פתיחת התפריט הראשי

בועז משעולי

בועז משעולי (נולד ב-11 בנובמבר 1951) הוא מחלוצי ההייטק בישראל. הוא היה שותף להקמה, לניהול וליזום של שורה של חברות מוכרות כקומברס, ורינט מערכות, DSP, פאנדטק, ורסמד, ואחרות, שמהן ועל ידי מנהלים שצמחו בהן התפתחו עשרות חברות הייטק מצליחות.

בועז משעולי
Boaz Misholi (cropped).jpg
לידה 11 בנובמבר 1951 (בן 68)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משקיע, יזם, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בועז משעולי מציג את מערכת "טרילוג" בחברת אפרת, 1986

ביוגרפיהעריכה

בועז משעולי נולד וגדל ברמת גן [1] ולמד בתיכון אורט סינגלובסקי, בצה"ל שירת בנח"ל המוצנח. בעל תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת מחשבים מהטכניון; בתקופת לימודיו לתואר שני נמנה עם סגל ההוראה של הפקולטה להנדסת חשמל. [2][3]

בשנת 1972 הצטרף לחברת שרנוע אלקטרוניקה, והיה חלק מצוות הפיתוח בראשותו של המהנדס גיל חגיז, שפיתח מחשב מסחרי שנמכר בעולם. [4][5][6]

בשנים 1975–1978 היה בעל חברת ייעוץ, שפעלה במימושי מבוססי מעבדי מיקרו. [2] ב-1978 הזמינה אותו חברה מסטמפורד, קונטיקט, בה ניהל פרויקט פיתוח של מערכת שסיפקה מענה קולי של 20 אלף שיחות טלפון בשעה, והוטמעה ברשת חנויות הכלבו מייסיס. [7][2][8][9]

חברת Efrat Corporation, ארצות הברית. בית תוכנה וחברת ייעוץ לפיתוח

בשנת 1980 הקים משעולי בארצות הברית את חברת "אפרת", שפיתחה טכנולוגיות חדישות לעיבוד ספרתי של אותות ולארכיטקטורה חדשנית של טיפול מחשב במולטימדיה. [10] החברה העניקה שירותי פיתוח בתחומי התוכנה והחומרה לפרויקטים שונים, ביניהם לחברת המחשבים Fujitsu ומרכז התכנון של ITT, שעסק בפיתוח מרכזייה ציבורית לחברות טלפון. [2][11][12][10][3]

במסגרת פעילותה של חברת אפרת, הגה בועז משעולי את הקונספט של תיבות קוליות, והחל לפתח ארכיטקטורה שתדע לטפל באגירה והעברה של מידע מולטימדיה על ידי מחשב, ובאלגוריתם חדש לייצוג דיגיטלי של דיבור. [13]

הקמת חברת אפרת טכנולוגיה עתידית, תל אביב. הבסיס של חברת קומברס

בשלהי שנת 1982 הקים בועז משעולי בישראל את אפרת טכנולוגיה עתידית; [14] שותפיו היו פרופ' יחיעם ימיני מאוניברסיטת קולומביה וגיסו, איש הכספים, קובי אלכסנדר. בתוכנית העסקית הראשונה מיוני 1982 פעל בועז משעולי כנשיא (president), יחיעם ימיני כמדען ראשי (chief scientist) וקובי אלכסנדר כסמנכ"ל כספים (chief financial officer). [3]

באפרת השקיעו קונצרן אסקום משווייץ, חברות תדיראן, אמפל, "שירסון אמריקן אקספרס" (אנ'), ‏ ADP, ליהמן ברדרס, קרן הון סיכון אמריקאית ומשקיעים פרטיים אמריקאים [9][12][15][16] והיא קיבלה מענקים מקרן בירד ולשכת המדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה. [17][9] הניו יורק טיימס הקדיש למשעולי כתבת דיוקן בה תיאר אותו כמייצג דור חדש של יזמים וכינה אותו "whiz kid". [18]

עם רישום החברה ותחילת פעילותה בועז משעולי וקובי אלכסנדר כיהנו כמנכ"לים משותפים, כשמשעולי היה אחראי על תחומי השיווק, הפיתוח העסקי והפיתוחים הטכנולוגיים, וקובי אלכסנדר היה אחראי על הניהול פיננסי של החברה. [12]

הקמת חברת קומברס בארצות הברית

אנשי אפרת הגיעו למסקנה שלצורך פעילות בשוק בארצות הברית, ולצורך גיוסי הון לחברה, יהיה קל יותר אם החברה תהיה רשומה בארצות הברית, עם שמות שיצלצלו טוב באנגלית. הם שינו את שם מערכת התיבות הקוליות מ"תבור" ל-"Trilogue", והוחלט על "הפיכת שרוול" והעברת כל בעלי המניות בחברת אפרת לבעלות על חברת אם שהוקמה בניו יורק בתחילת 1984 בשם Comverse Technolohy Inc. בועז משעולי וקובי אלכסנדר נשאו בתארים יו"ר ומנכ"ל משותפים. מערכת "Trilogue" נרכשה בידי עשרות מוסדות וארגונים, ביניהם מינהל השירותים הכלליים של הממשל האמריקני ואוניברסיטת מישיגן. בינואר 1987 הונפקה קומברס בבורסת ניו יורק. [8][9][19][20]

כחלק מפעילותו בניהול קומברס, הקים שורה של פעילויות שהפכו לימים לחברות ורינט מערכות, טלמסר, DSP, ואחרות. בועז משעולי פעל כמנכ"ל ויו"ר משותף בקומברס עד שנת 1988. [21] לאחר מכן ועד לשנת 1992, המשיך ופעל כחבר דירקטוריון בקומברס.

פעילות באפרת שהפכה לימים לחברת ורינט מערכות

בשנת 1983 הגה בועז משעולי את פיתוחו של מערך דיגיטלי חדשני עבור חיל המודיעין, אשר יחליף את השיטות והכלים שבהן בוצעה האזנה לערוצי דיבור אחרים עד אותה עת. המערכת איפשרה להפוך את כל המידע הקולי האנלוגי לדיגיטלי, סיפקה לאיש צוות ההאזנה תחנת עבודה ייעודית, ואיפשרה להפעיל טכניקות מתחום העיבוד הספרתי של אותות כגון: ניקוי רעשי רקע, זיהוי הדובר וזיהוי שפת הדיבור. מערכת זו יצרה מהפכה בתחום ונמכרה לממשלות רבות לשימוש בתחומי המודיעין. לימים בוצעה הפרדה של חטיבה זו מחברת קומברס והיא הפכה לחברת "ורינט" שהמשיכה לצמוח בהצלחה. [22]

הקמת פעילות באפרת שהפכה לימים לחברת DSP

בשנת 1986 העביר בועז משעולי צוות פיתוח בחברת אפרת שהתמחה בעיבוד ספרתי של אותות ויזם את הקמתה של חברת קולטוק בע"מ. צוות החברה כלל את ד"ר ולדימיר קופרמן, שבתאי אדלסברג ואיתמר דרורי. בהמשך נרכשה החברה על ידי דוידי גילה ששינה את שמה ל-DSP, בהמשך פוצלה DSP לשתי חברות: האחת הונפקה בנאסד"ק והשנייה נמכרה לאינטל. [23][24]

הקמת חברת אאורה השקעות והנפקתה בבורסה לניירות ערך בתל אביב

בשנת 1992 יזם את הקמתה של חברת "אאורה", חברת השקעות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בועז משעולי פעל כמנכ"ל ויו"ר שלה עד שנת 2000, שנה בה יצחק תשובה רכש את גרעין השליטה. במסגרת השליטה הצטרף משעולי כיו"ר פעיל ומשקיע מוביל להקמת חברות הייטק, ביניהן: חברת "פאנדטק" שנסחרה בנאסד"ק, [25] "ורסמד" שנמכרה לג'נרל אלקטריק, [26] "מאגמה" שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב [27] ו"סקייליין". [28]

חברת פאנדטק

בשנת 1994 חבר בועז משעולי לאיש המחשבים ראובן בן-מנחם, ולבנקאי מארצות הברית אריו ליוי, להקמת חברת פאנדטק. בועז משעולי כיהן מיום הקמת החברה כיו"ר פעיל שלה, וכמשקיע מוביל בה (דרך אאורה) עד להנפקתה לציבור בניו יורק. ראובן בן-מנחם מונה למנכ"ל החברה. החברה פיתחה ושיווקה מערכות תוכנה לאוטומציה של מערכת העברת הכספים בבנק, ומכרה פתרונות לאלפי בנקים. בתחילת 1998 הונפקה החברה לראשונה לציבור בבורסת נאסד"ק לפי שווי חברה של מעל מאה מיליון דולר. [29][30][31] במרץ 1999 ביצעה החברה גיוס הון נוסף לפי שווי חברה של 900 מיליון דולר. לקראת סוף 1999 כחלק משינוי בפעילותו בחברת אאורה, סיים בועז משעולי את פעילותו בחברת פאנדטק כששווי החברה עמד על 1.1 מיליארד דולר.

חברת ורסמד

בשנת 1996 הצטרף בועז משעולי לצוות היזמים של חברת ורסמד כיו"ר פעיל, כשאאורה הופכת למשקיע המוביל בחברה. החברה פיתחה מוצר שממדיו הזעירים מאפשרים להנשים חולים לא רק כשהם מחוברים למכשיר נייח בבית חולים, אלא גם במצבי חירום ותנועה. המכשיר זכה באישור ה-FDA [32] ושווק בידי סימנס.[33] המכשיר נמכר לבתי חולים ולמוסדות רפואיים ברחבי תבל ונרכש על ידי צה"ל לשימוש בשדה הקרב. [34] ורסמד נמכרה לג'נרל אלקטריק. [35][36]

חברת מאגמה תעשיות

בשנת 1994 רכשה אאורה מניות בחברת מאגמה תעשיות, יצרנית נרות דקורטיביים והחלה בפיתוח החברה. בועז משעולי פעל כיו"ר החברה ביחד עם המנכ"ל דן רודיק והחל בהקמת מערך שיווק בארצות הברית וברחבי העולם. החברה הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה מכרה לרשתות שיווק (בהן קיי-מארט (אנ')) ולאלפי חנויות מתנה בארצות הברית ובאירופה. [37][38][39][40]

המשך הפעילות באאורה

בשנת 2000 מכר בועז משעולי את אאורה לקבוצת גרין בבעלותו של יצחק תשובה. [41] בשנת 2004 הצטרף מחדש לחברת אאורה ביחד עם יוסף צליח (שותפו לשעבר של חיים כצמן) שהסב את פעילות החברה לתחום הנדל"ן. [42] משבר הנדל"ן של 8–2009 במזרח אירופה הוביל להפסדים רבים של החברה בהשקעותיה במזרח אירופה והחברה נכנסה בשנת 2011 להקפאת הליכים ולפירוק. [43][44]

פעילות עכשווית

בועז משעולי פעיל כמשקיע אנג'ל, יזם ויו"ר פעיל בחברות הייטק שונות:

1. הוא מוביל כיו"ר ומנכ"ל את הפעילות של חברת SirTLab, [45] שהוקמה בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן ופרופסור חיים כהן לפיתוח תרופה שהראתה הארכת חיים אצל עכברים. [46]

2. פועל כיו"ר באריקס - חברה המפתחת דור חדש של תאי לחץ. [47]

פעילות ציבורית

'די-קיור'

