בדעתו אביעה חידות

בדעתו אביעה חידות היא שבעתת-טל המיועדת לתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח, וכוללת את תפילת הטל. חלקיה העיקריים של המערכת, שחוברה על ידי רבי אלעזר הקליר, נקלטו במנהגי אשכנז, וקטעים ממנה נאמרים, בחלק מהקהילות, עד היום.

רקע

ערך מורחב – תפילת טל

על פי ההלכה, במהלך החורף מזכירים בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם" ב"ברכת גבורות", ושואלים גשם ב"ברכת השנים". הפסקת הזכרת הגשם, והמעבר להזכרת טל התקיימו בתפילת מוסף של פסח. כדי לפאר את המעמד, נתקבל המנהג לומר תפילה מיוחדת המזכירה את שבחיו של הטל ותועלתו לעולם. פייטנים שונים כתבו פיוטים מיוחדים למעמד זה. מכיוון שהמעמד מתקיים בתפילת מוסף, שבה לא אמרו קדושה בנוסח ארץ ישראל, הקרובה הכוללת את תפילת הטל נכתבה כשבעתא, ולא כקדושתא. באופן בסיסי, השבעתא של תפילת הטל היא שבעתא רגילה של חג, כלומר מכילה שישה קטעים סימטריים עבור שש הברכות הקבועות של תפילת העמידה, ועבור ברכת קדושת היום קטע ארוך המכונה "גוף". לכבוד תפילת הטל, נוספו פיוטי הרחבה מעניין הטל בתוך הברכה המתאימה, ברכת גבורות, לאחר המחרוזת הסימטרית הרגילה. לשבעתות הטל הקלסיות מבנה קבוע פחות או יותר של פיוטי הרחבה: תחילה פיוט 'רשות', שהוא בקשת רשות של שליח הציבור להרחיב את התפילה בפיוטים נוספים. לאחר מכן ישנם פיוטים המכונים "סדר עולם" או "סדר יצירה", המספרים את סיפור בריאת העולם ותולדותיו, תוך זיקה לעניין הטל. הפיוט המרכזי הוא "סדר פסוקים", המפייט סדרת פסוקים מן התורה, הנביאים והכתובים המזכירים טל. לאחר סדר הפסוקים באים בדרך כלל פיוטים קצרים ופשוטים יחסית, במבנה דמוי רהיט. לאחריהם נאמרת ההכרזה ה'רשמית' של ירידת הטל, שמכאן ואילך תהפוך להיות חלק קבוע מברכת גבורות בתפילת העמידה, ובהכרזה זו מסתיימות ההרחבות של תפילת הטל, והשבעתא חוזרת למסלולה הרגיל.

חלקי השבעתא

הבית הראשון בפיוט שכנגד ברכות הקבע
בְּדַעְתּוֹ אַבִּֽיעָה חִידוֹת בְּעַם זוּ בְּזוּ בְּטַל לְהַחֲדוֹת טַל גֵּיא וּדְשָׁאֶֽיהָ לַחֲדוֹת, דָּצִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת, אוֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת

כבשבעתות טל נוספות, במערכת ישנו פיוט כנגד כל אחת מברכות הקבע, והרחבות כנגד עניינה המיוחד של המערכת – תפילת הטל, הבאות לאחר הפיוט כנגד ברכת מחיה המתים.
הפיוט שכנגד ברכות הקבע מתאר כיצד הטל מחיה את העולם, וכיצד לעתיד לבוא הטל יסייע בתחיית המתים. הפיוט, הכולל שש מחרוזות, נבנה בתבנית של חמישה טורים למחרוזת. הטור הראשון בכל בית פותח במילה מן הפסוק ” בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל.”. הטור השלישי פותח במילה "טל", והטור החמישי משמש כשורת מעבר אל הברכה. בכל בית ישנה חריזה פנימית בסיומו של כל אחד מן הטורים.

הברכות שלאחר מחיה המתים

לאחר פיוטי ההרחבה, חותמים בברכת מחיה המתים, והמערכת ממשיכה עם פיוטים כנגד ברכות הקבע (ברכת אתה קדוש, רצה, מודים ושים שלום) אשר הפיוטים שכנגדם בנויים באותה מתכונת של הפיוטים כנגד שתי הברכות הראשונות, וממשיכים את הפסוק "בדעתו תהומות".

כל הפיוטים שלאחר ברכת מחיה המתים נשרו בשלב מסוים ואינם מופיעים במחזורי אשכנז. הם נתגלו רק בגניזת קהיר.

פיוטי הרחבה

לאחר פיוטי המגן והמחיה, מגיעים פיוטי הרחבה. הפיוטים פותחים בבקשת רשות ("ארשה ארוש רחשון ") ולאחר מכן באים פיוטים מסוגים ומבנים שונים העוסקים בחשיבות הטל לעולם, ובבקשה מהקב"ה שימשיך להוריד לעולם טל.

רשות

פיוט הרשות "ארשה ארוש רחשון" בנוי מ־11 בתים בני שמונה טורים. בכל בית, הטורים האי זוגיים פותחים באותיות האלף בית (שתי אותיות לכל בית, כל אות מופיעה פעמיים), והטורים נחתמים בחריזה פנימית לכל בית.

סדר יצירה

אחרי פיוט הרשות, פותח הפייטן בשני פיוטים המכונים "סדר יצירה" ומתארים את בריאת העולם ותולדות עם ישראל. במערכת זו, של פיוטי הטל, מתארים הפיוטים את הופעתו של הטל בסיפורי התנ"ך הגדולים (הבריאה, המבול, סיפורי האבות ועוד) ואת מעמדו החשוב של הטל, כמשקע הבסיסי בעולם, שקיים עוד לפני הגשם. בשני הפיוטים, כל הטורים חורזים בסיומת "טל". הפיוט "אאגרה בני איש" בנוי מ-22 בתים, בני ארבעה טורים כל אחד. הבתים מסודרים לפי א-ב, וכל ארבעת הטורים מתחילים באות של הבית. הפיוט מתאר את תולדות העולם, והופעת הטל בהם, מבריאת העולם ועד למותו של משה וכניסתם של ישראל לארץ בהנהגת יהושע. הפיוט "תחת אלת עופר" בנוי מ-22 שורות, כל אחת בת שתי צלעיות. בכל בית הצלעית הראשון מתחילה באות לפי סדר תשר"ק, והצלעיות השניות מרכיבות את האקרוסטיכון "אלעזר בירבי קליר מקרית ספר". הפיוט מביא את סיפוריהם של גדעון ואליהו שבהם מופיע הטל, ולאחר מכן מזכיר שֶאת מנחת העומר, המוקרבת ביום הראשון של חול־המועד פסח (למחרת התפילה), מקריבים כדי לעצור טללים רעים, וכעת, יום לפני ההקרבה, המתפלל מבקש שהטל יהיה לברכה, ומפרט את הברכה שהטל יתן לעולם, הן בירידתו על עולם הצומח והפרחתו, והן בשימוש בו בתחיית המתים והגאולה.

סדר פסוקים

לאחר הרשות ופיוטי סדר יצירה, מגיע שיאה של המערכת - פיוט סדר פסוקים. המנהג המקורי היה ככל הנראה לומר בתפילת טל רשימת פסוקים המזכירים טל, מן התורה, הנביאים והכתובים. בשל כך, כשלב שני, נהגו הפייטנים לכתוב פיוט המפייט פסוקים אלו (בדומה לפיוטי תקיעתא המפייטות את פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות), והוא מכונה "סדר פסוקים" או "סדר" סתם. במנהג המקורי, כל בית מבתי הפיוט הוביל לאמירת פסוק אחד. בשלבים מאוחרים השמיטו את הפסוקים, והם אינם נאמרים במאות השנים האחרונות. פיוט סדר הפסוקים במערכת "בדעתו אביעה חידות" פותח "אלים ביום מחוסן".

