אנדרה פרווין
אנדרה פרווין (André Previn; 6 באפריל 1929[1] – 28 בפברואר 2019) היה פסנתרן, מנצח ומלחין יהודי-אמריקאי יליד גרמניה.
אנדרה פרווין, 2012 | |
לידה |
6 באפריל 1929 ברלין, רפובליקת ויימאר |
---|---|
פטירה |
28 בפברואר 2019 (בגיל 89) מנהטן, ארצות הברית |
שם לידה | Andreas Ludwig Priwin |
מוקד פעילות | גרמניה, ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1943 |
מקום לימודים | תיכון בוורלי הילס |
סוגה | ג'אז, אופרה, מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | אנגלית, גרמנית, צרפתית |
כלי נגינה | פסנתר |
חברת תקליטים | Contemporary Records, דויטשה גרמופון |
בן או בת זוג |
בטי בנט (1952–1957) הת'ר סנדון (1982–2002) מיה פארו (1970–1979) דורי פרווין (7 בנובמבר 1959–27 ביולי 1970) אן-סופי מוטר (2002–2006) |
צאצאים | Claudia Previn Stasny, Lark Previn, Daisy Previn, סון-יי פרווין, Lukas Previn, Fletcher Previn, Matthew Previn, Sascha Previn, Alicia Previn, Li-An Previn |
מספר צאצאים | 10 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
תולדות חייו
עריכהאנדרה פרווין נולד בשם אנדריאס לודוויג פריווין למשפחה יהודית בברלין. אחיו היה הבמאי סטיב פרווין. הוא היגר עם משפחתו לארצות הברית ב-1938, כדי להימלט מגרמניה הנאצית, וקיבל אזרחות אמריקאית בשנת 1943.
פרווין גדל בלוס אנג'לס, והתפרסם בכתיבת מוזיקה לסרטים בהוליווד משנת 1948 ואילך. הוא עיבד וניצח על המוזיקה לסרטים כמו "בהלה בצוק השחור" (1955), "ז'יז'י" (1958), "פורגי ובס" (1959), "נדנדה בשניים" (1962) ו"גבירתי הנאווה" (1964), שעל כל אחד מהם זכה בפרס אוסקר. במשך שנים היה חבר ביחידה המפורסמת למוזיקה של ארתור פריד במטרו גולדווין מאייר.
בשנת 1967 התמנה למנצח התזמורת הסימפונית של יוסטון ובשנה שלאחריה הוסיף את התזמורת הסימפונית של לונדון לרשימת משרותיו. בשנים הבאות כיהן בזמנים שונים כמנצח התזמורת הסימפונית של פיטסבורג, התזמורת הפילהרמונית המלכותית והתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס. חיבר מוזיקה לסרטים ולמחזות מוזיקליים ויצירות אחרות, בהן קונצ'רטו לצ'לו וקונצ'רטו לגיטרה.
במהלך שנות ה-50 וכן בשנים מאוחרות יותר, יצא למסעות קונצרטים וערך הקלטות כפסנתרן ג'אז. הוא עבד עם שלי מאן ובני קרטר. אלבום שירים מתוך "גבירתי הנאווה" שהקליט עם מאן (1966) היה רב-מכר.
בשנים הבאות התרכז בהלחנת מוזיקה קלאסית. הוא עבד עם טום סטופארד על "כל ילד טוב ראוי לחסד", מחזה בעל תוכן מוזיקלי נכבד, שעלה לראשונה בלונדון בשנת 1977, עם התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוח פרווין. האופרה הראשונה שלו "חשמלית ושמה תשוקה", הועלתה בהצגת בכורה באופרה של סן פרנסיסקו בשנת 1998. שאר יצירותיו הקלאסיות הרבות כוללות מוזיקה קאמרית, ווקאלית ותזמורתית.
פרווין התחתן חמש פעמים, לדורי פרווין, למיה פארו, לבטי בנט ולהיתר שדון. בשנת 2002 נשא לאישה את הכנרת הגרמנייה הנודעת אן-סופי מוטר. הוא כתב למענה קונצ'רטו לכינור.
נפטר ב-28 בפברואר 2019.
פרסים ואותות הוקרה
עריכה- אות הכבוד של מרכז קנדי הוענק לו בשנת 1998 כהוקרה על תרומותיו למוזיקה הקלאסית ולאופרה בארצות הברית.
- תואר אביר כבוד של האימפריה הבריטית, אם כי לא היה זכאי לשאת בתואר "סר", כיוון שלא היה נתין בריטי.
- בשנת 2005 הוענק לו פרס גלן גולד, לאות הוקרה על הישגיו.
- פרס גראמי על ביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית: אנדרה פרווין וגיל שחם על "תמונות אמריקאיות" (יצירות משל אהרן קופלנד, פרווין, סמיואל בארבר, ג'ורג' גרשווין) (1999)
מוזיקה לסרטים
עריכהפרווין כתב מוזיקה ליותר מ-50 סרטים, בהם:
- שלוש מילים בודדות (1950)
- נשקיני, קייט, (1953) Kiss Me, Kate
- יום קשה בבלק רוק (1954) Bad Day at Black Rock
- מזג האוויר יפה בקביעות (1955) It's Always Fair Weather
- בהלה בצוק השחור (1955)
- גרבי משי (1957) Silk Stockings
- אלמר גאנטרי (1960) Elmer Gantry
- פעמונים מצלצלים (1960) Bells Are Ringing
- ארבעת פרשי האפוקליפסה (1962)
- נשקני, טיפשון (1964)
- דייזי (1965)
- עמק הבובות (1967)
- המכורים לזהב (1969) (יחד עם פרדריק לאו)
פרווין היה מועמד 13 פעמים לפרס אוסקר, מתוכן זכה בארבעה:
- ז'יז'י (1958)
- פורגי ובס (1959)
- אירמה לה דוס (1963)
- גבירתי הנאווה (1964)
קישורים חיצוניים
עריכה- אנדרה פרווין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנדרה פרווין, באתר AllMovie (באנגלית)
- אנדרה פרווין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אנדרה פרווין, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- אנדרה פרווין, באתר ספוטיפיי
- אנדרה פרווין, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- אנדרה פרווין, באתר AllMusic (באנגלית)
- אנדרה פרווין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אנדרה פרווין, באתר Discogs (באנגלית)
- אנדרה פרווין, באתר Songkick (באנגלית)
- אנדרה פרווין, באתר SecondHandSongs
- אנדרה פרווין, באתר בילבורד (באנגלית)
- אנדרה פרווין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ פרווין עצמו לא היה בטוח בשנת הולדתו, כיוון שתעודת הלידה שלו אבדה כשהיגר לארצות הברית.
הקודם: קרלו מריה ג'וליני |
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס | הבא: אסה-פקה סאלונן |
הקודם: ולטר ולר |
מנצחים ראשיים, התזמורת הפילהרמונית המלכותית | הבא: ולדימיר אשכנזי |
הקודם: מאריס יאנסונס |
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הפילהרמונית של אוסלו | הבא: יוקה-פקה סאראסטה |
הקודם: ג'ון ברבירולי |
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית של יוסטון | הבא: לורנס פוסטר |
הקודם: אישטוון קרטס |
מנצחים ראשיים, התזמורת הסימפונית של לונדון | הבא: קלאודיו אבאדו |
הקודם: ויליאם שטיינברג |
מנהלים מוזיקליים, תזמורת פיטסברג | הבא: לורין מאזל |