אלסנדרו פוליאטי
אלסנדרו פוליאטי (באיטלקית: Alessandro Poglietti; ראשית המאה ה-17 – יולי 1683 בווינה) היה מלחין ונגן עוגב בן תקופת הבארוק. מקום לידתו אינו ידוע. במחצית השנייה של המאה ה-17, השתקע פוליאטי בווינה, שם הגיע למעמד גבוה ביותר וזכה למוניטין בהיותו לאחד המלחינים הראשונים במעלה בחצר לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. פוליאטי היה נגן העוגב בחצר במשך 22 שנים, מ-1661 עד מותו במהלך המצור הטורקי, שהוביל לקרב וינה.
 | |
| תחריט מסוף המאה ה-17, שנעשה על פי דיוקן אלסנדרו פוליאטי של יאן ארסמוס קוולינוס (הציור המקורי אבד) | |
| לידה | ראשית המאה ה-17 |
|---|---|
| פטירה |
יולי 1683 וינה, ממלכת הבסבורג  |
| זרם |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| כלי נגינה |
עוגב |
| פרסים והוקרה |
מסדר הדרבן המוזהב |
  | |
חשיבותו של פוליאטי נובעת בראש ובראשונה מן המוזיקה שלו לכלי מקלדת, בעיקר "רוסיניול" (1677), קובץ קטעים שונים לצ'מבלו, הכולל מספר רב של חיקויי צלילים מן הטבע, וקובץ של 12 ריצ'רקארי, שזכה למספר רב של העתקים בתקופת חייו.
חייו עריכה
דבר אינו ידוע על מוצאו של פוליאטי ועל ילדותו ונעוריו. טוסקנה[1] ובוהמיה הועלו כהשערות למקום הולדתו. את השכלתו המוזיקלית רכש אולי ברומא או בולוניה. לקראת שנות ה-60 של המאה ה-17 התיישב פוליאטי ישיבת קבע בווינה: בראשית 1661 התמנה לנגן עוגב וממונה על המוזיקה בכנסייה הישועית "תשע מקהלות המלאכים" (Zu den neun Chören der Engel) וב-1 ביולי 1661 התמנה לנגן העוגב של הכנסייה בחצר לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (משרה שמילא בעבר יוהאן יאקוב פרוברגר).
יצירותיו עריכה
פוליאטי, כמו יוהאן קספר קרל, מהווה חוליה חשובה במוזיקה לכלי מקלדת של תקופת הבארוק בין ג'ירולאמו פרסקובלדי למלחיני הבארוק המאוחר, כמו באך והנדל. יצירותיו הדריכו תלמידים בנגינת כלי מקלדת ופתחו לפניהם שער אל אמנות הקומפוזיציה. עם היצירות הקונטרפונקטיות החשובות של תקופה זו, החל בFiori musicali ("פרחים מוזיקליים") של פרסקובלדי (1635) וכלה באמנות הפוגה של באך, נמנים 12 הריצ'רקארי של פוליאטי, הנחשבים למודל לסגנון המחמיר ונפוצו בעותקים רבים באזור וינה.[1] פוליאטי גילה עניין מיוחד בחיקויים, בין השאר חיקויי צלילים מן הטבע, כמו שירת הזמיר, קריאת הקוקייה וקרקורי התרנגולת, לצד רעשי קרב, צלצולי פעמונים וקולות של כלי עבודה. מספר רב של קטעי מוזיקה בנושאים אלה שרדו. ביצירתו "רוסיניול", שהוקדשה לקיסר לאופולד הראשון לרגל נישואיו לאשתו השלישית, אלאונורה, אפשר למצוא שפע של מוזיקה תוכניתית, בעיקר חיקויי כלי נגינה, לצד מוזיקה עממית מארצות וחבלי ארץ שונים בעיצוב מתוחכם. הקובץ "רוסיניול" נחשב לאחת היצירות החשובות ביותר בספרות המוזיקה לכלי המקלדת[1] והוא מכיל את היצירות הבאות:
- טוקטה וקנצונה
- סוויטה תקנית של אלמנד;קוראנט;סרבנד וג'יג, שלכל אחד מפרקיה יש דאבל (ושניים לאלמנד)
- "אריה גרמנית" ב-20 וריאציות
- סדרת קטעים המבוססים על נושא יחיד:
- "ריצ'רקאר לזמיר"
- "סינקופות ריצ'רקאר"
- "Capriccio per Io Rossignol Sopra'l Ricercar"
- "Aria bizarra del Rissignolo"
- "Imitatione del medesimo Uccello"
רבים מן הקטעים האלה עושים שימוש בכלים תוכניתיים. לדוגמה, "אריה ביזארה" ו"אימיטאציונה" הם קטעים וירטואוזיים, תובעניים במיוחד, המבוססים על עיבוד של פוליאטי לשירת הזמיר. רבות מן הווריאציות של "אריה גרמנית" מחקות מוזיקה לכלים שאינם כלי מקלדת (וריאציה 5 לירה, וריאציה 11 שום (שאלמאיי), וכן הלאה.) וכן מסורות נוכריות ו/או עממיות (וריאציה 15 "Baiselements צרפתי"). יצירותיו האחרות של פוליאטי כוללות עוד מוזיקה תוכניתית: צמד קאנצונה וקפריצ'ו "über das Henner und Hannengeschrey", שבה הקפריצ'ו מחקה קרקורי תרנגולות ותרנגולים, והסוויטה "sopra la ribellione di Ungheria", המנציחה מרד פרוטסטנטי בהונגריה בשנת 1671. בסוויטה של פוליאטי מתארת המוזיקה את המרד עצמו, שביית המורדים והוצאתם להורג, ומסתיימת בחיקוי לפעמוני כנסייה. עוד מביא פוליאטי דוגמאות רבות של מוזיקה תוכניתית (שהיו התחלות ליצירות אפשריות) במסה שלו בנושאי ביצוע והלחנה, Compendium oder kurtzer Begriff משנת 1676.
ביצירות רבות מוצג טיפול מקורי ביותר בצורה: פרקים של ה"בינדר ג'יג" מן הסוויטה בלה מינור מתחילים באקורדים חוזרים ונשנים וכוללים טריולות של אוקטבה ביד שמאל; הטוקאטות, כמו גם כל יצירה אחרת עשויות להציג מודולציות מהירות לסולמות זרים לחלוטין, קטעים מנוגדים באופן בולט וקטעים, הבנויים על סוגים שונים של חזרה.
שאר יצירותיו של פוליאטי כוללות מוזיקה קאמרית (בעיקר סוויטות וסונאטות), יצירות קודש ווקאליות (מיסות, מוטטים, "מזמורי תפילה לותרניים" לשתי מקהלות מעורבות ואופרה יחידה ("Endimione festeggiante"). כן כתב בשנת 1676 מסה על הלחנה לכלי מקלדת בשם Compendium oder kurtzer Begriff und Einfuhrung zur Musica וחוברת משנת 1677, ששרדה ומשמשת גם היא להדרכת תלמידי מקלדת.
.svg){kind=logo}
