פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "אריה שטראוס" מפנה לכאן. לערך העוסק במוזיקאי, ראו אריק שטראוס.

אריה לודוויג שטראוסגרמנית: Ludwig Strauss;‏ 28 באוקטובר 1892, אאכן - 11 באוגוסט 1953, ירושלים) היה סופר, משורר וחוקר ספרות יהודי יליד גרמניה, אשר ישב בארץ ישראל מעלייתו אליה בשנת 1935 ועד למותו. כתב בעברית ובגרמנית.

אריה לודוויג שטראוס
Ludwig Strauss
לודוויג שטראוס, עובד בשדות של קיבוץ הזורע, 1937
לודוויג שטראוס, עובד בשדות של קיבוץ הזורע, 1937
לידה 28 באוקטובר 1892
אאכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 1953 (בגיל 60)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחבר, מרצה באוניברסיטה, סופר, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מיכאל שטראוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אריה לודוויג שטראוס (אל"ש)

ביוגרפיהעריכה

שטראוס, בנו של סוחר, פרסם מיצירתו בכתבי עת כבר בהיותו תלמיד והיה פעיל בארגונים ציוניים. באוניברסיטה למד ספרות גרמנית, היסטוריה של הספרות ופילוסופיה, בברלין ובמינכן. שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ועם תום המלחמה ב-1919 פרש מן הלימודים בגלל מחלה. בשנים 1925/6 עבד כדרמטורג בתיאטרון בדיסלדורף. בשנת 1928 השלים את הדוקטורט שלו בנושא "חלקו של הלדרלין במערכת המוקדמת של שלינג באוניברסיטת פרנקפורט, ובשנת 1929 השלים את ההביליטציה באאכן שעסקה ב"בעיית הקולקטיב בהיפריון של הלדרלין" (נדפסה ב-1933). אחר כך עבד כמרצה זוטר (פריווט-דוצנט) באאכן, והמשיך בפרסומיו על הלדרלין.

ב-1924 ביקר בארץ, בשנים 19291933 פעל כמרצה לספרות בטכניון של אאכן, שם גם קיים ארכיון לזכרו.

היה מקורב למרטין בובר ונשא את בתו אווה (חוה) בובר לאשה. ב-1986 יצא לאור בגרמנית כרך של חליפות המכתבים בינו ובין בובר.

ב-1935 עלה לארץ. עם עלייתו ארצה עם אשתו ובניו עמנואל ומיכאל שטראוס, עשה שנתיים בקיבוץ הזורע כשהוא נוטל חלק בנטיעת "יער הזורע" ובסלילת כביש-העמק. היה איש "הפועל הצעיר". לימד ספרות בבית הספר החקלאי בבן שמן ולאחר מכן בשני הסמינריונים שמטעם עליית-הנער, בחילוני ובדתי, בירושלים. הקים את החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. לימים עמד בראש החוג וזכה להיות מורה נערץ בקרב רבים ממשוררי דור קום המדינה שהיו מתלמידיו, ביניהם נתן זך, ט. כרמי, יהודה עמיחי, דן פגיס, חיים גורי וטוביה ריבנר, שפעל רבות להוצאת ותרגום ספריו ואחרים. נחמה לייבוביץ' שלימדה יחד איתו בסמינרים של עליית הנוער העידה כי למדה רבות משיטת הניתוח הספרותי שלו לפרקי מקרא.

ב-1953, עת נאלץ לפרוש מפאת מחלה, ביקש מלאה גולדברג, שהייתה ידידה קרובה, להחליפו. באותה שנה, בשיאה של הקריירה הספרותית והאקדמית שלו, נפטר.

עמנואל שטראוס, היה מפקח ארצי במשרדי החינוך והעבודה. הפילוסוף והמורה פרופ' מיכאל שטראוס, הוא ממייסדי חוג אורנים ומנסחי תורת המחנות. בנו של עמנואל הוא הפסנתרן והמלחין אריק שטראוס. בנו של מיכאל הוא היוצר והמשורר אבנר שטראוס.

ציטוטים על האדם ויצירתועריכה

"שטראוס היה חלוץ בתחום הגישה הספרותית למקרא, והניח מסד של ניתוח חמישה מזמורי תהילים." (הרב אלחנן סמט)

"תמיד אראה בשעה מחוננת זו במחיצתם של לודוויג שטראוס ויהודה הלוי באולם הבהיר בין ספרים וקוראים, אחת משעות החסד של חיי." (עדה ברודצקי|עדה ברודסקי)

"כשהגיע לארץ כבר היה משורר ידוע מאד בגרמניה. אך משהגיע לישראל המיר את כתיבתו לעברית ושלט בה עד שהיה מסוגל לכתוב בסגנון שירת ימי הביניים כולל המשקל והחירוז. מהבודדים שהתעמקו בפרוזודיה, המוזיקה של השירה"."(נתן זך)

"משנתו הפיוטית היא מיוחדת במינה ובלתי-שכיחה לחלוטין בנוף הספרותי שלנו, הוא ביקש- הראשון בארץ- את "הקריאה הצמודה", זמן רב לפני אפנת "הטקסטים"."(טוביה ריבנר)

"ללודוויג - שיר ידידות (סונטה קצוצה שהיא במספר שורותיה: שיר אהב"ה): ידעתי: כאן אני אוכל לנוח/ מנוחת רעות באמונה שלמה,/ מוארת אור-תמיד של החכמה/ נוגהת בנגוהות שאר הרוח,// אל מול מבט-עיניך הפקוח,/ אִם בשיחה שקטה של הסכמה/ אם, לפרקים, בלהט הוויכוח,/ מצאה הנפש אור בעולמה.// מה שם נקרא לפלא שקרה?/ מה שם נקרא לַגבול אשר נמחָה/ בין וידויֵי-שתיקה ובין שיחה?// עת יתלכדו הפרי והפריחה/ וקול-הידידות כקול שירה?/ לאה" (שיר שחיברה לאה גולדברג לרגל יום הולדתו השישים שחל ב-28 באוקטובר 1952. פורסם לראשונה בידי איטה שדלצקי בהארץ, "תרבות וספרות", כ"ד באב תשס"ג, 22.8.2003, עמ' ה1 וכונס בספר "שירי אהב"ה וזה"ב: הסונטות של לאה גולדברג", עורכת: עפרה יגלין, השירים וכתבי היד הגנוזים הובאו לדפוס על ידי גדעון טיקוצקי, ספרית פועלים, 2008, עמ' 102–103).

מאמרים על הסופר ויצירתו בעבריתעריכה

  • ארן, דוד. יצירתו העברית של א"ל שטראוס. אורלוגין, כרך 10 (מאי 1954), עמ' 111–122.
  • ורדי, יהונתן. "איש ההלכה, איש הצורות" : על שירתו הקלסיציסטית של אריה לודוויג שטראוס. מקום לשירה בלב העיר גל' 30 (מאי 2008)
  • זנדבנק, שמעון. אריה לודוויג שטראוס: "פרק תהילים שב לגבולו". בספרו שתי בריכות ביער : קשרים ומקבילות בין השירה העברית והשירה האירופית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976), עמ' 83–102.
  • רוטנשטרייך, נתן. במחיצתו של א"ל שטראוס. דבר, י"ב בחשון תשי"ג, 31 באוקטובר 1952, עמ' 3.
  • רוטנשטרייך, נתן. על אריה ל. שטראוס. בתוך: נפש ושיר : דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס (ירושלים : המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ד), עמ' לג-מג.
  • ריבנר טוביה, על שירת שטראוס. בתוך: נפש ושיר : דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס (ירושלים : המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ד), עמ' יז-לב.
  • לאה גולדברג. השיר וניתוחו. (בתוך: נפש ושיר : דברים ביום עיון לזכרו של אריה ל. שטראוס (ירושלים : המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"ד), עמ' יז-לב.
  • מרטין בובר, עם הספר (מאמר מקדים, בספר "מאמרות" ספרית פועלים, 1983).
  • אלחנן סמט, נפשי ו"אני" - מזמור קל"א על פי א"ל שטראוס-http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=4710&file=/vbm/archive/13-tehilim/09thilim131.rtf

ספריו בגרמנית ועודעריכה

ראו את הערך בוויקיפדיה הגרמנית כמו כן ביביליוגרפיה מובחרת עשירה מיצירתו הפיוטית והעיונית של לודוויג שטראוס Hartmut Erlemann בספר-זיכרון שיצא לאור מטעם הטכניון באאכן ב-1992 במלאת 100 שנה להולדתו.

ספריו בעבריתעריכה

  • על שלשה מזמורים מספר תהלים (ירושלים : המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי"א).
  • שעות ודור : שירים (ירושלים : מוסד ביאליק, 1951).
  • בדרכי הספרות : עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי"ט 1959) ערך והביא לדפוס טוביה ריבנר.
  • מאמרות (תל אביב : ספרית פועלים, 1983)
  • הכד העתיק (לילדים ולנער- ספרית פועלים) תרגות דן פגיס.
  • האדם והשירה / אריה לודוויג שטראוס (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1985)
  • בדרכי הספרות : עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים / אריה ל. שטראוס (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי"ט 1959)

קישורים חיצונייםעריכה