מועצה אזורית עמק חפר

מועצה אזורית בישראל
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית באזור השרון של מחוז המרכז בישראל, השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

מועצה אזורית עמק חפר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 44
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 2
ראש המועצה גלית שאול
תאריך ייסוד 1940
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 42,545 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 54
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.35 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 334 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 200
תחום שיפוט[4] 127,420 דונם
    - דירוג ארצי[1] 29
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 32
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4651
    - דירוג ארצי[1] 33
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 6.3%
גילאי 5 - 9 8.4%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 11.6%
גילאי 30 - 44 15.7%
גילאי 45 - 59 20.0%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 13.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 28
–  יסודיים 17
–  על-יסודיים 22
תלמידים 10,919
 –  יסודי 4,750
 –  על-יסודי 6,169
מספר כיתות 481
ממוצע תלמידים לכיתה 27.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
www.hefer.org.il

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם ואוכלוסייתה מונה למעלה מ-43,000 תושבים.

המועצה האזורית עמק חפר היא המועצה היחידה בארץ שמגיעה מקו הירוק ועד למישור החוף ולחופי ישראל. המועצה ממוקמת במיקום מרכזי, ומציעה התיישבות כפרית בעמק ירוק . במועצה נמצא המרכז האקדמי רופין, וקיימות בה הרחבות עבור בני הישובים.[6]

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק חפר 42,545 תושבים (מקום 54 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 83.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 15,073 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]

היסטוריה

עריכה

אדמות עמק חפר נקנו על ידי יהושע חנקין בשליחות קק"ל בשנת 1927, לאחר שיהודי ויניפג תרמו כמיליון דולר לצורך זה. עורך הדין הערבי עווני עבד אל-האדי סייע לחנקין ברכישת האדמות שהייתה כרוכה בפינוי אריסים ובמתן פיצוי, מחד גיסא, ומאידך גיסא, דרש מהנציב העליון לאסור על מכירת קרקעות ליהודים[8].

ראשיתה של המועצה בוועד גוש יישובי עמק חפר שייצג את יישובי עמק חפר ללא סמכויות מוניציפליות החל משנת 1934. הוועד עסק בעיקר בייצוג הגוש מול מוסדות הממשלה והועד הלאומי, פעילות נגד מלריה, סלילת דרכים וטיפול בנחל אלכסנדר[9]. בתחילת שנת 1938[10], במסגרת פעילות ממשלת המנדט להקמת מועצות מקומיות ליישובים היהודיים, הוחל בדיונים על הקמת מועצה מקומית שתקיף את כלל יישובי עמק חפר, יוזמה ראשונה מסוגה אז בארץ ישראל. הדיונים התקדמו בעצלתיים ונסובו בין השאר על הסמכויות שיישארו בידי היישובים אל מול אלו שיוענקו למועצה המקומית, על רקע הצורות השונות של היישובים, קיבוצים, מושבים ומושבות וההשתייכויות שלהם לגופי התיישבות שונים. על פי הצעה שנדונה במרץ 1939, ענייני שמירה, בריאות ודרכים יהיו בידי המועצה, בעוד ענייני התיישבות, חינוך ובריאות יהיו בידי כל יישוב[11]. במרץ 1940 הוקמה המועצה בה הוענקה זכות הצבעה לכל תושב מגיל 20 ומעלה המתגורר במקום מעל שישה חודשים, חידוש לעומת מועצות כפריות אחרות בהן זכות הצבעה הותנתה בבעלות על קרקע[12].

בדצמבר 1940 כללה המועצה 18 יישובים חקלאיים ו-4 יישובי פועלים שהשתרעו על שטח של 30,700 דונם והתגוררו בהם 4000 תושבים[13]. בתחילת 1946 הוחלט עקרונית על צירוף אזור ואדי קובני שכלל אז המושב בית הלוי למועצת עמק חפר[14] והדבר יצא אל הפועל באוקטובר 1947[15]. לאחר הקמת המדינה, באוגוסט 1948 היו במועצה כ-1,300 יחידות משק, כ-900 במושבים ועוד כ-400 בקיבוצים[16]. בדצמבר 1948 הוחלט לצרף אל המועצה עוד 55,000 דונם בהם היו היישובים הדרים, מרץ א, המעפיל וקאקון[17]. באוגוסט 1950 הורחב שוב שטח המועצה ונספחו אליה יד חנה, גן יאשיה, חניאל, בורגתא, עולש ובארותיים[18].

ברית ערים תאומות

עריכה

במאי 1973 נחתם הסכם ברית ערים תאומות בין המועצה האזורית למחוז זיגן ויטגנשטיין בגרמניה.

למועצה קשרי תאומות גם עם היילוניאנג, סין, החל משנת 2012. טובראו ברזיל, החל משנת 2022, ובית ג'אן.[19]

ברית הערים התאומות בין המועצה אזורית עמק חפר בישראל ומחוז זיגן ויטגינשטיין בגרמניה היא מיסוד קשרי ידידות ושיתוף פעולה שנוסד באופן רשמי בשנת 1973. קשר זה, שהתפתח על רקע כינון היחסים בין גרמניה לישראל בשנות ה-60, מהווה דוגמה לגישור על פערים וליצירת קשרים בין-תרבותיים.[20][21]

היסטוריה

עריכה

עם כינון היחסים בין גרמניה לישראל בשנות ה–60 החלו לפעול בגרמניה אגודות נוצריות–יהודיות לשיתוף פעולה עם ישראל.[22] האגודה הנוצרית יהודית בזיגן פעלה ליצירת קשר כבר בשנות הששים יחד עם תושב זיגן, הוגו הרמן. הוא עלה לישראל לפני המלחמה והתיישב בבית יצחק, חזר עם תום המלחמה לעיר הולדתו, ופעל ליחד עמם יצירת הקשר עם עמק חפר ופעל לתחזוקה שלו עד ימיו האחרונים.[23]

ב-17 באוקטובר 1966 נסעו לראשונה 21 צעירים מזיגן להדסה נעורים שבמחוז עמק חפר. הטיול אורגן על ידי אגודת הנוער המחוזית. במהלך ביקור זה התקיים דיון אינטנסיבי בשאלה כיצד ניתן ליצור מחדש את המגעים עם גרמניה. הגורם המכריע לביקור חוזר הייתה החלטתה של ניצולת השואה עדנה עמית, תושבת מכמורת ומורה למלאכה בהדסה נעורים.[23]

מאז, מתקיימים חילופי משלחות של נוער ומבוגרים בין עמק חפר לזיגן באופן מתמיד, וכן ביקורים של משלחות פרלמנטריות. משלחות הנוער מפוקחות על ידי משרד החינוך. כמו כן מתקיים קשר מתמיד עם ארגון קונאקט (ConAct), הרשות הישראלית-גרמנית לחילופי נוער וצעירים בישראל וגרמניה. כך התפתחו קשרי ידידות אשר הפכו את עמק חפר וישראל לידידי אמת של חבל זיגן וגרמניה.[24]

פעילויות תרבותיות

עריכה

בקיץ 2013, במלאת שלושים שנים לקשר, נפתחה בגלריה העירונית זיגן תערוכה קבוצתית הכוללת יצירות בדפוס דיגיטלי של 24 אמנים ישראלים, המתייחסים בעבודותיהם למתח הקיים בין הטבע לתרבות, בין הפראי למבוית, בין הנוף לגוף ובין הטכנולוגי לפסטורלי. את התערוכה אצרה האמנית דליה בר-אמוץ מקיבוץ מעברות.[25] בתערוכה הוצגו יצירות השאולות מתוך פרויקט "גשרלריה", המתקיים בכל קיץ מזה שנים רבות ברציפות, על הגשרים שבפארק נחל אלכסנדר, שבמועצה האזורית עמק-חפר.[26] בתערוכה בזיגן הוצגו יצירות המופקות בדפוס דגיטלי תוך התאמה לחלל הפנימי הנרחב של הגלריה העירונית, כמו גם הקרנת ווידאו על מסכים. כמו כן, הוצגו תמונות המתעדות פעילות יצירתית עם נוער ישראלי ופלסטיני בעמק חפר במסגרת הארגון "ידידי כדור הארץ" ובהפקת דליה בר-אמוץ, יצירת קולאז' שהוצג גם הוא על הגשרים בתערוכה.[27]

בשנת 2012 נחנך פארק זיגן על גדות נחל אלכסנדר, שנבנה ושופץ בשיתוף פעולה בין עמק חפר לזיגן.[28]

