מזהירי שבת

שם שימש

מזהירי שבת הוא שם ששימש ארגונים רבים לעידוד שמירת השבת.

היסטוריה עריכה

על ארגונים בשם "מזהירי שבת" דווח בהצפירה כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. בדצמבר 1882 מסופר על חברת מזהירי שבת שהוקמה בלומז'ה[1]:

החברה הזאת היא: "מזהירי שבת". מטרתה, להזהיר כל עושי מלאכה ורוכלי מרכולת בחנויות ובשווקים וברחובות, לשבות ולהנפש מעבודתם טרם התקדש ליל שבת, ולא יחללו את הקודש בשגגה, כאשר הסכין הסכינו עד הנה מבלי דעת. כי מה מאד רבתה המכשלה הזאת אצל כל עושי מקנה וקנין, בפרט בימי חורף הקצרים. עתה יסובבו בעירנו הרבה ראשים, אצילי העיר ונכבדיה, חליפות וצבא למו, והמה יפריעו את העם ממלאכתם ועבודתם, והמכשלה הזאת יוסר מן הוא והלאה. לא אמנע יקר ותהלה מראשי מיסדי החברה, ה"ה הרב הגאון רב פעלים וכו' וכו' אליעזר שמחה ראבינאוויץ רב דפה, ומשנהו הרב הגאון וכו' יהושע העשיל פריימאן מו"צ דפה, אשר מאתם הייתה שומה ליסד חברה כזאת"

בספטמבר 1889 תוארה החברה בביאליסטוק[2]:

”באמת יש להחזיק טובה רבה ל"מזהירי-השבת" אשר גם אדמו"ר הרב הגאון החכם הכולל מהרש"ם נ"י עומד בראשם, וזאת תהלתם ותפארתם כי מעת החלם לעשות לא בסופה וסערה אך בשובה ונחת דרכם ומעשיהם, ובראותם דבר הצריך תיקון לא יריבו עם איש ולא יצאו בחזקת היד, רק תחנונים ידברו, ואם יקרה כי דבריהם אינם נשמעים יודיעו הדבר להרב הגאון, והוא במתק שפתיו וחין מדברו ידבר על לב האיש לבלי לפרוץ גדרות עולם ולתקן המעות. עד נאמן לזה הוא, כי בכל שמונת השנים לא יצא איש במכה"ע להתאונן על מפעלות האנשים היקרים האלה.”

הרב ישראל מאיר הכהן יצא בקריאה להקים בכל מקום יישוב חברת "מזהירי שבת" וכתב: "אם יהיו מפקחים על זה יצילו הרבה נפשות קדושות מעוון חילול שבת החמור"[3] וחזר על בקשתו זו שוב ושוב במכתביו[4].

בשנות ה-20 פעלו חברות של מזהירי שבת במקומות רבים ברחבי פולין[5] וליטא[6].

בשנות ה-30 הוקמו חברות מזהירי שבת במספר יישובים בארץ ישראל. דב סוקולובסקי הקים חברת מזהירי שבת בירושלים וחברות פעלו גם בחדרה[7][8][9] ובבני ברק.

דרכי פעולה עריכה

עיקר מטרת חברת מזהירי שבת במכתבי החפץ חיים היה להוכיח את בעלי החנויות לסגור אותם בזמן[4].

חברות מזהירי שבת חפשו דרכים מגוונות לעודד את שמירת השבת. בסלונים הם הביאו להסכמת מובילי הסחורות והסבלים שסחורות שהגיעו לעיר במוצאי שבת או בשבת יובלו לאחר השבת בחצי המחיר הרגיל, כדי למנוע את הובלת הסחורות בשבת עצמה[10].

בירושלים, החברה פעלה אצל שלטונות המנדט בדרישה לחייב את סגירת החנויות ביום שישי לפני כניסת השבת[11]. החברה זקפה לזכותה את העובדה שבתי הקולנוע בירושלים היו סגורים בשבת[12]. ראשי החברה גייסו מאות מתנדבים שארגנו פעולות מחאה וניהלו מאבק נגד פתיחת עסקים וחילולי שבת בירושלים. בין המשתתפים המפורסמים בפעילות החברה בירושלים היו הרבנים: אריה לוין, דב סוקולובסקי שבתי יודלביץ, חייקל מילצקי, מרדכי אליהו וישראל יעקב פישר. סוקלובסקי נהג לשלוח מכתבים לאנשים שנראו מחללים שבת שבהם ביקש מהם שלא לחלל שבת[13].

בחדרה פעלה החברה לחקיקת חוק שיצמצם את חילול השבת[14].

אופי הפעילות בירושלים ובני ברק עריכה

חברות "מזהירי שבת" לא היו היחידות שפעלו למען שמירת השבת בארץ ישראל ולצדן פעלו חברות אחרות תחת שמות כמו "למען השבת", "שומרי שבת", "משמרת שבת" ו"מגיני השבת"[15].

בנטורי קרתא הציגו את ההבדל, לשיטתם, בין מזהירי שבת בירושלים לבין שאר החברות:

"וחברי מזהירי שבת קימו ומקיימים מדי שבוע בשבוע חיוב המחאה, "עד הכאה". ובזה שונה מזהירי שבת מכל יתר הארגונים אשר קוראים לעצמם מצילי שבת. כי האחרים מנהלים משא ומתן עם המחללי שבת והשלטון ובוחרים את הרע במיעוטו ומוותרים מצדם על חשבון השבת"[16].

בירושלים היו מקרים רבים בהם נעצרו מזהירי שבת על הפרת הסדר הציבורי[17][18][19][20].

בספר על החזון אי"ש מתוארת פעילות מזהירי השבת בבני ברק[21]:

"בהשראתו ובעידודו נתארגנו אנשי לבב — מהם דיירים מקומיים ומהם בני ישיבת ״בית יוסף״ הנובהרדוקאית — להפקיד שומרים ״על חומותיך שבת״, ... לחמו בגבורת־לביאים כדי למנוע מעבר כלי רכב דרר חוצות בני־ברק נתנו גוום למכים והלכו בשמחה להיכלא על ־ידי משטרת המנדט, ב״עוון״ מחאתם ..."

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לאמזא, הצפירה, 12 בדצמבר 1882
  2. ^ ביאליסטאק, הצפירה, 11 בספטמבר 1889
  3. ^ ישראל מאיר הכהן, מכתב בקשה מבעל חפץ חיים, קונטרס מאמרים וקול קורא, עמוד ח', באתר היברובוקס
  4. ^ 1 2 בנימין בראון, 'מעמדם ההלכתי של "פושעי זמננו" במשנת החפץ חיים', בתוך: מנחם לורברבוים ואח' (עורכים), על דעת הקהל: דת ופוליטיקה במסורת היהודית – ספר היובל לכבוד אביעזר רביצקי, הוצאת מרכז זלמן שזר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים תשע"ב, עמ' 806, 816
  5. ^ הר"מ ר' משה מנחם קוזלובסקי, הצופה, 22 באפריל 1960; המשך, בטור שמאל
  6. ^ להגנת השבת, הארץ, 30 בנובמבר 1928
  7. ^ חדרה, הצופה, 21 ביוני 1939
  8. ^ מכתבים להמערכת, הצופה, 4 בספטמבר 1939
  9. ^ חדרה - חברת מזהירי שבת, דבר, 13 בספטמבר 1940
  10. ^ שומרי שבת בפולין, הארץ, 16 בדצמבר 1929
  11. ^ מזהירי שבת אצל המושל, דואר היום, 5 בדצמבר 1935
  12. ^ מנחם פרוש, דברים שלא נכתבו, דואר היום, 11 ביוני 1936
  13. ^ אהרן דולב, השער החשוך של מאה שערים, מעריב, 19 באוגוסט 1977
  14. ^ נתקבלה חוקת השבת במועצת חדרה, הצופה, 13 בנובמבר 1940
  15. ^ מודעא רבה לאורייתא!, נרות שבת, ב' אייר תש"ג, באתר היברובוקס
  16. ^ משמרת חומותינו, כרך 1, סביבות עמוד קצא
  17. ^ מזהיר שבת בדין, הארץ, 18 בפברואר 1940
  18. ^ דינם של מזהירי שבת, הצופה, 11 ביוני 1940
  19. ^ משפטם של מזהירי שבת, הצופה, 19 בספטמבר 1941
  20. ^ הנאסרים על משמר השבת, שערים, 6 בנובמבר 1947
  21. ^ פאר הדור, כרך ב', הוצאת נצח, 1969, עמוד פב