אנטוניו פינייה

אנטוניו "טוני" פינייה מירנדה (בספרדית: Antonio "Toni" Pinilla Miranda, נולד ב-25 בפברואר 1971 בבדלונה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלאני ששיחק בעיקר כחלוץ בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21. פינייה גדל במחלקת הנוער של ברצלונה ואת עיקר הקריירה שלו בילה בטנריפה ובז'ימנסטיק טרגונה. באולימפיאדת ברצלונה זכה עם הנבחרת הספרדית במדליית זהב.

אנטוניו פינייה
Antonio Pinilla

פינייה, 2008
מידע אישי
לידה	25 בפברואר 1971 (בן 53) בדלונה שבספרד
שם מלא	אנטוניו פינייה מירנדה
גובה	1.76 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
ברצלונה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988 1988 - 1991 1990 - 1993 1991 - 1992 1992 - 1993 1993 - 2000 2000 - 2001 2001 - 2008 ברצלונה ג' ברצלונה אתלטיק ברצלונה ← מיורקה ← אלבסטה טנריפה סלמנקה ז'ימנסטיק טרגונה 1 (1) 90 (34) 8 (1) 21 (4) 36 (8) 184 (30) 34 (4) 186 (33)
מאזן מדליות מתחרה עבור ספרד המשחקים האולימפיים זהב ברצלונה 1992 כדורגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירה

ראשית הדרך בברצלונה

פינייה נולד וגדל בבדלונה, עיר בקרבת ברצלונה, בירת קטלוניה. בצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של ברצלונה, מהקבוצות הבכירות בכדורגל בספרד. ב-1988 החל לשחק בברצלונה אתלטיק, קבוצת המילואים של ברצלונה, ששיחקה אז בליגה השנייה. ב-1989 ירדה ברצלונה ב' לליגה השלישית, שם ביסס פינייה את מעמדו כשחקן הרכב קבוע והוא הרבה לכבוש שערים. ב-18 בפברואר 1990 ערך פינייה את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון, תחת שרביטו של המאמן ההולנדי יוהאן קרויף. פינייה נכנס כמחליף במחצית השנייה של משחק הלה ליגה בו ניצחה ברצלונה את ראיו ואיקאנו 4–1.

בעונת 1990/1991 סייע פינייה לברצלונה ב' לעלות בחזרה לליגה השנייה בכך שכבש 18 שערי ליגה. במקביל, קיבל הזדמנויות נוספות מקרויף בקבוצה הבוגרת, כולן כשחקן מחליף. ב-7 בנובמבר נכנס כמחליף בגומלין שמינית הגמר של גביע המחזיקות נגד פראם, כבש שער ועזר לקבוצתו לנצח 3 - 0 וכך להעפיל לרבע הגמר. ב-2 בפברואר נכנס כמחליף במשחק הליגה נגד ולנסיה כשברצלונה בפיגור 2–1, וכעבור דקות ספורות הבקיע שער שהשווה את התוצאה. בסיום העונה זכתה ברצלונה באליפות, ראשונה עבורה מזה שש שנים. כמו כן, ב-15 במאי, בגמר גביע המחזיקות נגד מנצ'סטר יונייטד, עלה פינייה כמחליף, אך הוא לא הצליח לעזור לקבוצתו להפוך את התוצאה, ומנצ'סטר יונייטד זכתה בתואר.

את עונת 1991/1992 החל פינייה בברצלונה ב', אך באוקטובר הושאל לשארית העונה למיורקה שהייתה אז בליגה הראשונה. בתחילה קיבל מספר דקות מצומצם, אך ב-8 במרץ 1992 נכנס כמחליף במשחק נגד קדיס והבקיע שער, ומאז פתח בכל משחקיה של הקבוצה. עד סוף העונה כבש שלושה שערים נוספים, שלא הצליחו למנוע את ירידתה של מיורקה לליגה השנייה. בעונת 1992/1993 הושאל פינייה פעם נוספת, הפעם לאלבסטה, אחת מהעולות החדשות לליגה הראשונה בספרד. במהלך העונה כבש פינייה שמונה שערי ליגה והוא עזר לקבוצה לשמור על מקומה בליגה. בנוסף, כבש ארבעה שערים בגביע המלך, שם הגיעה אלבסטה עד לשמינית הגמר.

טנריפה

בקיץ 1993 שוחרר פינייה מברצלונה, והוא חתם בשורות טנריפה שמהאיים הקנריים. אף על פי שהבקיע את השער הראשון בהיסטוריית המועדון במסגרת אירופית, במשחק גביע אופ"א ב-15 בספטמבר נגד אוסר, הייתה תחילת הדרך של פינייה בקבוצתו החדשה לא יציבה. בשנתיים הראשונות בטנריפה נע מקומו בין ההרכב הפותח לספסל, כשהקבוצה מבלה בעיקר במרכז טבלת הליגה. ב-1995 מונה יופ היינקס לאימון הקבוצה, והוא העניק לפינייה מעמד משמעותי יותר בקבוצה. בעונת 1995/1996 תרם פינייה 7 שערי ליגה. בהתקפה שיתף פעולה עם חואן אנטוניו פיצי, שזכה בתואר מלך השערים של הליגה עם 31 שערים, והשניים היו חלק משמעותי בהגעתה של טנריפה למקום החמישי בסיום העונה, שווה להישג השיא בהיסטוריית המועדון שנקבע שלוש שנים לפני כן.

בזכות ההגעה למקום החמישי, השתתפה טנריפה בגביע אופ"א בעונת 1996/1997. בסיבוב הראשון נגד מכבי תל אביב הישראלית הבקיע שער וסייע לקבוצתו להעפיל לסיבוב השני. בגומלין רבע הגמר, אחרי שטנריפה הפסידה 1–0 לברונדבי הדנית במשחק הראשון, כבש פינייה שער בגומלין שקבע 1–0 וכך המשיך המשחק להארכה, בה כבשה טנריפה שער נוסף והעפילה לחצי הגמר. בחצי הגמר הודחה על ידי שאלקה 04 הגרמנית בתוצאה המצטברת 2–1. גם בעונה זו תרם פינייה 7 שערי ליגה, אך הפעם סיימה קבוצתו במקום התשיעי.

בקיץ 1997 עזב היינקס את המועדון, ומנקודה זו הידרדר מצבה של טנריפה בכלל ומעמדו של פינייה בקבוצה בפרט. בחוד הקבוצה הרבו לשחק שחקני ההתקפה מהו קודרו ורוי מקאיי, כשפינייה משמש בעיקר שחקן מחליף להם. בעונת 1997/1998 הבקיע ארבעה שערי ליגה ב-23 הופעות, רובן כשחקן מחליף, וטנריפה סיימה במקום ה-16, רק נקודה מעל המקום ה-17 שמוביל לפלייאוף על המקום בליגה. בעונה הבאה הוסיף להידרדר מצב הקבוצה והיא ירדה לליגה השנייה מהמקום ה-19. במהלך העונה כבש פינייה שער בודד, במשחק ב-10 באפריל 1999 בו הפסידה טנריפה 3–2 לקבוצת נעוריו של פינייה, ברצלונה, משחק בו גם הורחק בכרטיס אדום בהמשך. למרות ירידתה לליגה השנייה, נשאר פינייה בקבוצה בעונת 1999/2000, במהלכה היה שחקן הרכב קבוע והבקיע חמישה שערים.

סלמנקה וז'ימנסטיק טרגונה

בעונת 2000/2001 בילה פינייה בסלמנקה, קבוצה נוספת מהליגה השנייה בספרד, והוא הבקיע במדיה ארבעה שערי ליגה. בסיום העונה הצטרף לז'ימנסטיק טרגונה, קבוצה מקטלוניה שהעפילה זה עתה לליגה השנייה מהליגה השלישית. בעונתו הראשונה בקבוצה הבקיע שבעה שערי ליגה, שלא מנעו מקבוצתו את הירידה לליגה השלישית. לקראת סיום העונה נפצע באופן חמור בברכו, פציעה שבגללה עבר ניתוח ומשך ההחלמה ממנה היה חצי שנה. בשל כך שוחרר פינייה מז'ימנסטיק. אולם, לאחר שהחלים מהפציעה, חתם מחדש בקבוצה בחלון ההעברות של ינואר 2003. עד סוף עונת 2002/2003 לא הצליח לכבוש אף שער, אך בעונה הבאה, תחת שרביטו של ג'ורדי ויניאלס, עזר פינייה לז'ימנסטיק לעלות בחזרה לליגה השנייה בכך שכבש תשעה שערי ליגה.

בעונת 2004/2005 כבש פינייה שבעה שערי ליגה ב-36 הופעות, רובן כשחקן הרכב, עת סיימה ז'ימנסטיק במקום השביעי. בישורת האחרונה של עונת 2005/2006 הבקיע פינייה חמישה שערים, כולל שער ניצחון על אלמריה ב-14 במאי 2006 וכן צמד בניצחון 2–0 על קאסטיון שבוע לאחר מכן, וכך היה פינייה משמעותי בהגעתה של ז'ימנסטיק למקום השני בסיום העונה, ממנו העפילה הקבוצה חזרה ללה ליגה לראשונה מזה כמעט 60 שנים. פינייה היה קפטן הקבוצה במהלך תקופתה בליגה הראשונה. ב-28 הופעות במהלך עונת 2006/2007, 20 מתוכן כשחקן הרכב, הבקיע פינייה שני שערים. הראשון ב-28 בינואר 2007, בניצחון הביתי 4–0 על אספניול, והשני ב-4 במרץ בניצחון 2–0 על אתלטיק בילבאו בחוץ. את העונה סיימה ז'ימנסטיק במקום האחרון והיא שבה לליגה השנייה.

ב-11 בספטמבר 2007, בגמר קופה קטלוניה הידידותי נגד ברצלונה, הבקיע פינייה שער ועזר לקבוצתו לזכות בתואר לראשונה בתולדותיה עם ניצחון 2–1. בעונת 2007/2008 שותף פינייה ב-28 משחקי ליגה, רק ארבעה מתוכם כשחקן הרכב, והבקיע פעמיים. ז'ימנסטיק סיימה את העונה במקום ה-14 ונשארה בליגה השנייה. בסיום העונה פרש פינייה ממשחק, כשלזכותו מעל ל-200 הופעות במדי הקבוצה. זמן קצר לאחר מכן מונה למנהל מקצועי במועדון, תפקיד בו נשאר עד פברואר 2010.

נבחרת לאומית

בתקופתו בברצלונה ייצג פינייה את ספרד במדי נבחרותיה הצעירות. עם נבחרת ספרד עד גיל 19 השתתף במספר משחקי ידידות. ב-1989 השתתף עם הנבחרת הצעירה בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20. ב-22 בפברואר, במשחק שלב הבתים נגד נורווגיה, הבקיע פינייה צמד, אך ספרד הפסידה בתוצאה 4–2. ספרד הודחה מהטורניר לאחר שסיימה במקום האחרון בביתה. בהמשך, שיחק במדי נבחרת ספרד הצעירה במוקדמות אליפות אירופה לנוער 1992. פינייה כבש שער אחד בשלב המוקדמות, בניצחון 2–0 על איסלנד, אך נבחרתו לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר מכיוון שסיימה במקום השלישי בביתה.

פינייה נכלל בסגל הנבחרת האולימפית שייצגה את ספרד באולימפיאדת ברצלונה ב-1992. פינייה נכנס כמחליף בשני משחקים, במשחק השלישי בשלב הבתים ובחצי הגמר. במשחק הגמר ניצחה ספרד את פולין וכך זכו הנבחרת ושחקניה במדליית זהב.

למרות דרכו בנבחרות הצעירות של ספרד, פינייה לא זומן לסגל נבחרת ספרד הבוגרת. כקטלאני, שיחק פינייה מספר פעמים במשחקי ידידות של נבחרת קטלוניה הלא רשמית.

תארים

ברצלונה

• אליפות ספרד: 1990/1991
• הסופר קאפ הספרדי: 1991

ז'ימנסטיק טרגונה

• קופה קטלוניה: 2007

נבחרת ספרד האולימפית

• אולימפיאדת ברצלונה (1992) - מדליית זהב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטוניו פינייה בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu