פתיחת התפריט הראשי

אנייס סמדלי

אנייס סמדליאנגלית: Agnes Smedley;‏ 23 בפברואר 1892 - 6 במאי 1950) הייתה עיתונאית וסופרת אמריקאית, ידועה ברומן האוטוביוגרפי למחצה שכתבה "בת הארץ", וכן על סיקורה האוהד את הכוחות הקומוניסטים במלחמת האזרחים הסינית. במהלך מלחמת העולם הראשונה, היא פעלה בארצות הברית למען עצמאותה של הודו מבריטניה, וקיבלה תמיכה כספית מממשלת גרמניה. לאחר מכן, נסעה לסין, שם היא נחשדה כפעילה עבור הקומוניסטים. היא הייתה המאהבת של רב המרגלים הסובייטי ריכרד זורגה בשאנגחאי בתחילת שנות השלושים וסייעה להצלחתו הגדולה בטוקיו. היא פעלה גם ממניעים אחרים כולל זכויות נשים, אמצעי מניעה ורווחת ילדים. סמדלי כתבה שישה ספרים, ביניהם רומן, דיווח וביוגרפיה של הגנרל הסיני ז'ו דה, שדווח בעיתונים גדולים כמו ״ניו יורק קאל״, "פרנקפורטר צייטונג" ו"מנצ'סטר גארדיאן", וכתבה לכתבי עת אחדים.[1][2]

אנייס סמדלי
Agnes Smedley
1H-ACC 93-1116-teenager.jpg
לידה 23 בפברואר 1892
אוסגוד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במאי 1950 (בגיל 58)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, עיתונאית, פמיניסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Virendranath Chattopadhyaya עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות בת הארץ (ספר), Chinese Destinies, China's Red Army Marches, Battle Hymn of China עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנייס סמדלי, כעתונאית במלחמת האזרחים הסינית

שנים הראשונותעריכה

אגנס סמדלי נולדה באוסגוד, מיזורי, ב-23 בפברואר 1892, השנייה מבין חמישה ילדים. בשנת 1901, בגיל תשע, היא ומשפחתה עברו לטרינידד, קולורדו, שם היו עדים לאירועים רבים בזמן שביתת כורי הפחם 1903 - 1904.[3] אביה עבד בכמה מחברות הפחם בקולורדו, והמשפחה עברה הלוך ושוב ברחבי דרום קולורדו. בגיל 17, סמדלי עברה את הבחינה המחוזית של מורה ולימדה בבתי ספר כפריים ליד ביתה. היא שבה לביתה כאשר אמה, שרה, חלתה ומתה בתחילת 1910.[4]

מאוחר יותר באותה שנה, בעזרתה של דודה, נרשמה סמדלי לבית ספר לעסקים בגרילי, קולורדו, ולאחר מכן עבדה כסוכנת מכירות. היא פרסמה את כתביה הראשונים כעורכת כתב עת של הקולג' שלה, שהיה בעיר טמפה. בטמפה היא התיידדה עם אשה בשם ת'ורברג ברונדין ואחיה ארנסט ברונדין. שניהם היו חברים במפלגה הסוציאליסטית של אמריקה וחשפו לראשונה את סמדלי לרעיונות סוציאליסטיים. כאשר הם עזבו את טמפה ועברו לסן פרנסיסקו, הם הזמינו את סמדלי לבוא להישאר איתם, ובאוגוסט 1912 נישאה סמדלי לארנסט. אבל הנישואים לא החזיקו מעמד, הם התגרשו וב-1917 עברה סמדלי לניו-יורק.

