דווימה

(הופנה מהדף א-דואימה)

דווימהערבית: الدوايمة, תעתיק מדויק: אלדואימה) היה יישוב ערבי מוסלמי ששכן מערבית לחברון (כיום בחבל לכיש) וחרב במלחמת העצמאות. על חורבותיו הוקם בשנת 1955 מושב אמציה.

אל-דווימה (יישוב לשעבר)
الدوايمة
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז ירושלים
נפה חברון
שפה רשמית ערבית
שטח 60,585 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה אוקטובר 1948
יישובים יורשים מושב אמציה, כרמי קטיף
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 3,710 (1945)
קואורדינטות 31°32′10″N 34°54′43″E / 31.53611111°N 34.91194444°E / 31.53611111; 34.91194444 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1922 נמנו בכפר 2,441 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו בכפר 2,688 תושבים ב-559 בתים. בסקר הכפרים שנערך בשנת 1945, ההערכה הייתה שמספר התושבים היה 3,710 נפש. שטח הכפר היה 60,585 דונם, כמחציתם מעובדים, מתוכם 21,191 דונם שימשו לגידול תבואה ו-1,206 דונם שימשו למטעים.

הכפר נכבש על ידי גדוד 89 בפיקודו של דב צסיס במסגרת מבצע יואב, ב-29 באוקטובר 1948. גדוד זה היה כפוף לחטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה. במהלך הכיבוש נהרגו כ-80–100 מתושבי הכפר. פלוגה מוקטנת של גדוד 89, שנעה בשבעה זחל"מים הסתערה ביריות על הכפר. הערבים טענו כי תושבי הכפר נמלטו מזרחה וכוח התקיפה רדף אחריהם וירה עליהם. לטענתם, חיילי צה"ל עצרו מאות מהכפריים ורצחו עשרות, אך חקירת האו"ם בנושא לא העלתה ראיות לטבח כלשהו מלבד להרוגי הקרבות. יומיים לאחר כיבוש הכפר פנה יגאל אלון, מפקד חזית הדרום, ששמועות על שאירע הגיעו אליו, אל שדה בתביעה להגיב בחריפות על כך אם תתאמת השמועה על הטבח. לאחר ששדה לא הגיב, הטיל אלון על התובע הצבאי של חזית הדרום לבדוק את השמועות ולהעמיד לדין את האשמים. אלון קיבל מהתובע הצבאי דו"ח מלווה בעדויות, והעבירו לאיסר בארי, שאותו מינה הרמטכ"ל לחקור את האירוע. בארי קבע שכ-80 תושבים נהרגו במהלך הקרב, ועוד 22 נהרגו אחריו. החקירה לא הושלמה ואיש לא הועמד לדין. להערכת צבי ענבר החקירה גוועה עקב החנינה הכללית שניתנה בפברואר 1949. בראשית 1949 הוקם בשטח הכפר משלט של צה"ל, שאויש לסירוגין על ידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני וחטיבת הנגב.

לדברי מנחם פינקלשטיין, יצחק שדה סיפר לנתן אלתרמן על אירועי כיבוש דווימה, ובעקבות זאת כתב אלתרמן את שירו "על זאת".[1]

בתחילת 2012 החלו עבודות בשטח הכפר להקמת היישוב כרמי קטיף לכ-70 משפחות ממפוני גוש קטיף. במהלך עבודות העפר להקמת היישוב נחשפו בשטח מרכז הכפר הערבי בית בד, קולומבריום, מערה, וילה יהודית מתקופת הבית שני ומקוה.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מנחם פינקלשטיין, ‏"הטור השביעי" ו"טוהר הנשק" - נתן אלתרמן על ביטחון מוסר ומשפט, משפט וצבא 20, (א), 2009, חלק שישי: "על זאת", עמ' 158-151