פתיחת התפריט הראשי

תפילת טל (או תיקון טל על פי הספרדים) היא תפילה או פיוט הנאמר ביום הראשון של חג הפסח בתפילת מוסף, קודם שמתחילים להזכיר טל בתפילת העמידה.

תוכן עניינים

התפילהעריכה

במקורות היהודיים מיוחסת חשיבות רבה לטל, והשפעה גדולה לקיומם של הצמחים. למעשה יש בטל תועלת לשמירה על לחות הצמחים במקומות היבשים. בתפילת טל מבקשים מהקב"ה שיוריד את הטל לברכה וירבה את יבול האדמה בקיץ.

בתפילה זו אומרים פיוטים הקשורים לטל ולימות הקיץ:

  • בנוסח אשכנז נהוג לומר בחזרת התפילה במוסף מערכת פיוטים ("שבעתא" עם הרחבות) שנכתבה על ידי ר' אלעזר הקליר[1]. המערכת פותחת בפיוט 'מגן' - "בדעתו אביעה חידות" ו'מחיה' - "תהומות הדום לרסיסו כסופים". לאחריה באים פיוטי הרחבה רבים, ששיאם ב'סדר פסוקים' אלים ביום מחסן. לבסוף אומרים את הפזמון טל תן לרצות ארצך, ולבסוף הכרזת הגשם. כיום ברוב הקהילות אין אומרים את פיוטי ההרחבה, אלא רק את המגן, המחיה, והפזמון. בהרבה קהילות בארץ ישראל, נהוג לומר את הפיוטים לפני תפילת מוסף, ולומר רק את "טל תן לרצות ארצך".

ברוב הקהילות, נוהגים לומר את הפיוטים במקום שבדרך כלל מזכירים טל או גשם, כלומר, לפני מכלכל חיים בחסד. אולם במנהג פפד"מ, אומרים את הפיוטים לפני חתימת הברכה, במקום בו אומרים פיוטים בשאר המועדים.[2]

  • לנוסח הספרדים אומרים: "שזופת שמש", "שלח רוחך" (שניהם לר' שלמה אבן גבירול), "מבטח כל היצור", "כי רב להושיע ומוריד הטל" ו"בטללי אורה". יש אומרים את התפילה לפני אשרי של תפילת מוסף, יש אומרים אותה לאחר חצי קדיש שלפני תפילת העמידה, והספרדים במערב אירופה שומרים על מנהג ספרד הקדום לומר אותה בתוך חזרת הש"ץ. גם בתכלאל (הן הבלדי והן השאמי) אימצו את סדר תיקון הטל הספרדי (וכן תיקון הגשם), אך בעבר לא היה נהוג בתימן לומר תיקון הטל (או תיקון הגשם) בכלל (מעיד על כך מהרי"ץ בתכלאל עץ חיים).
  • לפי מנהג איטליה כיום אין תפילת טל, אלא בחזרת הש"ץ לאחר המלים "רב להושיע" בברכת גבורות החזן אומר "שאתה הוא ה' אלהינו משיב הרוח ומוריד הטל, לברכה ולא לקללה, לשבע ולא לרעב, לרצון ולא לרזון, לחיים ולא למוות. מכלכל חיים בחסד וכו'".

משעה שאומרים תפילת טל ועד שמיני עצרת אומרים בתפילת העמידה בברכת גבורות מוריד הטל. לפי נוסח אשכנז בקיץ לא אומרים מוריד הטל בכלל אלא אומרים "מחיה מתים אתה רב להושיע מכלכל חיים בחסד", ברם בארץ ישראל קיבלו גם רוב[3] מתפללי נוסח אשכנז את המנהג לומר מוריד הטל.[4]

סדר תפלת טל לנוסח ספרד ואשכנזעריכה

  • בדעתו אביעה חידות וכו'.
  • תהומות הדום לרסיסו כסופים וכו'.
  • ארשה ארוש רחשון וכו'.
  • אאגרה בני איש המשרר בטל וכו'.
  • תחת אלת עפר ברך מושיע בטל וכו'.
  • אלים ביום מחסן וכו'.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:
טַל תֵּן לִרְצּוֹת אַרְצָךְ / שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ / קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ. בְּטַל:
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת / פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת / עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת / שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת. בְּטַל:
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה. בְּטַל:
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים / טְעֵם בִּמְאוֹדֶךָ מֻבְחָרִים / חֲנוּנֶיךָ חַלֵץ מִמַסְגֵרִים / זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים. בְּטַל:
טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ / הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ / דוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ / גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ. בְּטַל:
טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן / בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן / אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן / אָנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן. בְּטַל:
[חזן] שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל:
לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה. אמן:
לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת. אמן:
לְשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן. אמן:
מכלכל חיים וכו': (ובאותם הקהילות (עי' לעיל) שאומרים את הפיוטים לפני חתימת הברכה, החזן ממשיך ממית ומחיה ומצמיח ישועה ואין דומה לך בא"י מחיה המתים).

