אתר לאומי בישראל

אתר לאומי בישראל הוא "מבנה או קבוצת מבנים או חלק מהם לרבות סביבתם הקרובה שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות היישוב בארץ."[1]

ההבדל בין מבנה לשימור "רגיל" ובין אתר לאומי הוא במעמד התכנוני החזק שניתן לאתר לאומי, שהוא זהה לחלוטין לזה של שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרי הנצחה ממלכתיים.

הכרזה על אתר לאומי נעשית לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, והגוף העוסק בכך הוא מינהל התכנון במשרד הפנים.

19 אתרים בישראל הוכרזו רשמית כאתרים לאומיים בין השנים 1979–1991. מספר דומה של אתרים אושרו בתוכניות מתאר מפורטות, אולם לא הוכרזו רשמית.

בעקבות דו"ח מבקר המדינה בדצמבר 2005, בו הוקדשה התייחסות פרטנית לסוגיית שימור מבנים ואתרים, הוחל בקידום של אתרים לאומיים חדשים.

תיקון מס' 6 לחוק שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרים לאומיים, מאפשר ניהול אתרים לאומיים על ידי גופים פרטיים. תיקון זה אושר בכנסת בשנת 2010.

מאז שנת 1991 לא הוכרזו אתרים לאומיים חדשים. כיום יש אתר אחד המועמד להכרזה כאתר לאומי חדש, בית הספר החקלאי כדורי בגליל התחתון.

ראו גםעריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל אתרי מורשת בישראל הוא שער לרשימת אתרי המורשת המצויים במדינת ישראל. הפורטל מציג את רשימת האתרים, תמונותיהם כיום, והשוואה בין מראם בעבר למראם כיום, וכן אנקדוטות אודות אתרים אלה, ומידע על המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל המגינה עליהם.


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.