אלכסנדר ניקוליץ'

אלכסנדר "אקה" ניקוליץ' (בסרבית: Александар "Аца" Николић; ‏28 באוקטובר 1924 – 12 במרץ 2000) היה כדורסלן ומאמן כדורסל סרבי. הוא גם היה פרופסור בפקולטה לספורט וחינוך גופני באוניברסיטת בלגרד. לעיתים קרובות הוא מכונה אבי הכדורסל היוגוסלבי.

אלכסנדר ניקוליץ'
Aleksandar Nikolić

אין תמונה חופשית
לידה	28 באוקטובר 1924 סרייבו, ממלכת יוגוסלביה
פטירה	12 במרץ 2000 (בגיל 75) בלגרד, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה
עמדה	סמול פורוורד
גובה	1.72 מטרים
היכל התהילה	היכל התהילה של הכדורסל – הוכנס כמאמן ב-1998 היכל התהילה של פיב"א – הוכנס כמאמן ב-2007
קבוצות כשחקן
1945 1945 1946 1947–1949 1950 1951	הכוכב האדום בלגרד הצבא העממי היוגוסלבי פרטיזן בלגרד הכוכב האדום בלגרד ז'לזניצ'אר צ'אצ'אק אוקק בלגרד
הישגים כשחקן
4 אליפויות הליגה היוגוסלבית בכדורסל (1945, 1947–1949)
קבוצות כמאמן
1951–1965 1959–1961 1961–1963 1963–1965 1965–1967 1969–1973 1973–1974 1974–1976 1977–1978 1978–1980 1981–1982 1982–1983 1983–1984 1984–1985	יוגוסלביה פרטיזן בלגרד אוקק בלגרד פלקנסטרו פדובה אוקק בלגרד פלקנסטרו וארזה הכוכב האדום בלגרד פורטיטודו בולוניה יוגוסלביה בוראץ צ'אצ'אק וירטוס בולוניה רייר ונציה סקאבוליני פזארו אודינזה
הישגים כמאמן
מסדר ההצטיינות של פיב"א (1985) 2 גביעים בין-יבשתיים (1970, 1973) 3 גביעי אירופה לאלופות (1970, 1972, 1973) 50 התורמים הגדולים ליורוליג (2008) 2 מאמן השנה האירופי (1966, 1976) גביע מחזיקות גביע (1974) 3 אליפויות ליגת העל האיטלקית בכדורסל (1970, 1972, 1973) 3 גביעי איטליה (1970, 1971, 1973) אליפות הליגה היוגוסלבית (1963) הגביע היוגוסלבי בכדורסל (1962)
מאזן מדליות כשחקן משחקי הבלקן ומרכז אירופה מתחרה עבור יוגוסלביה כסף אלבניה 1947 כדורסל גברים כמאמן מתחרה עבור יוגוסלביה אליפות העולם בכדורסל זהב הפיליפינים 1978 כדורסל גברים כסף ברזיל 1963 כדורסל גברים אליפות אירופה בכדורסל זהב בלגיה 1977 כדורסל גברים כסף ברית המועצות 1965 כדורסל גברים ארד פולין 1963 כדורסל גברים כסף יוגוסלביה 1961 כדורסל גברים משחקי הים התיכון זהב לבנון 1959 כדורסל גברים

ניקוליץ' שימש כמנטור למאמני כדורסל צעירים רבים ביוגוסלביה, שחלקם – כמו בוז'ידאר מליקוביץ', דושאן איבקוביץ' וז'ליקו אובראדוביץ' – הצליחו כמאמנים בפני עצמם. ניקוליץ' זכה לכינוי הפרופסור וסמל הברזל, ונכנס להיכל התהילה של הכדורסל ב-1998 ולהיכל התהילה של פיב"א ב-2007. בשנת 2008 הוא נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ליורוליג.

ראשית חייו

אף על פי שהוריו התגוררו בברצ'קו, ניקוליץ' נולד בסרייבו שבממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, מפני שאמו ההרה, קריסטה, נכנסה לפתע לצירים בזמן שביקרה את אחותה בעיר. אלכסנדר הצעיר נהנה מחינוך מיוחס באדיבות אביו העשיר ג'ורג'ה, שהיה בן 62 כשנולד. לאחר שבילה את שנותיו הראשונות בברצ'קו, עבר ניקוליץ' עם משפחתו לבירה בלגרד.

ניקוליץ' למד בגימנסיה קראלי אלכסנדר בבלגרד. לאחר מכן למד רפואה ומשפטים באוניברסיטת בלגרד, וסיים את לימודיו ב-1946.

קריירה

כשחקן

ניקוליץ' שיחק בעמדת הסמול פורוורד במשך 7 עונות בליגה היוגוסלביה, מ-1945 עד 1951, במדי הצבא היוגוסלבי (1945), פרטיזן בלגרד (1946), הכוכב האדום בלגרד (1945, 1947–1949), ז'לזניקר צ'אצ'אק ואוקק בלגרד (1951). הוא זכה באליפות יוגוסלביה ב-1945 עם הצבא היוגוסלבי וב-1947, 1948 ו-1949 עם הכוכב האדום. הוא פרש במשחק במדי אוקק בלגרד ב-1951.

בנבחרת

ניקוליץ' היה חבר בנבחרת יוגוסלביה בכדורסל בסוף שנות ה-40, ושיחק במדיה ב-10 משחקים.

כמאמן

לאחר שסיים את קריירת המשחק שלו הפך ניקוליץ' למאמן במועדונים בסרביה ובאיטליה, בעיקר באיניס וארזה.

בנבחרת

ניקוליץ' שימש כמאמן נבחרת יוגוסלביה בכדורסל בין 1951 ל-1965, ומאוחר יותר בין 1977 ל-1978. בתקופה זו הוא אימן שני חברים עתידיים בהיכל התהילה של פיב"א, בוריסלב סטנקוביץ' וקרשימיר צ'וסיץ'. הוא הוביל את יוגוסלביה לזכיות באליפות אירופה בכדורסל 1977 ואליפות העולם בכדורסל 1978, מדליות כסף באליפות העולם 1963, יורובאסקט 1961 ויורובאסקט 1965, ומדליית ארד ביורובאסקט 1963.

מותו

ניקוליץ' מת ב-12 במרץ 2000 בבלגרד. הוא נקבר בסמטת האזרחים הנכבדים בבית הקברות החדש בבלגרד. לאחר מותו נקרא על שמו היכל אלכסנדר ניקוליץ', אולמן הביתי של הכוכב האדום, פרטיזן ואוקק בלגרד.

ראו גם

• היכל אלכסנדר ניקוליץ'

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר ניקוליץ' בוויקישיתוף

• פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר היכל התהילה של פיב"א
• אלכסנדר ניקוליץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)