אירועי חמישים שנה לקשר

עריכה

בשנת 2023 נערך מפגש לציון 50 שנים לקשר בין זיגן לבין עמק חפר. המפגש התקיים באביב בישראל, ובקיץ בזיגן.[29] במפגש זה חברו בני נוער העוסקים בתיאטרון ובמוזיקה, מעמק חפר ומזיגן, ויצרו פרשנות משלהם לאופרת הילדים ברונדיבר.[30] בני הנוער ניגנו, שרו ושיחקו את הטקסט שהם יצרו בעקבות "ברונדיבר" - אופרת הילדים שהוצגה על ידי ילדים יהודים בגטו טרזיינשטט שליד פראג, צ'כוסלובקיה.[31] יצירת המחזה העכשווי על ידי בני הנוער, בימויו והעלאתו בפני קהל גרמנים תושבי זיגן, מדגימה את הקשר המיוחד שנטווה בין תושבי זיגן לבין תושבי עמק חפר. במאים ומוזיקאים גרמנים וישראלים עבדו יחד בשיתוף פעולה עם בני הנוער כדי לתת את הפרשנות האישית שלהם ליחסים שנרקמו בין שני העמים.[32]

תיעוד תולדות המועצה המקומית עמק חפר

עריכה

במועצה המקומית עמק חפר פועלים לתיעוד תולדות המועצה ומייסדיה. הוקמו מרכז תיעוד, מוזיאון ומרכז מבקרים לצורך שימור תרבות תושבי המקום והנגשת המידע לציבור. במרכז התיעוד מפעילים בין היתר ארכיון לשימור של חומר תיעודי אודות המועצה[33]. במרכז התיעוד מנגישים באופן מקוון מסמכים, ידיעות מן התקשורת, סרטים וספרות בתחום ההיסטוריה של המועצה האזורית[34].

במרכז האקדמי רופין פועל פרויקט בשם "סיפורי חיים" שבו מתעדים סטודנטים ללימודי מדעי ההתנהגות את סיפורי חייהם של ותיקי עמק חפר. בפרויקט זה הסטודנטים נפגשים עם קשישים במרכזי יום בעמק חפר ושומעים מהם על חייהם ואירועים משמעותיים הנוגעים לאזור[35].

ראשי המועצה

עריכה

ראש המועצה הראשון היה חיים בן-צבי מכפר ויתקין שהיה ראש המועצה הראשון בארץ שעוד כיהן בראש הוועד של יישובי עמק חפר, והיה מעשרים החלוצים הראשונים בעמק. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975, עם הפסקה במלחמת העולם השנייה בה התגייס לצבא הבריטי ולחם באיטליה, בתקופה זו כיהן כראש המועצה אהרון ברעם מעין החורש. בין 1975 ל-1995 עמד עמוס דגני מכפר ויתקין בראשות המועצה. דגני היה סגנו של בן-צבי והחליף אותו באמצע הקדנציה. דגני נבחר לראשונה בזכות עצמו בשנת 1977. נחום איצקוביץ' מגבעות זייד עמד בראש המועצה בין 1995 ל-2006. איצקוביץ' הביא תנופת פיתוח חדשה למועצה האזורית, תוך שמירה על אופיו הכפרי של האזור. איצקוביץ' חנך בעמק גן תעשייתי על שם חיים בן-צבי. איצקוביץ' התפטר מראשות המועצה עם מינויו למנכ"ל משרד התיירות. באוקטובר 2006 נכנס רני אידן ממכמורת לתפקיד ראש המועצה. הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת ללא מתמודדים מולו בינואר 2009.

בבחירות לראשות המועצה באוקטובר 2018 ניצחה ד"ר גלית שאול מחגלה את רני אידן ובכך הפכה לראש המועצה האישה הראשונה בתולדות העמק.[36]

אזורים הגובלים במועצה האזורית עמק חפר

עריכה

בדרום: נתניה, צומת השרון, כפר יונה ומועצה אזורית לב השרון.

בצפון: חדרה ויישובי המועצה האזורית מנשה.

במזרח: זמר וטולכרם.

במערב: הים התיכון.

יישובי המועצה האזורית עמק חפר

עריכה
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה אוכלוסייה
1 מושב אביחיל 1932 1,391
2 מושב אחיטוב 1951 1,105
3 מושב אלישיב 1933 715
4 מושב אמץ 1949 860
5 מושב בארותיים 1949 1,179
6 מושב בורגתא 1949 1,153
7 קיבוץ בחן 1954 1,147
8 מושב בית הלוי 1945 834
9 מושב בית חרות 1933 918
10 מושב בית ינאי 1933 378
11 מושב בית יצחק 1940 2,134
12 מושב ביתן אהרון 1936 167
13 יישוב קהילתי בת חן 1967 407
14 יישוב קהילתי בת חפר 1996 5,159
15 מושב גאולי תימן 1948 357
16 קיבוץ גבעת חיים איחוד 1952 1,198
17 קיבוץ גבעת חיים מאוחד 1932 1,064
18 מושב גבעת שפירא 1958 423
19 מושב גן יאשיה 1949 1,040
20 מושב הדר עם 1933 686
21 קיבוץ המעפיל 1945 870
22 קיבוץ העוגן 1947 965
23 מושב חבצלת השרון 1935 474
24 מושב חגלה 1933 864
25 יישוב קהילתי חופית 1955 815
26 מושב חיבת ציון 1933 875
27 מושב חניאל 1950 916
28 מושב חרב לאת 1947 940
29 יישוב קהילתי יד חנה 1950 1,009
30 מושב כפר הרא"ה 1933 1,438
31 מושב כפר ויתקין 1933 1,998
32 מושב כפר חיים 1933 629
33 מושב כפר ידידיה 1935 749
34 מושב כפר מונאש 1946 913
35 מושב מכמורת 1945 1,506
36 קיבוץ מעברות 1933 997
37 קיבוץ משמר השרון 1933 627
38 מושב עולש 1949 1,192
39 קיבוץ עין החורש 1931 874
40 יישוב קהילתי צוקי ים 1956 296
41 יישוב קהילתי שושנת העמקים 1951 489

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ Data Vision, hefer.keysofthost.com
  7. ^ פרופיל מועצה אזורית עמק חפר באתר הלמ"ס
  8. ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 225
  9. ^ נ. מלצן, כפר ויתקין, דבר, 21 באפריל 1938
  10. ^ מר פולוק מבקר בנתניה, דבר, 20 במרץ 1938
  11. ^ לקראת מועצה כפרית לכל יישובי עמק חפר, דבר, 1 במרץ 1939
  12. ^ מאמר היום, דבר, 22 במרץ 1940
  13. ^ מועצת עמק חפר, חוקתה ותפקידיה, דבר, 22 בדצמבר 1940
  14. ^ כינוס המועצה האזורית של עמק חפר, הצופה, 3 בפברואר 1946
  15. ^ עמק חפר, הַבֹּקֶר, 27 באוקטובר 1947
  16. ^ יישובי עמק חפר תובעים תוספת קרקע, על המשמר, 24 באוגוסט 1948
  17. ^ עמק חפר יכלול 95 אלף דונאם, על המשמר, 27 בדצמבר 1948
  18. ^ הורחב שטח שיפוט עמק חפר, הַבֹּקֶר, 8 באוגוסט 1950
  19. ^ לא צוין, קשרי חוץ, באתר מועצה אזורית עמק חפר, ‏לא צוין
  20. ^ מידע כללי, באתר מרכז השלטון המקומי בישראל
  21. ^ כינון יחסים ישראל גרמניה, באתר www.palyam.org
  22. ^ Gesellschaft für Christlich-Jüdische Zusammenarbeit Siegerland (בגרמנית)
  23. ^ 1 2 Kreis Siegen-Wittgenstein, Kreis Siegen-Wittgenstein, Kreis Siegen-Wittgenstein (בגרמנית)
  24. ^ About Us, www.conact-org.de (בגרמנית)
  25. ^ דליה אמוץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, באתר מוזיאון ישראל
  26. ^ אופירה חסיד, גשרים בנחל - פסטיבל אמנות ומוסיקה בעמק חפר, באתר נתניה און ליין, ‏2017-08-20
  27. ^ "ידידי כדור הארץ : כל החדשות והעדכונים - גלובס". Globes. נבדק ב-2024-07-28.
  28. ^ פארק זיגן רשות ניקוז ונחלים שרון - מעצבים את הטבע בשבילנו, באתר רשות ניקוז ונחלים שרון
  29. ^ Wanderausstellung, Wanderausstellung (בגרמנית)
  30. ^ על אופרת ברונדיבר וריאיון עם גרֶטה קלינגסבֶּרג, ניצולת גטו טרזינשטאט, באתר צלטנר | Zeltner, ‏2015-04-07
  31. ^ הנס קרסה, באתר מרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
  32. ^ עלי חפר - גיליון 399 - אוקטובר 2023, באתר user-1723486.cld.bz
  33. ^ ארכיון ומרכז תיעוד לתולדות העמק, באתר המועצה האזורית עמק חפר
  34. ^ מרכז התיעוד של עמק חפר - הארכיון ההיסטורי, באתר ארכיון עמק חפר
  35. ^ כתבה על פרויקט סטודנטים לתיעוד חיי הקשישים בעמק חפר
  36. ^ "בחירות 2018". נבדק ב-2018-10-31.