פתיחת התפריט הראשי

באֵיסהספרדית: Baeza) היא עיר בדרום ספרד, במחוז חאאן (Jaén) שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה. העיר נמצאת 38 ק"מ צפון מזרחה מחאאן ו-90 ק"מ צפונה מגרנדה. באיסה, יחד עם העיר השכנה אובדה מהוות דוגמה אופיינית לבנייה ספרדית בסגנון הרנסאנס במאה ה-16. בשל כך הוכרזו ב-2003 כאתר מורשת עולמית.

באיסה
Baeza
Escudo de Baeza (Jaén).svg
סמל באיסה
Bandera de Baeza (Jaén).svg
דגל באיסה
CondeRomanones.jpg
צילה של הקתדרלה מוטל על סמטאות העיר
מדינה ספרדספרד  ספרד
קהילה אוטונומית אנדלוסיהאנדלוסיה  אנדלוסיה
מחוז חאאן
ראש העיר Leocadio Marín Rodríguez
שטח 194 קמ"ר
גובה 769 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 15,902 (נכון ל־2018)
 ‑ צפיפות 83.45 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 37°59′00″N 3°28′00″W / 37.983333333333°N 3.4666666666667°W / 37.983333333333; -3.4666666666667 
אזור זמן UTC +1
http://www.baeza.es/baeza/

גאוגרפיהעריכה

באיסה ממוקמת במרכזה של פרובינציית חאאן. היא נמצאת בגובה 769 מטר מעל פני הים, על גבעה גבוהה המהווה חלק מרמת אובדה (Loma de Úbeda). רמה המפרידה בין עמקי נהר הגואדלקיווויר מצפון ונהר הגוודלימאר בדרום.

היסטוריהעריכה

בקרבת באיסה התקיים יישוב איברי מבוצר במאות הרביעית והחמישית לפניה"ס.

בתקופה הרומית נקראה ויוטיה Vivatia (ואולי ביאטיה Beatia) ונכללה בפרובינקיה היספניה טארקוננסיס. חשיבותה של ויוטיה בתקופה הרומית הייתה במיקומה על הדרך בין מכרות הכסף שבהרי סיירה מורנה לנמלי הים התיכון.

בתקופה הוויזיגותית הייתה בירת דיוקסיה.

תקופת השלטון המוסלמי הייתה תקופת פריחה, שרידים מתקופה זו הם השערים "חאאן" ו"אובדה".

עם התפוררות ח'ליפות קורדובה, בתקופת הטאיפות שהחלה בשנת 1131, עברה באיסה בין שליטים שונים, כולל מלכים נוצריים. בשנת 1147 נכבשה על ידי אלפונסו השביעי, מלך לאון. כעבור עשר שנים, ב-1157, נכבשה מחדש על ידי המוסלמים בראשות עבד אל-מואמין הח'ליף הראשון משושלת אל-מוואחידון. ב-1212 הוקמה טאיפת באיסה שהעיר באיסה הייתה בירתה. אמיר הטאיפה היה עבדאלה אל באייסי, יליד באיסה שאף כונה "הבאיסי".

התקופה המוסלמית בבאיסה הסתיימה סופית בשנת 1248[1]. באותה שנה בוטלה הטאיפה, ובאיסה סופחה לממלכת קסטיליה. התושבים המוסלמים גורשו ועברו לגרנדה. לבאיסה הוענקו הטבות במסגרת "הצ'ארטר של קואנקה" במטרה למשוך אוכלוסייה נוצרית מצפון המדינה.

המאות ה-15 וה-16 היוו תקופות פריחה לכלכלת העיר, מה שאפשר את הבניה המונומנטלית שהיוותה בסיס להכרזת העיר כאתר מורשת עולמי. ב-1551 הוקם בה בית דפוס. ב-1595 נוסדה בה אוניברסיטה (נסגרה במאה ה-19).

המאה ה-17 הייתה תקופת שפל כלכלי, בדומה למצב בספרד כולה, אלא שבאיסה לא התאוששה מהשפל הזה. לכך נוספה רעידת האדמה של 1755 בה נהרסו רבים מבתי העיר.

אתרים בעירעריכה

המבנים המונומנטליים מתקופת הרנסאנס של באיסה ואובדה
  אתר מורשת עולמית
 
הקתדרלה של באיסה
מדינה ספרד   ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2003, לפי קריטריונים 2, 4
קואורדינטות 37°59′00″N 3°28′00″W / 37.983333333333°N 3.4666666666667°W / 37.983333333333; -3.4666666666667
   
  • הקתדרלה
  • כיכר פופולו
  • כיכר סנטה מריה
  • ארמון חאבאלקינטו Palacio de Jabalquinto
  • בית העירייה Ayuntamiento

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בחלק מהמקורות כתוב שטאיפת באיסה התקיימה רק בשנים 1224 עד 1226. אם כך לא ברור מה היה בין 1212 ל-1224? ובין 1226 ל-1248? .