גיסתה של סמדלי, ת'ורברג ברונדין, הגיעה גם היא לניו יורק, וסמדלי הצליחה להישאר איתה בקשרים במשך החודשים הראשונים שלה בניו יורק. במהלך השהות איתם, סמדלי התוודעה למספר מכריה של ברונדין, ביניהם הפמיניסטיות הנרייטה רודמן ומרגרט סנגר.[5]

סמדלי והאקטיביזם ההודיעריכה

באותה תקופה, סמדלי הייתה במגעים עם מספר מהפכנים הודים מבנגל שעבדו בארצות הברית, כולל מ'נ'רוי וסילנדרנט גוס.[6] שני פעילים אלה רצו להפיל השלטון הבריטי בהודו, והם ראו במלחמת העולם הראשונה הזדמנות לממש את עניינם. הם החלו לשתף פעולה עם גרמניה, שראתה בפעולות המהפכנים הזדמנות להסיח את דעתה של בריטניה מהחזית האירופית. שיתוף הפעולה בין המהפכנים לגרמניה נודע בשם "הקונספירציה ההינדית-גרמנית", וממשלת ארצות הברית נקטה במהרה פעולה נגדם.

 
ריכרד זורגה, רב המרגלים הסובייטי שהוצא להורג. אנייס סמדלי הייתה כנראה חלק מהרשת שלו בסין. בול לזכרו ממזרח גרמניה 1976

רוי וגוזה עברו שניהם למקסיקו, וגייסו את סמדלי כדי לסייע בתיאום פעילותה של הקבוצה בארצות הברית בהיעדרם, כולל הפעלת משרד קבלה לקבוצה ופרסום תעמולה אנטי-בריטית. רוב הפעילויות הללו המשיכו להיות ממומנות על ידי גרמניה.[7] גם המודיעין הצבאי האמריקאי וגם הבריטי התעניינו במהרה בפעילותה של סמדלי. כדי למנוע מעקב אחריה, סמדלי שינתה את מגוריה לעיתים תכופות, ועברה עשר פעמים דירות בתקופה שבין מאי 1917 למארס 1918, לפי הביוגרפית רות פרייס.

במארס 1918, סמדלי נעצרה לבסוף על ידי המודיעין האמריקאי. הוגש נגדה כתב אישום בגין הפרת חוק הריגול, תחילה בניו יורק ומאוחר יותר בסן פרנסיסקו, והיא נכלאה למשך חודשיים, ושוחררה בערבות באמצעות מאמצי חברים.[8] סמדלי בילתה את השנה וחצי הבאות במאבק בכתבי האישום שהיו נגדה. סמדלי המשיכה לעבוד ב-1920 בשם ההודים שהוגש נגדם כתב אישום במשפט הקנוניה ההינדי-גרמני. לאחר מכן היא עברה לגרמניה, שם פגשה קומוניסטית הודית, וירנדראנט צ'אטופדיה, שבאה להתגוררה במשך מספר שנים בגרמניה, עם גורמי שמאל שונים.[9]

בשנת 1928 סיימה את כתיבת הרומן האוטוביוגרפי "בת הארץ" לאחר מכן היא עזבה את גרמניה ועברה לשאנגחאי, בתחילה ככתבת בעיתון גרמני ליברלי.

שנים בסיןעריכה

 
בביתה של מהפכנית סינית סונג צ'ינג לינג: משמאל לימין, אנייס סמדלי, ג'ורג ברנרד שו, סונג צינג לינג, חאי יואנפי, הרולד אייזק, לין יוטנג. שנות השלושים.

בשנות השלושים, לסמדלי הייתה מערכת יחסים אישיים עם ריכרד זורגה, רב המרגלים הסובייטי, בעודו בשאנגחאי, וכנראה גם עם אוזאקי הוטסומי, שהיה כתב של עתון יפני גדול. מאוחר יותר הוא תרגם את ספרה של סמדלי ליפנית. היא הכירה את זורגה לאוזקי, שהפך למודיע החשוב ביותר של זורגה ביפן.[10] בנוסף לכך, היא הכירה לזורגה את אורסולה קוצ'ינסקי, שלימים הפכה לאחת המרגלות החשובות ביותר של המודיעין הסובייטי. האלוף צ'ארלס א. וילגבי, ששירת עם ראש המודיעין של גנרל דאגלס מקארתור, טען שסמדלי הייתה חברה ברשת הריגול האנטי-יפנית שהקים זורגה.[11] לאחר המלחמה איימה סמדלי לתבוע את וילובי על האשמותיו. רות פרייס, מחברת הביוגרפיה העדכנית והמקיפה ביותר על סמדלי, כותבת כי יש עדויות רבות מאוד בארכיונים הסובייטיים לשעבר, כי סמדלי הייתה אכן מרגלת שעסקה בריגול למען הקומיניסטים הסיניים ולמען ברית המועצות.[12]

בסין שימשה סמדלי ככתבת עבור העיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" ועבור "מנצ'סטר גארדיאן". היא כיסתה נושאים רבים, כולל מלחמת האזרחים הסינית. בשנת 1936, היא הייתה בשיאן במהלך התקרית של ניסיון הפיכה נגד הממשלה הלאומנית וגרמו לה לסייע בשידורים באנגלית עבור המורדים. לאחר מכן היא דיווחה על המלחמה נגד יפן במהלך תקופת החזית המאוחדת השנייה - כשהקומוניסטים הסינים והלאומניים איחדו כוחות בשנים 1937 - 1941. היא נסעה לאזורי הקרבות עם היחידות הסיניות הקומוניסטיות, אבל גם ביקרה ביחידות של הצבא הסיני הלאומני.

בשנות השלושים היא הגישה מועמדות כחברה במפלגה הקומוניסטית הסינית, אך נדחתה בשל ההסתייגויות שהיו כלפיה - על חוסר המשמעת שלה ועל עצמאותה המוגזמת. סמדלי הייתה מאוכזבת מדחייה זו, אבל נשארה נאמנה ומחויבת לרעיון הקומוניסטית הסיני.

 
המצבה על קברה של אנייס סמדלי, בבית קברות בבייג'ינג

סמדלי ארגנה אספקה ​​רפואית והמשיכה לכתוב. בין השנים 1938–1941, היא ביקרה גם את הכוחות הקומוניסטיים וגם את כוחות הלאמניים באזורי המלחמה. היא שעתה עם הכוחות הקומוניסטיים ביונאן, אחרי "המצעד הארוך". במצעד הזה נסוגו הכוחות הסינים הקומוניסטים בראשות מאו דזה-דונג, מערבה כ-10,000 ק"מ, מלחץ הכוחות הלאומניים. היא ניהלה ראיונות נרחבים עם גנרל ג'ואו דה, ראיונות שהיו הבסיס לספר שלה עליו. היא נעזרה בספרה על ידי השחקנית והסופרת וואנג יינג שהתגוררה בארצות הברית בשנות הארבעים.[13]

שנים סופיותעריכה

היא חזרה לארצות הברית, לעיר הבירה וושינגטון כדי לסנגר על סין וכתבה כמה עבודות על המהפכה של הסינית. בשנות הארבעים היא התגוררה ביידו, מושבת סופרים אומנים בצפון מדינת ניו יורק. בשנת 1947 היא הואשמה בריגול, עזבה את ארצות הברית בסתיו 1949 ועברה לברטניה, שם נפטרה בשנת 1950 לאחר ניתוח בכיב קיבה.

סמדלי נקברה בבית העלמין המהפכני בבאבאושן בבייג'ינג בשנת 1951.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנייס סמדלי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ MacKinnon, Janice R. and MacKinnon, Stephen R. (1988) Agnes Smedley: The Life and Times of an American Radical University of California Press, Berkeley, CA
  2. ^ ארכיון של אנייס סמדלי
  3. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp20-23
  4. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp 30-31
  5. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp 57-58
  6. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp 60-61
  7. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp 63-66
  8. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp 68-72
  9. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp 86-88
  10. ^ Willoughby, Charles Andrew (1952) Shanghai Conspiracy: The Sorge Spy Ring: Moscow, Shanghai, Tokyo, San Francisco, New York E.P. Dutton and Co., New York (reprinted in 1965 by Western Islands, Boston, MA);
  11. ^ סיפורה של סמדלי והמלחמה היפנית-סינית
  12. ^ Price, Ruth. (2005) The Lives of Agnes Smedley. Oxford: Oxford University Press.pp 5-9
  13. ^ Lily Xiao Hong Lee (8 July 2016). Biographical Dictionary of Chinese Women: V. 2: Twentieth Century. Routledge. pp. 539–541