אמבראר

אמבראר (Embraer, ראשי תיבות של Empresa Brasileira de Aeronáutica S.A) הוא קונצרן אווירונאוטיקה ברזילאי.

אמבראר
Embraer logo.png
Sede-da-embraer.jpg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים הממשלה הפדרלית של ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סאו ז'וזה דוס קמפוס, מדינת סאו פאולו, ברזיל
ענפי תעשייה תעשיית הנשק, תעשייה אווירית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מטוסי נוסעים, מטוסי מנהלים, מטוסי אימונים ומטוסי קרב
רווח 879,000,000 (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 19,131 (נכון ל־2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.embraer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מטוס מדגם E-175, מסדרת ה-E-Jets, מתוצרת אמבראר, של חברת אייר קנדה, ממריא משדה תעופה במונטריאול
מטוס בקרה ואתראה מוקדמת מדגם R-99A, מתוצרת אמבראר, של חיל האוויר הברזילאי, בתצוגה בבסיס פיירפורד של חיל האוויר המלכותי הבריטי באנגליה.

היסטוריהעריכה

ממשלת ברזיל, כבר בתקופתו של הנשיא ז'טוליו ורגאס בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20, ביקשה לפתח תעשיית מטוסים מקומית. עם זאת, רק בשנת 1969, לאחר עלייתה לשלטון של החונטה הצבאית בהפיכת 1964, הוקמה אמבראר כתאגיד בבעלות ממשלתית. נשיאה הראשון של החברה, אוזיירס סילבה, מונה על ידי הממשלה, והחברה ייצרה בתחילה רק מטוס נוסעים קטן עם מנוע טורבופרופ, ה-Embraer EMB 110 Bandeirante.

ממשלת ברזיל תרמה לצמיחה המוקדמת של החברה על ידי מתן חוזי ייצור למטוסים. החברה מכרה אך ורק לשוק המקומי עד 1975. במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, עסקה בעיקר בייצור מטוסים צבאיים, בעיקר מטוסי אימון, כולל ה-Embraer AT-26 Xavante ו-Embraer EMB 312 Tucano. בשנת 1974 החלה החברה לייצר מטוסים קלים של חברת פייפר איירקראפט ברישיון[1]. תחילה הרכיבה ערכות שייצרו במפעל פייפר בארצות הברית כדי לשווק את המטוסים בברזיל ובאמריקה הלטינית. עד שנת 1978, רוב החלקים והרכיבים ייצורו עבר באופן מקומי בברזיל. בין 1974 ל-2000, יוצרו על ידי החברה כמעט 2,500 מטוסי פייפר ברישיון.

בשנת 1985 החל ייצור המטוס Embraer EMB 120 Brasilia, מטוס ראשון בסדרה של מטוסי נוסעים לטיסות קצרות מצליחים במיוחד, שנבנה לייצוא לשוק הבינלאומי. בסלון האווירי בפארנבורו שנערך בשנת 1989 הכריזה על כוונתה לייצר מטוס גדול יותר שיחליף את ה-EMB 120, ה-ERJ 145, סדרת מטוסי נוסעים אזוריים, שכוללה את הדגמים: ERJ 135 המכיל 37 נוסעים, ERJ 140 המכיל 44 נוסעים, ERJ 145 המכיל 50 נוסעים, מטוס המנהלים לגסי 600, והמטוס הצבאי R-99. טיסת הבכורה של המטוס התקיימה ב-11 באוגוסט 1995, והוא נכנס לשירות בדצמבר 1996. המטוס הוצג בסלון האווירי בפריז ב-1997 והעיתונות המקצועית יצאה בביקורות נלהבות. חברות התעופה האזוריות בארצות הברית התלהבו מהאיכות ומהמחיר הנמוך של המטוס, והוא זכה להזמנות ל-133 מטוסים עם השקתו. המטוס הכניס את חברת אמבראר בהצלחה לתחום מטוסי הנוסעים הסילוניים[2].