בשנת 2004 הקים יחד עם פרופ' איתמר רז את די-קיור, ארגון ללא מטרות רווח אשר מתמקד בשיפור הריפוי למחלות סוכרת וכלי דם, ופעל כיו"ר שלו במשך כעשר שנים. די-קיור העניקה מעל 150 מענקי מחקר למחקרים באקדמיה, יזמה שיתופי פעולה עם מרכזי מחקר בעולם, וקידמה פרויקטי מחקר כגון השמנה אצל צעירים או פרויקט בריאות לאנשי הקבע בצה"ל. בועז משעולי ממשיך לפעול בוועד המנהל של הארגון. [48][49]

'פעילויות נוספות'

משעולי היה חבר חבר בוועד הפועל של איגוד החברות הציבוריות בישראל. [2]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בועז משעולי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גולן חזני, רומניה זה לא רק בוקרשט, ידיעות אחרונות, 27 בפברואר 2007, עמ' 8.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 ביוגרפיה של בועז משעולי, באתר חדשות מחלקה ראשונה
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Section 8: Management. in: Efrat/Tavor Business Plan, February 6 1982, p. 32
  4. ^ מעריב, יום שלישי, 20 באפריל 1976; עמוד 8.
  5. ^ מעריב, יום שני, 28 במרץ 1977; עמוד 40.
  6. ^ מעריב, יום שישי, 2 בפברואר 1979; עמוד 33.
  7. ^ Business profile: Boaz Misholi, High-Tech Wiz-Kid – New Breed of Enterpreneur in Israel. New York Times International, December 7-8 1985.
  8. ^ 8.0 8.1 Doron Pely. Vocal message in your mail, The Jerusalem Post, February 4 1987.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 הדואר המדבר של אפרת, טכנולוגיות 37, נובמבר 1986, עמ' 12, 15.
  10. ^ 10.0 10.1 בינה מלאכותית ודואר אלקטרוני מדבר, האלקטרוניקה בישראל (88) 85 / 5, עמ' 54, 57.
  11. ^ הצד של היזם: משקיע שאפשר לבכות על כתפו, מעריב, 2 בפברואר 1988, עמ' E25.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 גבי קסלר, האמריקנים מאמינים שאפרת תהיה להיט, מעריב, 9 בספטמבר 1986.
  13. ^ רשימת פטנטים של בועז משעולי
  14. ^ לפי הודעות בדבר רישום חברות, עמ 24, החברה נרשמה ביום 23 בדצמבר 1982 (תצלום של ילקוט הפרסומים 2886, י"א בשבט התשמ"ג, 25 בינואר 1983, עמ' 834).
  15. ^ Efrat has something to say on voice mail systems. Industrial Israel, February 1985, p. 96-97.
  16. ^ עדנה איס, קונצרן "אסקום" משווייץ השקיע 6 מיליון דולר ב"אפרת טכנולוגיה", ידיעות אחרונות, 12 בנובמבר 1989, עמ' 9.
  17. ^ המחשב מדבר לשפופרת, מעריב, 23 בפברואר 1988, עמ' E31.
  18. ^ Business profile: Boaz Misholi, High-Tech Wiz-Kid – New Breed of Enterpreneur in Israel. New York Times International, December 7-8 1985.
  19. ^ דודי גולדמן, חברה ישראלית מנסה לפתח מחשב מדבר..., ידיעות אחרונות, 19 בינואר 1987, עמ' 6.
  20. ^ טל שחף, סניף "אפרת" בארצות הברית גייס 7 מיליון דולר, מעריב, 11 בינואר 1987, עמ' 16.
  21. ^ Fundetech Prospectus, BancAmerica Robertson Stephens, CIBC Oppenheimer, Lehman Brothers, p. 47.
  22. ^ ראשית ימיה של ורינט
  23. ^ המחשב מדבר לשפופרת, מעריב, 23 בפברואר 1988, עמ' E31.
  24. ^ עמי גינזבורג, יזם שהצמיח 50 מיליונרים. בדולרים - לא בשקלים, הארץ, 31 באוקטובר 2011
  25. ^ שי שלו, בועז משעולי חוזר לוול-סטריט: פאנדטק תנפיק לפי שווי של 100 מ' ד', גלובס, 12 בפברואר 1998, עמ' 38.
  26. ^ אפרת פרץ-הרפז, ג'נרל אלקטריק רכשה את ורסמד; שווי העסקה מוערך בכ-40 מיליון דולר, גלובס, 27 במרץ 2008.
  27. ^ Fundetech Prospectus, BancAmerica Robertson Stephens, CIBC Oppenheimer, Lehman Brothers, p. 47.
  28. ^ אאורה: תשווק פוג'יטסו, ידיעות אחרונות, 5 בנובמבר 1998, עמ' 9.
  29. ^ פאנדטק זינקה ב-43.3% ביום המסחר הראשון בוול סטריט, ידיעות אחרונות, 15 במרץ 1998, עמ' 2.
  30. ^ בועז חוזר למשעולי וול סטריט, הארץ, 16 במרץ 1998.
  31. ^ מניות הבנקים ובזק סחפו לעליות, ידיעות אחרונות, 16 במרץ 1998, עמ' 11.
  32. ^ שלמה פרידמן, אאורה: החברה הבת קיבלה אישור FDA לשיווק מנשם חדש, גלובס, 14 באפריל 1999.
  33. ^ דפנה צוקר, ורסמד זכתה בחוזה שיווק עם סימנס, גלובס, 17 במאי 2000.
  34. ^ אביבה משמרי, ורסמד תמכור 260 מערכות לצה"ל; מתמודדת כעת במכרז ממשלתי לאספקת 400 מערכות נוספות, גלובס, 11 בנובמבר 2002
  35. ^ אפרת פרץ-הרפז, ג'נרל אלקטריק רכשה את ורסמד; שווי העסקה מוערך בכ-40 מיליון דולר, גלובס, 27 במרץ 2008.
  36. ^ שלומי כץ, וורסמד תנפיק בארצות הברית לפי שווי של 250 מיליון ד', ידיעות אחרונות, 28 במרץ 2000, עמ' 10.
  37. ^ הדר חורש, "מאגמה": הייצור עבר לסין, ידיעות אחרונות, 27 בנובמבר 1997, עמ' 11.
  38. ^ ערן קליין, מאגמה מרחיבה את פעילות השיווק בארצות הברית באמצעות רשתות מקומיות, 22 במרץ 1999, עמ' 10.
  39. ^ שלומי גובינסקי, משפחת אבן משלשת הכנסות: תמזג את יצרנית הנרות מאגמה עם USAD, ידיעות אחרונות, 4 בנובמבר 2003, עמ' 12.
  40. ^ שלומי שפר, נרות וריחות ב-100 מיליון ד', ידיעות אחרונות, 10 בינואר 2005, עמ' 8.
  41. ^ שלומי כץ, יצחק תשובה מכניס את עסקי גרין לבורסה בארצות הברית ומגייס בת"א 30 מיליון דולר, ידיעות אחרונות, 2 באוגוסט 2000, עמ' 11.
  42. ^ גולן חזני, רומניה זה לא רק בוקרשט, ידיעות אחרונות, 27 בפברואר 2007, עמ' 8.
  43. ^ אורן פרוינד, אאורה: בעלי השליטה בליגד מציעים 30 מיליון שקל בעבור 90% מהשליטה, דה מרקר, 6 במרץ 2012
  44. ^ אבי שאולי, יעקב אטרקצ'י רוכש את השליטה באאורה השקעות, גלובס, 21 במרץ 2012.
  45. ^ חברת SirTLab
  46. ^ מאמרים בגוגל סקולר
  47. ^ קורות חיים, באתר לינקדאין
  48. ^ אודות, באתר D-Cure
  49. ^ רות וולף, אתיקה טובה לעסקים, הוצאת ראובן מס, 2008.