בארות בנגב

בארות בנגב הוא מרכז מורשת שהוקם בקיבוץ עלומים. המרכז עוקב אחרי תולדותיו של הקיבוץ הדתי, בארות יצחק שהוקם במקום ב-1943, ונהרס בקרב במלחמת העצמאות. מרכז המורשת מכיל את מרכז המבקרים בקיבוץ עלומים, ואת מגדל המים הישן של הקיבוץ.

בארות בנגב
Be'erot Ytskhak Memorial Site.jpg
מידע
סוג היסטוריה
תאריך פתיחה רשמי 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עלומים, ישראל
מייסדים הקיבוץ הדתי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°27′37″N 34°29′59″E / 31.46029°N 34.49979°E / 31.46029; 34.49979
www.shimur.org/beerot
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרכז המבקרים בארות בנגב
מגדל המים בבארות יצחק הישנה, מבט מדרום-מערב

על המרכזעריכה

המרכז נבנה על מנת לספר את סיפורה של תנועת הקיבוץ הדתי, ובפרט את סיפורה של קבוצת בארות יצחק. על אף הניצחון של הקיבוץ בקרב הקשה שהתחולל נגד המצרים בח' בתמוז תש"ח, החברים מספרים על שורה של אירועים טראומתיים שגרמו להדחקת הסיפור מעל בימת ההיסטוריה[1]. על מנת לתקן את השבר, תנועת הקיבוץ הדתי החליטה לשקם את אתר המורשת ולהקים מרכז מבקרים. המרכז, שנחנך בפברואר 2014, נבנה בתוך בית ילדים ישן של קיבוץ עלומים. הקומה הראשונה כוללת אירוח כפרי ואולם כנסים, ובקומה השנייה תצוגת חפצים ותמונות מחיי "תורה ועבודה" של היישובים הדתיים הראשונים בנגב. בנוסף לתצוגה ישנו מיצג אור-קולי המתאר את עלילות הקבוצה והתנועה. לצד מרכז המבקרים בוצעו עבודות שימור ושיקום של מגדל המים הישן, והוא קיבל מעמד של אתר מורשת לאומי. מרכז המורשת מקיים מגוון סיורים במרחב הסובב כמו, בעקבות נשים בנגב, הכרות עם אתרי מורשת בעוטף עזה, ובמסגרת פסטיבל "דרום אדום" אף סיורי פריחה.

סיפורה של התיישבותעריכה

מרכז המורשת עוקב אחרי הקמת היישובים הדתיים בנגב, ובפרט סיפורה של קבוצת בארות יצחק, המהווה את הקיבוץ הדתי הראשון במרחב. במרכז המבקרים מספרים את סיפור ההתיישבות והגבורה של הקבוצה שהקימה את הקיבוץ. במלחמת העצמאות (לאחר פינוי האמהות והילדים לתל אביב) נשארו להגן על הקיבוץ כשמונים חברים, מבני 17 ועד 40, מתוכם גם 20 נשים. בתום הקרב הקשה, בארות יצחק ניצחה והמצרים נסוגו משטחי המשק, אולם המחיר היה כבד: 17 נהרגו, 15 נפצעו וכל בתי הקיבוץ נשארו הרוסים. בתום המלחמה, חברי הקיבוץ החליטו לשקם את עצמם בנקודה חדשה - במרכז הארץ[2].

החלטתם של אנשי הקיבוץ להקים את הקיבוץ במקום אחר התקבלה רק לאחר שמרכז התנועה החליט לשלוח גרעין נוסף להתיישב באתר שבנגב. הגרעין שהגיע לבארות יצחק שבנגב נשאר שם כשנה ובסופו של דבר חבר לפליטי כפר עציון שהקימו את ניר עציון שבכרמל.

לקריאה נוספתעריכה

  1. נחום ברוכי, בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה, הוצאת אריאל, 2009.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בארות בנגב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך ביקור במרכז ביוני 2015
  2. ^ ד"ר נחום ברוכי הקרב על בארות יצחק