בשנת 1992, החל תהליך ההפרטה של החברה, על פי המדיניות הכלכלית הליברלית של נשיא ברזיל איתמר פרנקו. החברה נמכרה למשקיעים פרטיים ב-7 בדצמבר 1994, מהלך שעזר לה להימנע מסכנה של פשיטת רגל. ממשלת ברזיל שמרה על האינטרס שלה בחברה באמצעות החזקת מניית זהב. אמבראר המשיכה לזכות בחוזים ממשלתיים לאורך השנים גם לאחר ההפרטה[3].

השלב הבא בהתפתחות החרבה היה השקת המטוסים מסדרת E-Jets, מטוסי נוסעים סילוניים בעלי גוף צר, דו מנועיים, לטווח טיסה בינוני, הכוללים עד 122 מושבים. מטוסים אלה הוצגו לראשונה בסלון האווירי בפריז ב-1999, ויצורם החל בשנת 2002[4]. פיתוח, ייצור, שיווק וקליטת המטוס אצל הלקוחות נחל הצלחה רבה. נכון ל-2020, סופקו 1,564 מטוסים מסדרה זו. בסוף 1999 ארבע חברות תעשייה אווירית צרפתיות רכושו במשותף נתח של 10% בחברה. ביניהם דאסו תעופה וקבוצת תאלס. בשנת 2000 ביצע הנפקה ראשונה לציבור ומניות החלו להיסחר בבורסת סאו פאולו (Bovespa), וגם בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE).

בשנת 2011, הקימה אמבראר מיזם משותף עם חברת אלביט מערכות מישראל, ורכשה נתח של 25% בחברת הבת של אלביט בברזיל[5]. החברה המשותפת שהוקמה במסגרת המיזם, עוסקת בייצור ושיווק כלי טיס בלתי מאוישים, אוויוניקה ותמיכה לוגיסטית[6][7].

פעילותעריכה

החברה מייצרת מטוסי נוסעים, מטוסי מנהלים, מטוסי אימונים ומטוסי קרב. בנוסף, מייצרת אמבראר מטוסי שליטה ובקרה ואתרעה מוקדמת, מטוסים לחישה מרחוק, מטוסים לצורכי חקלאות, וכלי טיס המיועדים להטסתם של אח"מים וראשי מדינות. החברה מספקת גם שירותים נלווים בתחומי האווירונאוטיקה. בשנים 19992001 הייתה אמבראר היצואנית המובילה של ברזיל. אמבראר מדורגת שלישית בין יצרניות כלי טיס בעולם (יחד עם בומברדייה ואחרי בואינג ואיירבוס) בשעורי אספקה שנתית של מטוסי נוסעים. אף כוח העבודה שלה הוא השלישי בגודלו בתעשיות האווירונאוטיות בעולם (אחרי בואינג ואיירבוס). יחד עם בומברדייה, שולטת אמבראר בשוק מטוסי הנוסעים לטווח בינוני. כמו כן, היא ספקית מטוסי המנהלים הגדולה בעולם[8].

בין מוצריה של אחת מחברות הבת של אמבראר בברזיל, "נאיווה תעשיות אווירונאוטיות" (Indústria Aeronáutica Neiva), נמנה גם מטוס ריסוס חד-מנועי מסוג "EMB 202A Ipanema", המתודלק באמצעות ביו-דלק אתנול, הראשון מסוגו בעולם. זהו מטוס הריסוס הנמכר ביותר ללקוחות מהמגזר החקלאי הגדול בברזיל, עם נתח שוק של 80%. ב-15 במרץ 2005 מסרה החברה את המטוס ה-1,000 מדגם זה ללקוח.

מטה החברה ממוקם בסאו ז'וזה דוס קמפוס (São José dos Campos), מדינת סאו פאולו. שם נמצאים גם מתקני הייצור הראשיים ומרכזי ההנדסה, התכנון והעיצוב. בגאוויאו פיישוטו (Gavião Peixoto), אף בתחומי מדינת סאו פאולו, מפעילה אמבראר מפעל ייצור נוסף ומתקן ניסויי טיסה. מתקן זה כולל מסלול המראות ונחיתות שאורכו 5,000 מטרים, שלישי באורכו בעולם.

אמבראר מפעילה אתרי תחזוקה ושיווק בארצות הברית. בנוסף, לחברה שלוחות גם בצרפת, בפורטוגל, בסינגפור ובסיןבייג'ינג ובחרבין שבצפון סין).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה