פתיחת התפריט הראשי

כפר הרא"ה

מושב בישראל

כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי[2] הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי עולים מאירופה.

כפר הרא"ה
הכניסה לכפר הרא"ה
הכניסה לכפר הרא"ה
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎23 מטר
תאריך ייסוד 1933
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים אירופה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,439 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -4.0% בשנה עד סוף 2018
בית כנסת ביישוב

המושב נמצא באזור הצפוני של המועצה האזורית עמק חפר, והוא גובל בכביש 4 ובכביש 581. הצומת המפגיש בין שני הכבישים הללו נקרא "צומת הרא"ה", כשם המושב. בקרבת מקום נמצאים היישובים חיבת ציון, אלישיב, חרב לאת, גאולי תימן וחוגלה.

חינוךעריכה

בי' בחשוון ה'ת"ש (1940) הקים הרב משה צבי נריה את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, "אם ישיבות בני עקיבא". הישיבה שילבה לימוד תורה עם עבודת אדמה, ומאוחר יותר נוספו גם לימודי חול. כחצי שנה לאחר הפתיחה, הצטרף הרב אברהם צוקרמן בתפקיד מנהל הישיבה. כיום עומד בראשות הישיבה הרב יעקב חביב והיא מתנהלת כחלק ממוסדות חינוך כפר פינס בראשות הרב יורם צוהר.

הרב שלמה צוקרמן, בשיתוף עם הסוכנות היהודית, ייסד במושב את כפר הנוער "יקיר", שלימים הפך לכפר הנוער בן יקיר. במהלך שנות ה-50 ייסד צוקרמן את הישיבה החקלאית בכפר הרא"ה בה חינך לשילוב של תורה ועבודה. במושב קיים גם בית ספר יסודי ממלכתי דתי שהוקם בשנת ה'תרצ"ו[3] ועבר למבנה חדש בשנת ה'תשס"ג.

תעסוקה ומסחרעריכה

עיסוקם של מרבית בני הכפר בראשיתו היה בתחום החקלאות-פרדסי פירות הדר, שדות חיטה וגידול חיות משק. במהלך השנים התמעט תחום זה בעקבות התרחבות מהפכת המודרנה והתיעוש והצטרפות של אנשי עיר לשעבר אל תושבי הכפר. כיום פועלות בכפר ארבע רפתות בלבד (המפורסמת מביניהן רפת "משק יעקבס"), ומספר מצומצם של חקלאים שעוסקים בגידולי מטעי זיתים ושתילים. שאר השדות מוחכרים לבעלי הרפתות לצורך גידול מספוא.

בהתאם לשינוי באופי העיסוקים בכפר, נפתחו עסקים מסחריים מגוונים ברחבי הכפר. הוותיקה מבין כולם היא המכולת ששוכנת במבנה שבו קיימים גם הדואר, מזכירות הכפר ובית החוגים. מתחם עסקים נוסף ומרכזי יותר בכפר הוא מתחם בית הספר הישן, בו ממוקמת חנות המאפים והגבינות (בבעלות משק יעקבס ומאפיית "אגדת לחם"), חומוסיית "חומוס שמיל" וחנות לשמלות כלה. במקום קיים גם גמ"ח כלים לאירועים, "גמ"ח אבא".

בחלקו הצפוני של הכפר קיימים שני עסקים בבעלות בני משפחת שיקלר, "בית קפה "הרואה בקפה" ומאפיית "העוגות של שושנה".

שירותי דתעריכה

הרב הראשון של כפר הרא"ה היה הרב שאול ישראלי. בעבר שימש בתפקיד זה הרב דב ליאור, ולאחריו שימש בתפקיד זה הרב יורם צוהר, לימים ראש אולפנת כפר פינס. לאחריו שימש בתפקיד זה הרב אליעזר שמחה וייס, ששימש גם בתפקיד הרב של המועצה האזורית עמק חפר. בסוף 2017 נבחר הרב מאיר שקדי לכהן כרב המושב[4].

קהילה וחסדעריכה

בכפר קיימות מגוון שירותי סיוע ועזרה לנזקקים ונצרכים: גמ"ח כלים לאירועים "גמ"ח אבא", ארגון איסוף וחלוקת מזון "שכן טוב", גמ"ח סיוע כספי. בנוסף קיימות ועדות הממונות על עזרה וסיוע במגוון צריכים למשפחות הכפר: ועדת רווחה לסיוע לתושבי הכפר וועדת יולדות לארגון ארוחות למשפחות אחרי לידה.

בנייה ושכונותעריכה

 
הכניסה לשכונת בית חזון

במושב קיימת שכונת בית חזון, שחלק מתושביה טענו למעמד עצמאי כיישוב קהילתי, אך טענתם נדחתה על ידי הרשויות. השכונה קרויה על שמו של החזון איש[5], והיא הוקמה על ידי עולים מאנגליה, ארצות הברית ודרום אפריקה. השכונה היא חלק מכפר הרא"ה ובאותו זמן היא נוהלה על ידי ועד של השכונה, שהורכב מתושבי השכונה בלבד. אולם, משנת ה'תשס"ח טוענים חלק מתושביה למעמד עצמאי ונפרד מהמושב. תושבים מהמושב הסמוך, אלישיב, טוענים כי אדמות השכונה הן בבעלותם[6]. המועצה האזורית עמק חפר כופרת בטענותיהם. משרד הפנים דחה את הבקשה בתחילת שנת ה'תשע"ב (2012) והותיר את השכונה כחלק מכפר הרא"ה.

במושב קיימת גם שכונה בשם "שבטי ישראל", בה נקלטו משפחות אשר התגוררו במושב ובנו את בית הקבע שלהם. בנוסף, הוקמה במושב הרחבה, אשר רובה ככולה בנויה ומאוכלסת. חלק מהמשפחות הגרות בהרחבה הן ממרכז הארץ וחלק מהמשפחות הם בני הכפר - דור ההמשך.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ייחודו של כפר: תולדותיו וקורותיו של כפר הרא"ה, ועד כפר הרא"ה, ה'תשס"ג-2003

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ במפה מנדטורית משנת 1934 המקום נקרא בשם "Ha Poel ha Mizrahi" ולא בשמו הנוכחי
  3. ^ ספר הכפר (לעיל), פרק "חנוך לנער על פי דרכו". אף על פי כן, מספר המחזור בשנת ה'תשס"ח בבית ספר זה הוא 67.
  4. ^ סרטון על רבני כפר הרא"ה, אלול תשע"ט
  5. ^ באתר המועצה האזורית עמק חפר
  6. ^ ראו דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה