אריה זיו

עורך דין, מקים המעבדה לחקר הקירור בקריית שמונה

אריה זיואנגלית: Lionel Sive; 27 במרץ 191620 בפברואר 1997) היה עורך דין ישראלי, ממקימי קיבוץ כפר בלום, מזכ"ל הבונים דרור, מקים המעבדה לחקר הקירור בקריית שמונה, חלוץ שיטת קירור באוויר מבוקר בישראל, זוכה פרס קפלן.

אריה זיו
2אריה זיו.jpg
לידה 27 במרץ 1916
קינג ויליאמס טאון, דרום אפריקה דרום אפריקהדרום אפריקה
פטירה 20 בפברואר 1997 (בגיל 80)
כפר בלום, ישראל ישראלישראל
פרסים והוקרה פרס קפלן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

זיו נולד בקינג ויליאמס טאון, דרום אפריקה לזאב וחיה זיו (לבית אידלשטיין), החמישי מתוך ששה אחים. אמו הייתה עקרת בית, בעוד שאביו היה בעל חנות לכלי עבודה, שניהם יוצאי ליטא.

אמו נפטרה כאשר היה בן 11, והוא נשלח על ידי אביו לפנימיית Dale College Boys' High School, בדרום אפריקה.

בשנת 1932 (בגיל 16) פגש זיו ביוהנסבורג את נשיא ההסתדרות הציונית, חיים ויצמן, במהלך עצרת שקיים ויצמן עם יהודי דרום אפריקה, זיו הושפע עמוקות מהמפגש ובעקבותיו החליט לעלות לארץ ישראל. בשנת 1939 (בגיל 23) עלה לפלשתינה והיה ממקימי קיבוץ כפר בלום, בו הקים את ענף הנוי.

בשנת 1943 התחתן עם חווה היינריך, ולזוג נולדו שני ילדים, ביניהן הפסלת טלה זיו.

בשנת 1973 התחתן עם נורמה זיו.

השכלהעריכה

פעילותו בתנועת הבונים העולמיתעריכה

בין השנים 1936 עד 1938 היה פעיל בלשכת הקשר של תנועת הבונים, שעזרה לתנועה לשמור על קשרים עם ארצות דוברות אנגלית. בין השנים 1941 עד 1945 ערך והוציא את עיתון המקשר שנשלח לחברי התנועה בארצות אלו.

ב־1945 השתתף בסמינר לשליחים, יזם את רעיון הקמת בית הבונים ואף השתתף בגיוס הכסף לבנייתו.

ב־1949 נסע עם משפחתו לדרום אפריקה בשליחות תנועת הבונים על מנת לעודד את יהודי דרום אפריקה לעלות לארץ ישראל, ושהה שם לתקופה של שנתיים.

ב־1955 מונה למזכ"ל תנועת הבונים העולמית, תפקיד אותו מילא עד 1959.

הדלקת משואה בהר הרצלעריכה

ביום העצמאות ה-11 למדינת ישראל (שנת 1959) הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל לכבוד קיבוץ גלויות, בטקס זה ייצג זיו את העולים מגולת דרום אפריקה.[1]

קריירהעריכה

 
אריה זיו במעבדה

1960-1996 המעבדה לחקר הקירור (היום החברה למחקר ופיתוח קירור ואיסום פירות ק"ש בע"מ).

בשנת 1960 הוצע לאריה על ידי ארגון מגדלי הפירות בישראל להקים מעבדה, שתעסוק במחקר איסום (אחסון מזון) של תפוחי עץ ואגסים בשיטת אוויר מבוקר (באנגלית: Controlled Atmosphere). אריה למד את התחום במשך כ־3 חודשים באמצעות מלגה של קרן רוקפלר. את לימודיו ביצע באוניברסיטת קורנל בארצות הברית אצל הפרופסור בוב סמוק (באנגלית: Prof. Robert Smock). סמוק ביקר במעבדה בתחילת דרכה ואף ליווה אותה מקצועית במשך שנים רבות.

במהלך עבודתו של זיו במעבדה, אף על פי שלא היה בעל תואר אקדמי רלוונטי לנושא שבו עסק, הגיע להישגים מרשימים והיה בעל שם עולמי כמומחה באוויר מבוקר (באנגלית: Controlled Atmosphere). בשנת 1966 הוכרה עבודתו במעבדה כפורצת דרך והוענק לו פרס קפלן.

את המעבדה לחקר הקירור ניהל עד 1996. לצדו עבדה דבורה רזניצקי שהייתה שותפה לפרסומים רבים. התשתיות שהוקמו על בסיס הידע שפותח במעבדה משרתות עד היום חקלאים באזורי גידול רבים בישראל, בעיקר אזורי ההר והעמק בגליל העליון וכן ברמת הגולן.

פרסיםעריכה

 
אריה זיו לוחץ את ידו של הנשיא נבון 1980 במסגרת פגישה של הנשיא עם כל זוכי פרס קפלן לדורותיהם

פרסומיםעריכה

  • 1969 - השפעת הקירור המוקדם על כושר האחסון של גזר / א' זיו, א' חציר, מ' צרפין. הוצאת בית דגן: המחלקה לפרסומים מדעיים.
  • 1981 - אחסון פירות אבוקדו מהזנים אטינגר ונאבל באוויר-מבוקר: עונות ניסויים 1979–1981 / א. זיו, ד. רזניצקי.
  • 1983 - ניסויים באחסון פירות אבוקדו מזנים שונים בתנאים של אוויר מבוקר: עונת 1982/83 / א. זיו, ד. רזניצקי*.
  • 1987 - ניסויים מסחריים וחצי מסחריים באחסון פירות אבוקדו: מהזנים רדי והאס בתנאים של אוויר מבוקר: עונת ניסויים: 1987 הוצאת ארגון מגדלי פירות - המעבדה לחקר הקירור.
  • 1990 - סיכום עונת האחסון 1989 והנחיות לקראת 1990 / ד' רזניצקי, אריה זיו. הוצאת ארגון מגדלי פירות - המעבדה לחקר הקירור.
  • 1990 - ניסויי אחסון בפירות גודגדן מזנים שונים: סיכום עונת 1989 / ד' רזניצקי, אריה זיו. הוצאת ארגון מגדלי פירות - המעבדה לחקר הקירור.
  • 1991 - אחסון זני תפוח שונים ואגסים מהזן ספדונה, בתנאים של חמצן אולטרה-אולטרה נמוך / ד' רזניצקי, אריה זיו.
  • 1993 - הנחיות לטיפול בפירות אגס ותפוח בקטיף ולאחריו : פירוט לפי זנים / ד. רזניצקי, אריה זיו.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה