ליגת האלופות האסיאתית עילית
ליגת האלופות האסיאתית עילית (באנגלית: AFC Champions League Elite) היא תחרות קבוצות כדורגל בינלאומית שנתית, בין אלופות ומחזיקות הגביע של 14 הליגות האסיאתיות הבכירות. היא שייכת לקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC). הזוכה משתתפת בגביע העולם למועדונים.
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1967 |
ארגון מפעיל | קונפדרציית הכדורגל של אסיה |
מספר מתמודדים | 32 (+ 15 נושרות בסיבוב המקדים) |
יבשת | אסיה (AFC) |
שמות קודמים | 1967–1971 גביע אסיה לאלופות; 1986–2002 אליפות אסיה לקבוצות |
זוכה | אל עין (זכייה שנייה) |
הכי הרבה זכיות | אל-הילאל (4) |
מפעל נמוך יותר | גביע AFC |
עונת 2023/2024 בליגת האלופות האסיאתית | |
היסטוריה
עריכההטורניר, שנודע בתחילה כ"גביע אסיה לאלופות"[1] (באנגלית: Asian Champion Club Tournament, טורניר הקבוצות האלופות של אסיה), החל בשנת 1967 עם שמונה קבוצות. אחרי הטורניר של שנת 1971 הטורניר הופסק עד 1986, והוא נולד מחדש תחת השם "אליפות אסיה לקבוצות" (Asian Club Championship). רק אלופות הליגות המקומיות הורשו להשתתף בטורניר, כאשר מחזיקות הגביע שיחקו בטורניר גביע אסיה למחזיקות גביע. המנצחות של שני הטורנירים שיחקו ביניהן בסופר קאפ האסיאתי.
מאז 2002/03 "אליפות אסיה לקבוצות" ו"גביע אסיה למחזיקות" מוזגו לטורניר אחד תחת השם "ליגת האלופות האסיאתית".
קבוצות ישראליות בטורניר
עריכהאף על פי שישראל סולקה מ-AFC כבר ב-1974, והיא כעת משתייכת לאופ"א, היא עדיין נחשבת לאחת המדינות המובילות של הטורניר בכל הזמנים. זאת, אף על פי שקבוצות ישראליות נטלו חלק בטורניר ארבע פעמים בלבד.
מכבי תל אביב היא אחת מ-7 קבוצות שזכו בטורניר פעמיים, והפועל תל אביב זכתה בטורניר פעם אחת, והפסידה פעם נוספת בגמר.
בעונה הראשונה שהתקיים הטורניר, 1966/67, ניצחה הפועל תל אביב בגמר 2-1 את סלנגור ממלזיה והפכה לזוכה בטורניר הראשון של גביע אסיה. ליגת האלופות האסייתית (1969) הייתה הפעם השנייה שהטורניר התקיים ומכבי תל אביב זכתה בגביע לאחר ניצחון 1-0 על ינגזיי מדרום קוריאה. עונה לאחר מכן בליגת האלופות האסייתית (1970) הפכה הפועל תל אביב לקבוצה הראשונה שעלתה לגמר בפעם השנייה, בו הפסידה 2-1 לטאג' האיראנית שלמעשה היה גם ההפסד היחיד של קבוצה ישראלית בגביע אסיה. בעונה לאחר מכן בליגת האלופות האסייתית (1971) הפכה מכבי תל אביב לקבוצה הראשונה שזכתה פעמיים במפעל, לאחר ניצחון טכני בגמר על אל שורטה העיראקית, מפני שלפי המדיניות העיראקית באותה עת אסור היה להופיע למשחקים מול קבוצות ישראליות. למעשה, ארבעת הטורנירים הראשונים היו גם הטורנירים היחידים בהם קבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה.
קבוצות מהרשות הפלסטינית בטורניר
עריכההחל משנת 1998 קבוצות מליגת העל הפלסטינית החלו להשתתף בטורניר[2]. בין השאר השתתפו בטורניר: קבוצת שבאב א-דאהרייה בעונת 17–2016. אך במרץ 2016 שמונה שחקנים ערבים-ישראלים מהקבוצה, שהיו בדרכם למשחק בגביע אסיה מול קבוצת אל ווהדה הסורית, עוכבו בשדה התעופה בביירות ולא הורשו להיכנס ללבנון[3].
פורמט הטורניר ותנאי קבלה
עריכהאלופות 14 הליגות הבכירות של אסיה עולות אוטומטית לטורניר, כמו גם מחזיקות גביע המדינה של אותן מדינות. זוכות ליגת האלופות של העונה הקודמת עולות אוטומטית לרבע-הגמר. קבוצות שלא משחקות ב-14 הליגות הבכירות משחקות בגביע אסיה לקבוצות, טורניר המקביל לליגה האירופית.
32 הקבוצות שהעפילו לשלב הבתים מחולקות לשמונה בתים של ארבע קבוצות כ"א לפי שני אזורים: מזרח אסיה ומערב אסיה, בארבעה בתים משתתפות קבוצות ממזרח אסיה ובארבעה בתים משתתפות קבוצות ממערב אסיה. הקבוצות משחקות ביניהן בשיטת בית-חוץ, כאשר המנצחת והסגנית בכל בית עולות לשמינית הגמר, שלבי רבע הגמר, חצי הגמר, והגמר משוחקים גם הם בשיטת בית וחוץ ובשיטת הנוק-אאוט.
ב-2007 הטורניר הורחב ל-31 קבוצות, בין השאר מפני שגם אוסטרליה הצטרפה ל-AFC.
המדינות המשתתפות
עריכהמרכז ומערב אסיה
עריכהמזרח אסיה
עריכהאוקיאניה
עריכהרשימת גמרים "גביע אסיה למחזיקות גביע" ו"גביע האלופות האסיאתי" (עד 2002)
עריכהרשימת הגמרים – פורמט "ליגת האלופות"
עריכהזכיות לפי קבוצה
עריכהקבוצה | זכיות | סגנות | אלופה בשנים | סגנית בשנים |
---|---|---|---|---|
אל-הילאל | 4 | 5 | 1991, 2000, 2019, 2021 | 1986, 1987, 2014, 2017, 2022 |
פוהאנג סטילרס | 3 | 1 | 1997, 1998, 2009 | 2021 |
אוראווה רד דיימונדס | 3 | 1 | 2007, 2017, 2022 | 2019 |
אסתקלאל (טאג') טהראן | 2 | 2 | 1970, 1990/1991 | 1991, 1999 |
סונגנאם | 2 | 2 | 1995, 2010 | 1997, 2004 |
אל-עין | 2 | 2 | 2003, 2024 | 2005, 2016 |
אל-איתיחאד | 2 | 1 | 2004, 2005 | 2009 |
ג'ונבוק יונדאי מוטורס | 2 | 1 | 2006, 2016 | 2011 |
מכבי תל אביב | 2 | 0 | 1969, 1971 | — |
בנק החקלאים של תאילנד | 2 | 0 | 1994, 1994/1995 | — |
סוואן בלו ווינגס | 2 | 0 | 2001, 2002 | — |
א-סד | 2 | 0 | 1989, 2011 | — |
גואנגג'ואו אוורגראנד | 2 | 0 | 2013, 2015 | — |
אולסן יונדאי | 2 | 0 | 2012, 2020 | — |
ג'ובילו איוואטה | 1 | 2 | 1999 | 2000, 2001 |
הפועל תל אביב | 1 | 1 | 1967 | 1970 |
ליאונינג | 1 | 1 | 1990 | 1990/1991 |
בוסאן איי-פארק | 1 | 0 | 1985/1986 | — |
ג'ף יונייטד | 1 | 0 | 1986 | — |
טוקיו ורדי | 1 | 0 | 1987 | — |
פאס טהראן | 1 | 0 | 1993 | — |
גמבה אוסקה | 1 | 0 | 2008 | — |
וסטרן סידני וונדררס | 1 | 0 | 2014 | — |
קאשימה אנטלרס | 1 | 0 | 2018 | — |
אל-אהלי ג'דה | 0 | 2 | — | 1985/1986, 2012 |
סיאול | 0 | 2 | — | 2002, 2013 |
פרספוליס | 0 | 2 | — | 2018, 2020 |
סלנגור | 0 | 1 | — | 1967 |
יאנג-זי | 0 | 1 | — | 1969 |
אל שורטה | 0 | 1 | — | 1971 |
א-ראשד | 0 | 1 | — | 1989 |
יוקוהמה מרינוס | 0 | 1 | — | 1990, 2024 |
אל שבאב ריאד | 0 | 1 | — | 1993 |
עומאן קלאב | 0 | 1 | — | 1994 |
אל עראבי | 0 | 1 | — | 1994/1995 |
אל נאסר | 0 | 1 | — | 1995 |
דאליין שידה | 0 | 1 | — | 1998 |
טרו ססנה | 0 | 1 | — | 2003 |
כראמה | 0 | 1 | — | 2006 |
ספהאן | 0 | 1 | — | 2007 |
אדלייד יונייטד | 0 | 1 | — | 2008 |
זוב האן | 0 | 1 | — | 2010 |
אל אהלי דובאי | 0 | 1 | — | 2015 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ליגת האלופות האסיאתית עילית
הערות שוליים
עריכה- ^ גזיר עיתון מזכייתה של הפועל תל אביב בגביע: http://hapoelta-fc.co.il/wp-content/uploads/2013/11/200761_10150978040521076_1845677171_n-180x300.jpg
- ^ אורי לוי, עדלאידע בגדה, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2016
- ^ רז זהבי, חשיפה: 8 שחקנים ערבים-ישראלים גורשו מלבנון, באתר ערוץ הספורט, 8 במרץ 2016