פורטל:אתרי מורשת בישראל

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

מבנה גימנסיה הרצליה, אתר מורשת אשר לא שומר למען הדורות הבאים. הריסתו היותה זרז להקמת המועצה לשימור אתרים.
מבנה גימנסיה הרצליה, אתר מורשת אשר לא שומר למען הדורות הבאים. הריסתו היותה זרז להקמת המועצה לשימור אתרים.

המושג "אתר מורשת" הוא מושג כללי שאינו מבחין בין מגוון הסוגי האתרים הקיימים. מבחינת החוק, קיימים סוגי האתרים הבאים:

  • אתרי מורשת עולמית:

הם אתרים שהוכרזו על ידי אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות) בזכות חשיבותם האוניברסלית היוצאת מהכלל. בישראל הוכרזו אתרי המורשת העולמית הבאים: העיר העתיקה של עכו[1] מצדה[2] העיר הלבנה תל אביב – התנועה המודרנית התלים המקראיים (מגידו, חצור, באר שבע) דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב (ממשית, חלוצה, עבדת ושבטה) האתרים המקודשים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי נחל המערות בכרמל מערות במרשה ובית גוברין אתרי הקבורה בבית שערים

  • אתר לאומי:

אתרים שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות היישוב בארץ, ואשר הוכרזו ככאילה על ידי שר הפנים על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998. החוק עוסק גם באתרי הנצחה, להלן. בחוק לא נקבעו קריטריונים ברורים להגדרת אתר כאתר לאומי, או האחריות והתקצוב להפעלתם ובשל כך עד שנת 1994 הוכרזו 18 אתרים לאומיים בלבד, המופעלים על ידי גופים שונים. מאז ועד היום לא הוכרזו אתרים לאומיים נוספים. רשימת האתרים שהוכרזו והגוף המפעיל את האתר: 1. מושבת הראשונים וסביבותיה, ראש פינה<refhttps://shimur.org/sites/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94/></ref>. ניהול - העמותה לשחזור מושבת הראשונים בראש פינה.

2 חוות כנרת[3] המושבה כנרת. ניהול - המועצה לשימור אתרים.

3 בית הספר הראשון (בית הפקידות) – מוזיאון העלייה הראשונה זכרון יעקב. ניהול- מועצה מקומית זכרון יעקב. 4 בריכת בנימין זכרון יעקב. ניהול- מועצה מקומית זכרון יעקב. 5 החאן בחדרה – מוזיאון החאן בחדרה. ניהול- עמותת מוזיאון חאן חדרה. 6 מחנה המעפילים עתלית. ניהול - המועצה לשימור אתרים. 7 פינת הנרייטה סולד, לוד . ניהול - עיריית לוד 8 מכון איילון (מפעל תע"ש גבעת הקיבוצים). ניהול- המועצה לשימור אתרים . 9. בית הפקידות של הברון (החאן), בית משק הברון, מזכרת בתיה. ניהול - מועצה מקומית מזכרת בתיה. 10 בית ש"י עגנון ירושלים. ניהול - בית עגנון. 11 הקסטל - ניהול - רשות הטבע והגנים. 12 חאן שער הגיא. ניהול - רשות הטבע והגנים 13 בית אשל, באר שבע. ניהול - קק"ל 14 תחנת הרכבת הטורקית ומגדל המים של הרכבת, באר שבע. ניהול - עיריית באר שבע. 15 בית הביטחון מושב מבטחים. ניהול - מועצה אזורית אשכול. 16 בית הביטחון קיבוץ צאלים. ניהול - קיבוץ צאלים. 17 בית הביטחון בקיבוץ גבולות. ניהול - קיבוץ גבולות. 18 אום רשרש, אילת. ניהול - עיריית אילת. אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים.

לפי אמנת בורה, המשמעות התרבותית, היא ערך אסתטי, היסטורי, מדעי, חברתי או רוחני של דורות העבר, לדור בהווה ולדורות בעתיד. משמעות תרבותית מגולמת במקום עצמו, במבנה שלו, בסביבה, בשימוש, בהקשרים, במשמעויות, בעדויות, ובקשר שלו למקומות ולחפצים. ייתכן שמקום או נכס מסוים יגלם בתוכו מגוון של ערכים עבור פרטים או קבוצות שונות.

בישראל, רשות העתיקות אחראית להגנת אתרים המוגדרים כאתר עתיקות. על פי חוק העתיקות כל אתר שנבנה לפני שנת 1700 הוא אתר שכזה המוגן על פי חוק. אתרים שנבנו לאחר תאריך זה אינה מוגנים.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של אתרי מורשת בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע, אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי. המועצה פועלת לשימורם של כ-30,000 אתרים ברחבי הארץ, שאינם מוגנים על פי חוק העתיקות, והעומדים בקריטריונים להיותם אתרי מורשת.

יש להבדיל בין אתרי מורשת, לבין אתרי מורשת לאומית בישראל - רשימה מצומצמת של כ-100 נכסי תרבות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל.
חזית המלון עם בנייתו
חזית המלון עם בנייתו

מלון המלך דוד הוא מלון ירושלמי ותיק, שראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו. המלון נחשב מהבולטים והיוקרתיים שבמלונות ישראל, וזכה לפרסום ברחבי העולם. הוא ממוקם ברחוב המלך דוד בלב ירושלים, וצופה אל העיר העתיקה והר ציון. המלון מלווה את ההיסטוריה הישראלית והירושלמית מימי המאבק על הקמת המדינה, דרך מלחמת העצמאות, חלוקת ירושלים, איחודה מחדש, ועד ימינו אלה. בין היתר נודע המלון בשל פיצוצו על ידי האצ"ל ב-1946, ובשל שימושו התדיר לאירוח ראשי מדינות ואישים רמי מעלה בעת ביקורם בירושלים.

מושב נהלל שתוכנן על ידי ריכרד קאופמן
מושב נהלל שתוכנן על ידי ריכרד קאופמן

האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, שפעל בתקופת היישוב, אחראי לחלק נכבד מהמבנים המפורסמים בתקופתו כגון בית ראש הממשלה וחדר האוכל של קיבוץ דגניה ב', לתכנונם של למעלה ממאה ישובים בישראל ביניהם נהלל וכפר יהושע ואף לבסיס של תוכנית המתאר של תל אביב. למרבה האירוניה דווקא לעצמו לא תכנן קאופמן בית, ואף לא קנה אחד, אלא גר כל חייו בדירות שכורות.


האדריכל והמתכנן ריכרד קאופמן תכנן את שכונת רחביה, כך שבפסגתה ייבנה בית כנסת. בפועל נבנתה שם הגימנסיה העברית, ואילו בית הכנסת השכונתי נדחק לקרן זווית. בפסגת שכונת תלפיות, לעומת זאת, תכנן קאופמן אקדמיה לאמנות, אך בסופו של דבר נבנה שם דווקא בית כנסת.




מבנה שנותר מהקמת היישוב תקומה, אשר עלה על הקרקע בלילה שבין ה־5 ל־6 באוקטובר 1946, במסגרת מבצע הקמת 11 הנקודות, מול קיבוץ בארי. היישוב עצמו עבר צפונה בשנת 1949. מתיישביו הראשונים היו עולים ניצולי שואה ממזרח אירופה יוצאי הפלוגה הדתית בבת גלים.
סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (בסמליל מופיע איור של מבנה גימנסיה הרצליה שהריסתו הביאה להקמת המועצה)
סמליל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (בסמליל מופיע איור של מבנה גימנסיה הרצליה שהריסתו הביאה להקמת המועצה)

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה פועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי.

ב-1978 חוקקה הכנסת את חוק העתיקות שהיה המשך לחוק המנדטורי על שמירת העתיקות בארץ. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת 1700 בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית ביניהם שנות ההתיישבות בציונית בארץ. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוקמה על מנת לקדם את ההגנה על מבנים ואתרים אלה. מפגשה הראשון של המועצה נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שכתב אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהם התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.

במהלך שנות פעילותה שימרה והגנה המועצה על אתרי מורשת רבים בארץ. למרות שכרטסת השימור של המועצה מחייבת באופן חוקי, מתעלמים לא פעם קבלנים ויזמים מחובה זו והורסים מבנה זה או אחר, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם ליזם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור בבת גלים ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה.

סמל המועצה
בשנת 1959 נהרס מבנה הגימנסיה הרצליה על מנת לפתוח את רחוב הרצל לתנועה (הרחוב היה אז רחוב ללא מוצא) ובמקומה של הגימנסיה נבנה מגדל שלום (שהיה אז המגדל הגבוה בארץ). בנוסף נהרסו מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטורית. ההרס המתמשך של מבנים בעלי חשיבות הוביל להתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה, דבר שהוביל להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות (לימים שונה שם המועצה ל"מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל"). עם הקמתה, בחרה לעצמה המועצה את חזית הגימנסיה העברית הרצליה לסמל שלה, כזכר לטעות המרה שבהריסת המבנה בעל החשיבות הרבה כל כך.


מבצר עתלית, בספר שראה אור באוקספורד 1903 מבצר עתלית, 2008

בספטמבר 2012 השתתפה ישראל בתחרות הבינלאומית ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת. במהלך התחרות צולמו למעלה מ-6,000 תמונות של אתרי מורשת בישראל. עשר התמונות הזוכות בישראל:

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא ירושלים: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)