קלאסיקת יורו - אייס

קלאסיקת יורו - אייסגרמנית: EuroEyes Cyclassics) ידועה גם בתור "קלאסיקת ואטנפול" היא מרוץ אופניים חד-יומי מגרמניה בדרג הוורלד טור שמתקיים מאז שנת 1996, אז נקרא "HEW Cyclassics". המרוץ מתקיים בהקפות סביב המבורג ומתאים לספרינטרים, שיאן הניצחונות במרוץ הוא אליה ויוויאני, שניצח שלוש פעמים ברציפות, בשנים 20172019.

קלאסיקת יורו - אייס
EuroEyes Cyclassics
לוגו המרוץ
Finale-HEW-Cyclassics-2005.jpg
מדינות גרמניהגרמניה  גרמניה
סוג חד-יומי
אורך המסלול 216 קילומטרים
חודש אוגוסט
משך יום אחד
היסטוריה
התקיים לראשונה 1996
מרוצים עד כה 24
מנצח ראשון איטליהאיטליה רסאנו רוסי
מוביל במספר הניצחונות 3 ניצחונות:
איטליהאיטליה אליה ויוויאני
מנצח אחרון איטליהאיטליה אליה ויוויאני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרק קוונדיש בראש הדבוקה ב-2015
אדוואלד בואסון האגן (משמאל) מנצח במהדורה של 2011

היסטוריהעריכה

HEW Cyclassicsעריכה

המרוץ נוסד בשנת 1996, בדרגה הנמוכה ביותר של מרוצי האופניים ונקרא "HEW Cyclassics", חברת חשמל מהמבורג הייתה הספונסר הראשי של המרוץ והוא נקרא בהתאם. המנצח במהדורה הראשונה של המרוץ היה רוסאנו בראסי האיטלקי.

כחודש לאחר שניצח בטור דה פראנס ב-1997, ניצח במרוץ הרוכב הגרמני, יאן אולריך. כתוצאה מהעלייה בפופולריות של מרוצי הכביש בגרמניה, צורף המרוץ ב-1998 לסבב הגביע העולמי באופני כביש, שכלל את עשרת המרוצים החד-יומיים שנחשבו כחשובים ביותר באותה עת.

ב-2001 ניצח אריק צאבל הגרמני, שניצח בהמשך הקריירה שלו שש פעמים בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, לאחר ספרינט רב משתתפים.

קלאסיקת ואטנפולעריכה

ב-2002, הספונסר של המרוץ התחלף לחברה השוודית ואטנפול, וב-2006 גם שונה שם המרוץ ל"קלאסיקת ואטנפול". במהדורה הראשונה בשם החדש ב-2006 ניצח אוסקר פריירה הספרדי.

ב-2008, כל שלושת הראשונים הגיעו מאותה המדינה (אוסטרליה). כאשר רובי מקיואן ניצח, מארק רנשו היה שני, ואלן הווארד דייוויס סגר את השלישייה הפותחת[1].

טיילר פראר האמריקאי היה הרוכב הראשון לנצח פעמיים ברציפות (2009–2010).

קלאסיקת יורו - אייסעריכה

ב-2016 חברת "יורו אייס", שהיא חברה גרמנית לטיפולי עיניים בלייזר, החליפה את ואטנפול והפכה לספונסרית המרוץ החדשה. באותה שנה נאסר בואהני ניצח במרוץ, אך נפסל לאחר שחסם את קיילב יואן שקיבל את הניצחון במקומו. בשלוש השנים הבאות, אליה ויוויאני ניצח במרוץ והפך לרוכב היחיד עד כה שמנצח שלוש פעמים ברצף.

מנצחיםעריכה

 
יוהאן מוזיאו (במרכז) מנצח במהדורה של 2002
שנה רוכב קבוצה
1996 איטליה  רסאנו רוסי קבוצת פולטי
1997 גרמניה  יאן אולריך קבוצת טלקום
1998 הולנד  לאון ואן בון רבובנק
1999 איטליה  מירקו צ'לסטינו למפרה
2000 איטליה  גבריאלה מיסאליה קבוצת פולטי
2001 גרמניה  אריק צאבל קבוצת טלקום
2002 בלגיה  יוהאן מוזיאו דומו–

פארם פריטס

2003 איטליה  פאולו בטיני קוויק סטפ
2004 אוסטרליה  סטיוארט אוגריידי קופידיס
2005 איטליה  פיליפו פוצאטו קוויק סטפ
2006 ספרד  אוסקר פריירה רבובנק
2007 איטליה  אלסנדרו באלאן למפרה
2008 אוסטרליה  רובי מקיוואן סילנס - לוטו
2009 ארצות הברית  טיילר פראר גרמין
2010 ארצות הברית  טיילר פראר גרמין
2011 נורווגיה  אדוואלד בואסון האגן קבוצת סקיי
2012 צרפת  ארנו דמאר FDJ
2013 גרמניה  ג'ון דגנקולב ארגוס - שימאנו
2014 נורווגיה  אלכסנדר קריסטוף קטיושה
2015 גרמניה  אנדרה גרייפל לוטו - סודאל
2016 אוסטרליה  קיילב יואן אוריקה בייק-אקסצ'יינג
2017 איטליה  אליה ויוויאני קבוצת סקיי
2018 איטליה  אליה ויוויאני קוויק סטפ
2019 איטליה  אליה ויוויאני קוויק סטפ

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה