אנטון שמיד (מדפיס)

מדפיס ןמוציא לאור

אנטון שמידגרמנית: Anton von Schmid;‏ 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה), מדפיס נוצרי, שהוציא לאור ספרים עבריים.

אנטון שמיד
לידה 23 בינואר 1765 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 ביוני 1855 (בגיל 90)
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מוציא לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אביו שלח אותו ללמוד במנזר וייעד אותו לכמורה, אך הוא ויתר על עתיד זה ועזב את לימודיו. ב-1785 נעשה שוליה של המדפיס הרשמי של קיסר אוסטריה, יוזף קורצברק. הוא למד מדעי המזרח ולכן הופקד על הדפסת הספרים העבריים. בהמשך, פתח בית דפוס עצמאי להדפסת ספרים עבריים, ולאחר מאמצים קיבל רישיון להדפסה מהקיסר פרנץ השני, בתנאי שיפקיד עותק מכל ספר בספרייה הקיסרית. שמיד הצליח מאוד בבית הדפוס שלו, והאיסור שהטילו השלטונות על יבוא ספרים עבריים מחוץ לאימפריה האוסטרית סייע לו מאוד בכך. בסופו של דבר, רכש את בית הדפוס של קורצברק. לאחר מותו ירש את בית הדפוס בנו, פרנץ שמיד.

שמיד העסיק בבית הדפוס שלו כמה מאנשי תנועת ההשכלה כמגיהים וכעורכים. לכל אחד מן המשכילים שהועסקו אצל שמיד הייתה השפעה רבה על בחירת הספרים שיודפסו בבית הדפוס ואף על תוכנם, וכמה מהם אף הדפיסו את ספריהם שלהם בבית הדפוס. עובדי בית הדפוס של שמיד זכו לרווחה כלכלית וגם להקלות כגון זכות ישיבה בווינה (שרוב היהודים לא קיבלו אותה). בין המועסקים אצל שמיד היו יהודה ליב בן-זאב, שמואל רומאנלי, שמשון בלוך הלוי, שלמה לויזון, שלום הכהן ומאיר הלוי לטריס. בין הספרים שהדפיס היו המקרא עם הביאור של מנדלסון, משנה, תלמוד, כתבי הרמב"ם, סידורים, מחזורים, קינות וסליחות, וכן ספרי השכלה, לרבות כתבי העת "ביכורי העתים" ו"כרם חמד".

לקריאה נוספתעריכה

  • משה פלאי, המלבה"ד הנוכרי אנטון שמיד - מדפיס ספרי קודש וספרי השכלה, שם עמ' 130–151

קישורים חיצונייםעריכה