פתיחת התפריט הראשי

אריה לוין (שגריר)

דיפלומט ישראלי
אריה לוין

אריה לוין (נולד ב-1930) הוא דיפלומט ישראלי, כיהן כשגריר ישראל ברוסיה בין השנים 19911992 וכסגן שגריר ישראל באו"ם.

ביוגרפיהעריכה

לוין נולד למשפחה רוסית-יהודית בטהרן, איראן ב-1930, ולמד בבית ספר יסודי יהודי איראני ובבית ספר תיכון אמריקני בטהרן. לפני שעלה לישראל באוקטובר 1950 עבד בארגון עלייה וניהל מחנה פליטים. משעלה לישראל שירת כקצין באגף המודיעין ולמד לימודי מזרח תיכון ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1958 מונה לראש יחידת מחקר מודיעיני של מדינות לא ערביות של המזרח התיכון וקרן אפריקה. ב-1962 הצטרף למשרד החוץ כראש דסק איראן וקרן אפריקה. כשנה לאחר מכן שירת כמזכיר הראשון בשגרירות ישראל אדיס אבבה אתיופיה. ב-1965 מונה לוין לראש המשלחת הדיפלומטית לרואנדה במרכז אפריקה[1]. ב-1967 היה יועץ בשגרירות ישראל בפריז צרפת.

לוין שירת כציר מוסמך של המשלחת הדיפלומטית של ישראל לטהרן ב-1973.[2] מספטמבר 1977 שירת כמנהל המחלקה של המזרח התיכון במשרד החוץ בירושלים.[3] בתפקיד זה הוא נשלח למשרד החוץ הטורקי[4][5] לשיחות עם ראש אגף המודיעין של המשרד. במקביל היה מראשי הוועד של עובדי משרד החוץ.[6]

בשנים 1981–1985 כיהן כסגן ראש המשלחת הישראלית לאו"ם בניו יורק. בשנת 1984 מילא לזמן מה את תפקיד השגריר באו"ם בפועל.[7][8]

ב-1985 הוא שב לירושלים לשרת כראש המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ.[9] ב-1988 הוא מונה על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר להוביל קבוצה דיפלומטית לברית המועצות במטרה לחדש את הקשרים הדיפלומטים בינה לבין ישראל. .[10] ב-1990 מונה ליועץ בכיר לברית המועצות ושנה לאחר מכן עם חידוש קשרים דיפלומטיים מלאים עם ברית המועצות הוא מונה לשגריר וציר בכיר בברית המועצות. בפברואר הוא הציג כתב האמנה לבוריס ילצין נשיא הממשלה הרוסית שירשה את ברית המועצות. בשנת 2000 הוא נשלח מטעם ישראל כנציג להיות עד לבחירות הנשיאותיות ברוסיה. [11]

לוין פעיל בתחום הסביבתי, בייצור אנרגיה מפסולת כמקור לאנרגיה נקייה. הוא עבד בקידום פרויקטים חדשניים בביולוגיה מולקולרית ובחיפוש מקורות אנרגיה בנגב ובחיפוש נפט וגז בישראל.

הוא מתגורר בירושלים עם אשתו עליזה.

ספרים וכתביםעריכה

לוין פרסם מאמרים על יחסי ישראל-רוסיה וישראל-איראן בכתבי עת רוסים. הוא המחבר של הספר "שליח למוסקבה: זכרונותיו של שגריר ישראלי 1988-92”. ביחס לספרו ציין אבא אבן ש"לאריה לוין יש סיפור דרמטי לספר בספרו והוא עושה זאת בסגנון וברגש" [12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נציגויות ישראליות בבורונדי וברואנדה, על המשמר, 7 ביולי 1965
  2. ^ [1] Ahren, Raphael. "Did Israel, under the Shah, Help Start Iran’s Nuclear Program?" The Times of Israel. Web. 26 Apr. 2013.
  3. ^ אריה לוין ינהל 'מחלקת המזה"ת במשרד־החוץ, דבר, 22 ביוני 1979
  4. ^ בתורכיה מבקרים ביקור נציג מישראל, מעריב, 29 בינואר 1980
  5. ^ ש. כהן, תורכיה: לא ניהלנו שיחות, מעריב, 24 בפברואר 1980
  6. ^ קבלו אותי כבן מאומץ, מעריב, 20 בפברואר 1980
    המזכירה ויו"ר הועד, מעריב, 29 בפברואר 1980
  7. ^ מישרה פנוייה, מעריב, 17 באוגוסט 1984
  8. ^ U.S. VETOES U.N. DRAFT ON ISRAELIS, The New York Times, 6 Sept. 1984
  9. ^ תפקוד ואיוש, מעריב, 1 באוקטובר 1985
  10. ^ On immigration from Russia to Israel 1989-1995 ארבל, אנדריאה. "פתיחת הסכרים." רוכבים על הגל : הסוכנות היהודית והעלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה 1987 - 1995. ירושלים: גפן בית הוצאה לאור, 2006. ספריה וירטואלית. גפן בית הוצאה לאור. Web.
  11. ^ On the reopening of the Israeli embassy in Russia in 1991 in the NY times Schmemann, Serge. "New Soviet Era Opens With Israel's Embassy." The New York Times. The New York Times, 24 Oct. 1991. Web
  12. ^ [2] The Cummings Center for Russian and Middle Eastern European Studies