מבנה הפיוט

הפיוט מורכב מעשרים ואחד בתים, וכל אחד מהם מורכב משתי מחרוזות בנות ארבע צלעיות. בכל מחרוזת, הצלע השלישית פותות במילה "טל", וארבע הצלעיות חורזות זו בזו. המחרוזת הראשונה בכל בית, רומזת לשם החודש או למזלו לסירוגין, והמחרוזת השנייה (בבתים השלישי עד השישה עשר) רומזת לי"ב השבטים. כל זוג בתים מוקדש לאחד מחדשי השנה, מניסן ועד אדר. הבתים ה־19 וה־20 מוקדשים יחד לחודשים טבת ושבט והבית ה־21 מוקדש לחודש אדר..
בכל בית, המחרוזות האי זוגיות פותחות באות לפי סדר הא–ב. לאחר כל בית מגיע פסוק הקשור לטל מן התורה, הכתובים והנביאים לסירוגין, בדומה למלכויות זכרונות ושופרות הנאמרים במוסף ראש השנה. לשם דוגמה מוצגים להלן שני בתיו הראשונים של הפיוט:

אֵלִים בְּיוֹם מְחֻסָּן / חִלּוּ פְּנֵי מְנוּסַן טַל א'וֹרוֹת לְנוֹסְסָן / לְהַטְלִילָם בְּעֶצֶם נִיסָן אֶשְׁאָלָה בַעֲדָם מַעַן / גְּבוּרוֹת טַל לְהַעַן טַל אָב הֻבְטַח לִשְׁעַן / יִתֵּן לְהַמְתִּיק לַעַן כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק כ"ח)
בְּ'שִׁמְךָ טַל אֶטָּלֶה / בְּיַלְדוּת טַל לְהִטָּלֶה טַל בּוֹ אֵיתָן מֻטְלֶה / בַּדָּיו יִרְעוּ כְּמוֹ טָלֶה בְּרִית כְּרוּתָה לְרֹאשׁ אָבוֹת / חֲיָלָיו בְּטַל לְהַרְבּוֹת טַל 'בַּל יָזִיז מִבְּני אָבוֹת / לְהַרְסִיס עַם נְדָבוֹת. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֵךָ: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ.ספר תהלים, פרק ק"י, פסוק ג'

רהיטים

טל תן לרצות ארצך
טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ בְּטַל

לאחר פיוט סדר פסוקים נמצא בשבעתות הרגילות פיוט דמוי רהיט. בתוך "בדעתו אביעה חידות" ישנם שני רהיטים, שהשני מביניהם, "טל תן" נאמר במרבית מנהגי אשכנז, וכיום נאמר בכל נוסחאות מנהג אשכנז. אור טל תאהל ארקה. הפיוט בנוי מ־22 שורות, על פי סדר הא–ב. כל שורה בנויה משתי צלעיות, בתבנית הבאה: הצלעית הראשונה: מילת יחס לטל (אור טל, ברכת טל), מילת פעולה המכוונת כלפי הקב"ה (תאיר, תברך), מילת כינוי לאדמה/עולם הטבע (ארקה, בריאה). הצלעית השנייה: מילת כינוי ליבול (איביה, ביכוריה) מילת פועל שייטיב עם היבול, בבניין "להפעיל" (להאביב, להבריא), המילה "ולא", מילת פועל ממנו יש להימנע, בבניין "להפעיל" (ולא להאביד, ולא להעביר). בכל צלעית, שלוש שימושים לאות של השורה, כמודגם בציטוט הבא: ”אוֹר טַל תְּאַהֵל אַרְקָה/ אִיבֶּיה לְהַאֲבִיב וְלֹא לְהַאֲבִיד”.
הפיוט הראשי בתפילת הטל הוא "טל תן לרצות ארצך". הפיוט בנוי משש סטרופות בנות ארבע צלעיות, על סדר תשר"ק. כל סטרופה חרוזה בחרוז פנימי עצמאי, מתחילה במילה "טל", ומסתיימת במילה "בטל".

פסקת סיום

פסקת הסיום של תפילת הטל
שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל: לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה    אָמֵן לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת       אָמֵן לְשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן       אָמֵן

מיד לאחר הרהיט (או הרהיטים) מגיע פסקת סיום הכתובה בסגנון פרוזאי, שמקורה עתיק לקליר, הכוללת בקשה ישירה לירידת הטל.

לקריאה נוספת

• יונה פרנקל, מחזור פסח - לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תשנ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• בדעתו אביעה חידות באתר מפעל המילון ההיסטורי
• פירושי רש"י ובית מדרשו על תפילת טל וגשם, ברוקלין ה'תשפ"א

קישורים חיצוניים

• מידע על בדעתו אביעה חידות בקטלוג הספרייה הלאומית
• הפיוט בדעתו אביעה חידות, באתר הפיוט והתפילה