אנג'י דיקנסון
אנג'י דיקנסון (באנגלית: Angie Dickinson; נולדה ב-30 בספטמבר 1931) היא שחקנית אמריקאית זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה לשנת 1974 על תפקידה בסדרת המשטרה "אשת משטרה". דיקנסון היא כוכבת הסרטים "ריו בראבו", "האחד עשר של דני אושן", "קפטן ניומן" ו"לבוש לרצח".
אנג'י דיקנסון בסדרת הטלוויזיה "אשת משטרה", 1975 | |
לידה |
30 בספטמבר 1931 (בת 92) קולם, דקוטה הצפונית, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Angeline Brown |
סוגה מועדפת | מערבון |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1954–2009 (כ־55 שנים) |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג |
|
צאצאים | ניקי בכרך |
פרסים והוקרה | שני פרס גלובוס הזהב |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהדיקנסון נולדה בשם אנג'לינה בראון בעיר קולם שבדקוטה הצפונית למשפחה ממוצא גרמני קתולי. בתם של פרדריקה ולאו הנרי בראון שהיה עורך העיתון המקומי בעיר. היא גדלה בעיר ברבנק שבקליפורניה ולמדה ב"מכללה הקהילתית גלנדייל". דיקנסון היא בעלת תואר בעסקים מהמכללה הקתולית הפרטית "מכללת הלב הטהור" שבלוס אנג'לס.
שינתה את שמה לאנג'י דיקנסון לאחר שנישאה בשנת 1952 לשחקן הפוטבול ג'ין דיקנסון.
קריירת משחק
עריכהקולנוע
עריכהדיקנסון החלה את הקריירה הקולנועית שלה בשנות ה-50 במערבון "Gun the Man Down" בהפקתו של ג'ון ויין ובסרט המלחמה של סמואל פולר "שער סין". היא התגלתה לראשונה במערבון "ריו בראבו" של הווארד הוקס בתפקיד האישה המסתורית "נוצות" ובסרט הפשע של לואיס מיילסטון "האחד עשר של דני אושן" בתפקיד ביאטריס אשתו של דני אושן (פרנק סינטרה). דיקנסון זכתה למעמד של שחקנית מוערכת בתעשיית הסרטים במהלך שנות ה-60 בזכות תפקידיה בדרמה הקומית "קפטן ניומן", בתור הרופאה הצבאית לוטננט פרנסי קורם, בדרמה של ארתור פן, "המרדף", בתור רובי אשתו של השריף קאלדר (מרלון ברנדו), בסרט המלחמה "הטל צל ענק" בתור אמה, אשתו האלוף דוד מרכוס (קירק דאגלס) ולצידו של הכוכב לי מרווין, בסרטי הפשע "הרוצחים " של דון סיגל, בתור שילה פאר האישה של ג'וני נורת' (ג'ון קסאווטס) ו-"Point Blank" (1967) של ג'ון בורמן.
לאחר מספר שנים בהן התמקדה בקריירת טלוויזיה חזרה דיקנסון בשנת 1980 לתעשיית הקולנוע לאחר שנבחרה על ידי הבמאי בריאן דה פלמה לאחד מהתפקידים הראשיים במותחן "לבוש לרצח". דיקנסון הופיעה בסרט בתפקיד עקרת הבית קייט מילר לצידו של מייקל קיין וזכתה על הופעתה בפרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר. מבקרי הקולנוע ציינו את המעבר שעשתה דיקנסון מכוכבנית לגיטימית בצעירותה לסמל מין בבגרותה.[1][2]
דיקנסון הופיעה בשנות ה-90 בקומדיות "סברינה" של סידני פולאק בתפקיד אינגריד טייסון אמו החורגת של דייוויד לארבי (גרג קיניר) ו"גם לבוקרות יש רגעים קודרים" של גאס ואן סנט.
בשנת 2000 השתתפה דיקנסון בדרמה "תעביר את זה הלאה" בתפקיד גרייס אמה של האם החד הורית ארליין מק'קיני (הלן האנט). בשנת 2001 השתתפה בתפקיד קטן בשובר הקופות המצליח "אושן 11", דיקנסון הייתה לשחקנית היחידה שהופיעה בסרט זה וגם בעיבוד הקודם "האחד עשר של דני אושן".
טלוויזיה
עריכהדיקנסון החלה את קריירת המשחק שלה כשחקנית אורחת בטלוויזיה. היא התפרסמה ככוכבת טלוויזיה מוערכת לאורך שנות ה-70 בזכות משחקה בתור שוטרת משטרת לוס אנג'לס, סמלת סוזן "פפר" אנדרסון, בסדרת הדרמה "אשת משטרה". הסדרה הייתה להצלחה בארצות הברית ובעולם ועל תפקידה בסדרה זכתה דיקנסון בשנת 1974 בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה.
חיים אישיים
עריכהלדיקנסון נולדה בת אחת, ניקי, מנישואיה השניים למוזיקאי ברט בכרך. התינוקת של דיקנסון נולדה 3 חודשים לפני הזמן והיא סבלה מבעיות רפואיות כרוניות, היא אובחנה לאחר זמן מה כחולת תסמונת אספרגר. בשנת 2007 התאבדה בתה ניקי בחניקה בדירתה בדרום קרוליינה.
פילמוגרפיה
עריכה- איזה מזל יש לי (1954)
- שער סין (1957)
- נסיעת לילה (1957)
- מקבר (1958)
- ריו בראבו (1959)
- האחד עשר של דני אושן (1960)
- החטאים של רייצ'ל קייד (1961)
- הכל אודות אהבה (1962)
- ג'סיקה (1962)
- קפטן ניומן (1963)
- הרוצחים (1964)
- רדיפה (1966)
- הטל צל ענק (1966)
- הגור הוא גם סוג של פרח (1966)
- Point Blank (1967)
- האתגר האחרון (1967)
- סאם ויסקי (1969)
- סוג של אגוז (1969)
- בילי יאנג בצעיר (1969)
- אהבת המלחמה (1970)
- האיש החיצוני (1972)
- אמה גדולה וכועסת (1974)
- לבוש לרצח (1980)
- מרדף המוות (1981)
- גם לבוקרות יש רגעים קודרים (1993)
- סברינה (1995)
- דואטים (2000)
- תעביר את זה הלאה (2000)
- אהבה רעה (2001)
- המפיק האחרון (2001)
- אלביס עזב את הבניין (2005)
סדרות טלוויזיה
עריכה- אשת משטרה (1974–1978)
קישורים חיצוניים
עריכה- אנג'י דיקנסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנג'י דיקנסון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אנג'י דיקנסון, באתר AllMovie (באנגלית)
- אנג'י דיקנסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אנג'י דיקנסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אנג'י דיקנסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אנג'י דיקנסון, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אורי קליין, הטור-דה- פורס של בריאן דה-פלמה, דבר, 2 בינואר 1981
- ^ א. שובל, חדשות קולנוע, מעריב, 6 בנובמבר 1980