לי מרווין

שחקן קולנוע אמריקאי

לי מרוויןאנגלית: Lee Marvin;‏ 19 בפברואר 192429 באוגוסט 1987) היה שחקן קולנוע אמריקאי שהתמחה בגילום דמויות נבלים אולם בשנת 1965 זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לתפקידו בסרט "קט בלו", תפקידו הקומי הראשון והכמעט יחיד. הוא זכה על תפקיד זה גם בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי ובפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר.

לי מרווין
Lee Marvin
לידה 19 בפברואר 1924
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוגוסט 1987 (בגיל 63)
טוסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Saint Leo University
  • בית הספר אוקווד פרינדס
  • Manumit School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
    • Betty Ebeling
  • Pamela Feeley עריכת הנתון בוויקינתונים
  • מישל טריולה מרווין (16181970) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לי מרווין בסרט !Attack

ביוגרפיה

עריכה

מרווין נולד בניו יורק ללמונט וולדמן מרווין, מנהל במשרד פרסום ולקורטני וושינגטון, כתבת אופנה. מרווין הוא צאצא של מהגרים שהגיעו לאמריקה ממחוז אסקס באנגליה. בנעוריו החליף כמה בתי ספר, כיוון שסולק מהן בשל התנהגות בלתי הולמת. באוגוסט 1942 התגייס מרווין לחיל הנחתים האמריקני. לאחר הכשרה בסיסית והכשרה מתקדמת ללוחמת חיל רגלים, נשלח לשרת בדיוויזיית הנחתים הרביעית בתפקיד צלף. לקח חלק בקרב קווג'לין ובקרב אניווטוק. הוא נפצע בישבן וברגל מאש מקלע במהלך קרב על סאיפאן (בקרב זה נפגעו מרבית חברי פלוגתו). על פציעתו בקרב הוענק לו עיטור לב הארגמן[1]. מרווין אושפז במשך כמעט שנה בבתי חולים. כשהחלים - שוחרר מן השירות בשל מצבו הרפואי.

קריירה

עריכה

לאחר המלחמה הועסק כשחקן מחליף במחזות "אוף ברודוויי". ב-1950 עבר להוליווד וקיבל תפקידים קטנים בסרטי מלחמה ומערבונים. בעיקר נעזרו בו במאים כדי לביים נכונה קטעי קרבות, מהלכים מלחמתיים והווי חיילים קרביים. ב-1953 שיחק בסרט "הפרא" ("The Wild One") לצידו של מרלון ברנדו. תפקיד קטן היה לו גם בסרט "המרד על הקיין" (1954) ובסרט "בהלה בצוק השחור" (" Bad Day at Black Rock") ב-1955. בסך הכל שיחק בתפקידים קטנים בלמעלה מ-50 סרטים בשנות החמישים. ב-1956 כיכב לראשונה בתפקיד משני בסרט "!Attack".

במקביל להופעה בסרטים גילם את דמותו של השוטר הקשוח פרנק בלינג'ר בסדרת הטלוויזיה "M Squad" ששודרה בין 1957 ל-1960. הופעותיו בסדרה הקנו לו מעמד של הכרה ציבורית.

ב-1961 שיחק במערבון "הקומנצ'רוס" לצידו של ג'ון ויין.

ב-1962 גילם את דמותו של הנבל ליברטי ואלנס במערבון "האיש שירה בליברטי ואלנס". ב-1964 ליהק אותו הבמאי דון סיגל לתפקידו הראשי הראשון בסרטו "הרוצחים" (דמות משנית בסרט גילם רונלד רייגן, לימים נשיא ארצות הברית). מרווין גילם רוצח יעיל, קר רוח וחסר רגש, תדמית שדבקה בו בתפקידים ששיחק לפני כן והתעצמה לאחר מכן. ב-1965 נוצלה תדמית זו לצורך תפקיד קומי כפול בסרט "קט בלו" (בכיכובה של ג'יין פונדה). מרווין גילם את דמותו של אקדוחן שיכור טוב-לב ושל אחיו התאום המרושע. על תפקידו בסרט זה זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ובפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

הוא המשיך לשחק נבלים קרי לב בסרטים "המקצוענים" ("The Professionals"‏; 1966), "12 הנועזים" ("The Dirty Dozen"‏; 1967) המצליח עם כמה מהכוכבים ההוליוודיים הגבריים המובילים של התקופה, "פגיעה בול" ("Point Blank"‏; 1967), "המכורים לזהב" ("Paint Your Wagon"‏; 1969) בו שר את השיר "כוכב נודד" ("Wandering Star"), שהיה ללהיט ונמכר ביותר ממיליון עותקים, ועוד. בסוף שנות השישים הרוויח מיליון דולר לסרט[2]. במהלך שנות השישים והשבעים הופיע בכ-30 סרטים. בשנות השמונים הופיע בסרטים ספורים ובמספר הופעות אורח טלוויזיוניות בסדרות כמו "בוננזה", "אזור הדמדומים" ו"הבלתי משוחדים". סרטו האחרון היה "מחץ הדלתא" של הבמאי הישראלי מנחם גולן.

חיים אישיים

עריכה

מרווין הוא אב לשישה ילדים. הוא נישא לבטי אבלינג (Betty Ebeling) ב-1951, נישואין שהסתיימו בגירושין ב-1967 לבני הזוג ארבעה ילדים משותפים. בשנת 1970 נישא למי שהייתה חברתו לפני שנישא לבטי, פמלה פילי (Pamela Feeley). בני הזוג חיו בוודסטוק (ניו יורק) עד 1975 אז עברו לטוסון, אריזונה, שם חיו עד מותו של מרווין.

מבחינה פוליטית היה מרווין ליברל-דמוקרט. הוא התנגד למלחמת וייטנאם, תמך בג'ון פיצג'רלד קנדי במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1960 ובמתן שוויון זכויות להומוסקסואלים.

"ילדי לי מרווין"

עריכה

"ילדי לי מרווין" היא אגודת סתרים-כביכול אותה ייסד הבמאי ג'ים ג'רמוש, בה חברים גברים שיכלו, מבחינת הופעתם החיצונית, להיות בניו של מרווין. ב"אגודה" חברים ניק קייב, ג'ים ג'רמוש, איגי פופ, ניל יאנג, טום וייטס ועוד[3].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לי מרווין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   אורין מוריס, לי מרווין והגבריות הישראלית, באתר הארץ, 28 ביוני 2015.
  2. ^ ראיון באתר PBS
  3. ^ דף האגודה באתר של ג'רמוש(הקישור אינו פעיל, 22.2.2020)