אם אפס רבע הקן

(הופנה מהדף אם אפס רובע הקן)

אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן – הוא פיוט לימי הסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, שנכתב על ידי רבי אפרים בר יצחק מרגנסבורג. הפיוט נאמר על ידי קהילות אשכנז באחד מימי עשרת ימי תשובה,[1] וזאת בהתאם למנהג אשכנז לומר כל יום של עשרת ימי תשובה פיוט שבמרכזו עקידת יצחק. ברוב קהילות ספרד, הפיוט נאמר בכל יום מימי הסליחות החל מתחילת חודש אלול. בנוסח הספרדי-ירושלמי הפיוט נאמר גם לפני תקיעות השופר של היום השני של ראש השנה.

פיוט אם אפס רובע הקן

אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן

פָּנִים לוֹ תַכִּיר וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר
קַח נָא בֵּן יַקִּיר וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר

רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ
עִטְּרוֹ בָעֵצִים וְאִשּׁוֹ נֵזֶר אֱלוֹהָיו עַל רֹאשוֹ

יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי עָנָה וְאָמַר אָבִי
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא

מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ
בְּנִי, אֱלוֹהִים יִרְאֶה לּוֹ וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ

בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֵרִים
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים עַל אַחַד הֶהָרִים

רָאוּ אֵד תְּלוּלָה מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה

רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה
אָבִי אוֹתִי כַכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה

בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף לְבָבִי לוֹ לַחֲשׂף
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף

יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד

צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו
לְשֹׁחֲטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו

חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא וַיַּרְא אֱלוֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה

קָרָא מֵרֶחֶם מִשְׁחָר תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר

חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ
וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ

זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק

קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לָקוֹד בְּצָרָה עֲקֵדָה תִּשְׁקֹד
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקוֹד

תוכן הפיוטעריכה

הפיוט מתחיל במילים "אם אפס רבע הקן" שפירושו, שהסתיימה התקווה לחידוש קרוב של עבודת הקרבנות במקדש. קן הציפורים – שהוא הקרבן שהיה מביא גר לאחר גיורו. לאחר החורבן תקנו שגר, שאינו יכול להביא את הקרבן בגלל החורבן, יפריש בצד, סכום קטן של "רבע" שבו יקנה את הקרבן בו הוא חייב לכשיבנה המקדש. רבן יוחנן בן זכאי ביטל תקנה זו מפני החשש למעילה בכסף המיועד לקרבן.

מכאן – בעל הפיוט אומר – שהתקווה לבניית המקדש בקרוב אפסה, ו"אהל" (אוהל מועד) התרוקן – ולא נותר לנו אלא "אב זקן" – הוא אברהם אבינו.

מכאן בעל הפיוט מזכיר את זכות האבות ובעיקר את מעשה עקדת יצחק, הכתוב בתורה ומבוסס על מדרשים שונים המדברים על העקדה, וזאת תוך שיבוץ קטעי פסוקים מהתנ"ך.

הפיוט מסיים בבקשה לזכור את הברית של אברהם ושל יצחק, ומסיים במילים "אל מלך יושב על כיסא רחמים" המהווה פתיחה לקטע הנאמר לאחר הפיוט - שלש עשרה מידות.

ניגונים לפיוטעריכה

הפיוט בקהילות אשכנז נאמר ללא מנגינה מיוחדת, אלא בניגון כללי של סליחות, כמו ברוב פיוטי אשכנז. בקהילות ספרד, הפיוט זכה ללחנים רבים ושונים בהתאם לעדות שבהן הוא נאמר.

קישורים חיצונייםעריכה

  •   אם אפס, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ הוא נאמר ביום הרביעי של עשרת ימי תשובה לפי מנהג פולין ומנהג אשכנז הכללי, בצום גדליה למנהג ליטא, ובימים שונים לפי מנהגים האחרים.