סדר תקון הטל למנהג הספרדיםעריכה

בחלק מקהילות המזרח (בעיקר בבל) נהוג להוסיף קטע זה:

מַדְכַּר עַבְדְּכוֹן קֳדָמְכוֹן. דְּעָבַר זְמַן הַגֶּשֶׁם וּבָא זְמַן הַטָּל. לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת. לְשָׂבָע וְלֹא לְרָעָב. לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה. לְשָׁלוֹם וְלֹא לְמִלְחָמָה. לְחֵרוּת וְלֹא לְעַבְדוּת. יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן תַּזִּיל טַלֵּינוּ בְּעִתָּם:

ברוב הקהילות מתחילים מכאן:

שְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ לְחוּצַת פַּתְרוּסִים / מְרוּדֶיהָ תְּנוֹבֵב בְּטַלְלֵי רְסִיסִים / הָאֵל הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן עֲמוּסִים / מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים:
שְׁלַח רוּחֲךָ הַטּוֹב לְהַחֲיוֹת גְּוִיֵּנוּ / לְקַדְמוּתָהּ תָּשִׁיב נַחֲלַת צִבְיֵינוּ / מִמְּךָ טוֹב לַכֹּל יִמָּצֵא פִּדְיֵינוּ / הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּינוּ:

מִבְטַח כָּל הַיְצוּר וּמָעֻזָּם וְצִלָּם / הַמֵּכִין טֶרֶף וּמָזוֹן לְכֻלָּם / שְׁנָתֵנוּ תְּעַטֵּר בְּעַב מַלְקוֹשׁ וְתֻשְׁלָם:
וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם:
רְאֵה קָמָה לְמַלֹּאת בִּרְסִיסֵי בְרָכָה / לֶחֶם לָאוֹכֵל וּמַרְפֵּא וַאֲרוּכָה / הֱיוֹת הוֹגֵי דַת נְסוּכָה כְּכוֹכָבִים בְּהִלָּם:
והשמים:
יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגַם תַּחְגֹּרְנָה גְבָעוֹת גִּיל / וּבִפְטוּרֵי צִיצִים תֶּאֱזֹרְנָה פְתִיגִיל / יָרֹנּוּ יַחְדָּיו רֹב חֲסָדֶיךָ בְּמִלָּם:
והשמים:
לְמַלְבִּישׁ סוּת סְמָדָר עֲרֻמֵּי שׂוֹרֵקָה / וּמַשְׂבִּיעַ בְּטוּבוֹ נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה / וּרְעֵבָה וְרֵיקָה בְּמַעֲדָנָיו מְמַלְּאָם:
והשמים:
יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' יאהדונהי בַּשְּׁפֵלָה וּבָהָר / וּמָלְאוּ הַגְּרָנוֹת בָּר וְהַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר / תְּרַנֵּנָה פְּרָזוֹת עוֹמְדוֹת עַל תִּלָּם:
וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם:

לְשׁוֹנִי בוֹנַנְתָּ, אֱלֹהַי וַתִּבְחַר
בְּשִׁירִים שֶׁשַֹּמְתָּ, בְּפִי טוֹב מִמִּסְחָר.
וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ, צְעָדַי מִמִּשְׁחָר.
וְלִי גָרוֹן תַּתָּה, בְּקָרְאִי לֹא נִחַר.
וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ, כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר.
וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה, לְבָבִי בִי סְחַרְחַר.
הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה, כְּאֶתְמוֹל וּלְמָחָר.
וּמָגִנִּי אַתָּה, אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר:

לֵךְ לְשָׁלוֹם גֶּשֶׁם. וּבֹא בְשָׁלוֹם טַל. כִּי רַב לְהוֹשִׁיעַ וּמוֹרִיד הַטָּל:
אָשִׁיר שִׁירָתִי. וְאָשִׂים דִּבְרָתִי. וְאַגְבִּירָה שְׂפָתִי. לְצוּר יְשׁוּעָתִי. וּבְיוֹם אִמְרָתִי. תִּזַּל כַּטָּל:
כי רב:
כִּי שֵׁם כְּבוֹדְךָ הָאֵל. שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ עַם אֵל. וְתַעֲמִיד מִיכָאֵל. וְתִהְיֶה לוֹ לְגוֹאֵל. הַיּוֹם לְיִשְׂרָאֵל. הֱיֵה כַטָּל:
כי רב:

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:
בְּטַלְלֵי אוֹרָה תָּאִיר אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי בְּרָכָה תְּבָרֵךְ אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי גִילָה תָּגִיל אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי דִיצָה תְּדַשֵּׁן אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי הוֹד תְּהַדֵּר אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי וַעַד טוֹב תְּוַעֵד אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי זִמְרָה תְּזַמֵּר אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי חַיִּים תְּחַיֶּה אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי טוֹבָה תֵּיטִיב אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי יְשׁוּעָה תּוֹשִׁיעַ אֲדָמָה:
בְּטַלְלֵי כַלְכָּלָה תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה:
אָנָּא הוֹרִידֵהוּ לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טוֹבִים. לְטוֹבָה. לִישׁוּעָה. לְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה הוּא ה' יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ רַב לְהוֹשִׁיעַ, מוֹרִיד הַטַּל לִבְרָכָה:

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • עזרא פליישר, "לקדמוניות פיוטי הטל (והגשם): קרובה קדם-יניית לגבורות הטל", קובץ על יד ח (יח), תשל"ו. (עמודים 91-139)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ייחוסו של הפיוט האחרון, טל תן לרצות ארצך, אינו ברור.
  2. ^ מחזור ליום ראשון ושני של פסח, רעדלהיים תקצ"ב דף נ ע"ב.
  3. ^ בקהילת וויען בירושלים לא אומרים מוריד הטל בקיץ.
  4. ^ גם בנוסח איטליה הישן לא אמרו מוריד הטל, עיין מחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, עמ' [30], אבל במחזור שד"ל הוא מופיע.