונה התקיימה לאחר 4 שנים. בשנים שלאחר נישואיו התגורר אצל חמיו ברוגובה.

כבעל השכלה רחבה ושליטה ברוסית ופולנית, לצד ידע רחב ומעמיק בתחום התורני, הייתה דרכו בעולם הרבנות סלולה: הוא התמנה בגיל צעיר מאד כרבה של רוגובה עיר מגוריו של חותנו, ושנים ספורות לאחר מכן התמנה כרבה של שדובה. במקביל הוצעה לו משרת ר"מ בישיבת וולוז'ין, שהוקמה בידי סב-חמותו רבי חיים מוולוז'ין ובנו רבי יצחק עמד בראשה באותה עת; מסיבה לא ידועה המינוי לא התממש.

בשנת תר"ל (1870) התמנה לכהן כרבה של סובאלק במקומו של הרב שמואל מוהליבר, וכיהן במשרה זו במשך שש שנים.

בשנת תרל"ז (1877) עבר לכהן כרבה של לומז'ה. בעיר זו היה ממייסדי חברת מזהירי שבת שאנשיה היו עוברים בין החנויות ביום שישי ומזכירים לסוחרים שעליהם לסגור את חנויותיהם לפני כניסת השבת[1]. בלומז'ה שרר מתח בינו לבין אחדים מראשי הקהל, המתח החריף במשך השנים ובשלב מסוים הצליחו יריביו לשכנע את מושל העיר לגרש אותו מן העיר. הוא עבר לכהן ברבנות העיירה קלווריה ופתח בהליכים משפטיים בפטרבורג נגד שר הפלך וראש העיר של לומז'ה, זכה במשפט נגדם וקיבל את ביטול צו הגירוש שלו ופיטוריו מרבנות העיר, אך לא רצה לשוב לכהן בה. בקרב יהודי לומז'ה התהלכו אגדות על סופם המר של יריביו.

בשנת תרמ"ח (1888) היה אחד המועמדים למשרת "הרב הכולל" של העיר ניו יורק, לצד רבי יצחק אלחנן ספקטור, אך לבסוף נבחר למשרה זו הרב יעקב יוסף. בחורף תרנ"ד הוצע לו לשוב לכס רבנות העיר סובאלק, הוא בא לסובאלק למסיבת סיום הש"ס שנערכה בעיר באותה תקופה והתכבד לנאום בה, אך למעשה לא יצא מינויו השני לרבנות העיר לפועל.

שנה וחצי לפני פטירתו עזב את משרותיו הרבניות ושב ללומז'ה כאזרח מן המניין. הוא נפטר בחודש תמוז תרע"א בלומז'ה ונקבר בה בהלווייה רבת משתתפים

משפחתועריכה

לרב אליעזר שמחה רבינוביץ ולאשתו שרה גיטל, נולדו תשעה ילדים:

בניו
בנותיו

בתו הגדולה נישאה לבנימין דיסקין, עשיר מפורסם, בנו של הרב זרח דיסקין ונכדו של הרב בנימין דיסקין

  • בתו השנייה חיענה נישאה לרב ישראל יפה בנו של הרב זלמן משה יפה ונכדו של רבי לוי יפה מרוגובה
  • בתו השלישית נישאה לרב בן ציון פיינגולד מקיידאן, ליטא
  • בתו הרביעית נישאה לאברהם נביאזסקי מקובנה
  • בתו החמישית נישאה לאדם בשם קסטליאנקר
  • בתו השישית נישאה לרב צבי הירש ליכנטנשטיין, רבה של בטוקס, קורלנד. מחבר "הגיון לבי" (ריגה תרע"א)
  • בתו השביעית נישאה לאברהם דובר אפשטיין-איסרליש משקלוב

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לאמזא, הצפירה, 12 בדצמבר 1882
  2. ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, רבינאוויץ, הרב יעקב, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 63, באתר HebrewBooks.