ביואתיקה

ביואתיקה היא תחום משולב של אתיקה וביולוגיה, העוסק בהיבטים האתיים של הביולוגיה והרפואה.

הענף התפתח במהלך שנות ה־70 של המאה ה־20, במקביל לגל של פיתוחים, תגליות והמצאות חדשות בביולוגיה, בעלי פוטנציאל להשלכות מרחיקות לכת על האנושות ועתידה.

אתיקה רפואית וביואתיקה

רעיונות רבים הנחקרים במסגרת הביואתיקה משתייכים גם לתחום האתיקה הרפואית, אך לא תמיד קיימת חפיפה בין השניים. אחד התחומים בהם עוסקת האתיקה הרפואית ולא הביואתיקה הוא יחסי רופא-מטופל וסודיות רפואית.

סוגיות בביואתיקה

להלן כמה דוגמאות לנושאים בהם עוסקת הביואתיקה. לעיתים מדובר בתהליכים ותופעות אשר קיימים כבר מזה שנים רבות, מהם הפשוטים לאנושות, כמו חוק ההצלה (אנ'), מהם מורכבים יותר, ומהם לעיתים גם בנושאים עתידיים:

שיבוט יצורים, ובעיקר בני אדם

ערך מורחב – שיבוט

השיבוט המוצלח הראשון של יונק הוא זה של הכבשה דולי, אשר נערך בשנת 1996. אף על פי שנראה כי שיבוט בני אדם אינו נמצא מעבר לפינה, חוששים רבים מהרגע בו יתאפשר הדבר. בין השאלות האתיות שהעניין מעורר ניתן למנות: אילו שימושים יהיו לשכפול בני אדם בעתיד, מה יקרה כאשר ישבטו אדם בעודו חי, מי מבין השיבוטים נחשב ל"אני" האמיתי, והאם ניתן יהיה לשבט גופות.

הנדסה גנטית

ערך מורחב – הנדסה גנטית

מזה שני עשורים קיימת האפשרות להתערב בגנוטיפים של יצורים שונים על-מנת ליצור יצורים בעלי תכונות שנקבעו מראש על ידי החוקר. ההתערבות נעשית בעיקר באמצעות השתלת גנים של יצור אחד בייצור אחר. התחום בו זוכה שיטה זו להצלחה הרבה ביותר הוא החקלאות. גידולים חקלאיים רבים כיום מהונדסים גנטית. השינויים הגנטיים גורמים בחלקם לפירות ולירקות להיות גדולים ועמידים יותר, להבשיל בזמן מסוים (ממניעים כלכליים של היצע וביקוש בשוק), לייצר חומרים הדוחים או הורגים מזיקים (ובכך לחסוך עלויות הדברת מזיקים) ולייצר ויטמינים, מינרלים וחומרים אחרים (ובכך לחסוך עלויות של תוספי מזון מלאכותיים).

מזון מהונדס גנטית זוכה להצלחה בעיקר בארצות הברית; באירופה קיימת התנגדות חריפה למדי למזון מהונדס גנטית, וקיימות תקנות מחמירות בנוגע לשיווק מזון זה וליידוע הציבור בדבר היותו של מזון מסוים מהונדס גנטית. אף על פי שלא קיימות הוכחות להשפעות בריאותיות שליליות של מזון מהונדס גנטית, הדאגה העיקרית היא מההיבט האקולוגי. לעיתים קורה שגידול מהונדס גנטית צומח באופן ספונטני מאות קילומטרים מהשדה המקורי בו הוא גודל, זאת עקב נדידת זרעים באמצעות הרוח ובעלי חיים. שינוי גנטי באורך החיים של יצורים שונים עלול להשפיע לרעה על שרשרת המזון בטבע. היות ששרשרת המזון וגנטיקה של אוכלוסיות הם תחומים כמעט כאוטיים, בהם קשה לחזות התפתחויות, רב הנסתר על הגלוי בתחום המזון המהונדס גנטית, ומכאן נובע חששם של רבים.

הנדסה גנטית של בני אדם יכולה לשמש בעתיד על מנת לשפר תכונות של בני אדם, באופן מלאכותי, ובין השאר לתקן פגמים גנטיים ולמנוע מחלות תורשתיות. תחום זה מעלה שאלות אתיות רבות: האם קיימת אפשרות (או סכנה) של ייצור "גזע עליון" של בני אדם מושלמים? האם קיימת סכנה של טשטוש ההבדלים בין בני האדם השונים? האם קיימת סכנה שהנדסה גנטית תביא ליצירת מפלצות וייצורים מעוותים עקב טעות בתכנון או בביצוע?

טשטוש הגבולות בין בני אדם ומכונות

כבר כיום נערכים ניסויים מתקדמים ברשתות נוירונים – מחשבי-על הכוללים רכיבים מעולם החי, ובמקרה זה – נוירונים. במקביל מושתלים בבני אדם (לצרכים רפואיים) תחליפים מלאכותיים לרקמות, עצמות ואיברים הכוללים רכיבים ביוניים.

הקפאה קריוגנית

בתהליך זה מוקפא גופו של אדם למטרת הארכת חייו והפשרתו בעתיד. רעיון זה (אשר טרם מומש בהצלחה) יכול לשמש אנשים החולים במחלות קשות וסופניות; הללו יוקפאו כעת ויופשרו בעתיד הרחוק, לאחר שיימצא טיפול למחלתם. אחת השאלות האתיות בעניין זה היא הנגישות לציבור. אין ספק שלפחות בתקופה הראשונית שלאחר הכנסת התהליך לשימוש תהיה ההקפאה הקריוגנית יקרה ביותר, ולפיכך נגישה רק לחלק מצומצם מהציבור; רבים מוצאים פגם אתי באפשרות שרק לעשירים תיפתח אופציה להצלת חייהם במקרה של מחלה קשה.

דחיית ההזדקנות וחיים נצחיים

בשנים האחרונות נחשפו פרטים רבים בנוגע לתהליך הזקנה ולגורמים לו, רעיון זה נידון גם בספרי מדע בדיוני רבים, הממחישים, ולו במעט, את הבעייתיות והקושי הרב הטומן נושא זה בחובו לחברה האנושית כפולמוס מרכזי בתחום הביואתיקה. הגרונטולוג אוברי דה גריי (Aubrey de Grey) טוען כי פריצת דרך בנושא עומדת מעבר לפינה וכי תוך שנים מעטות תצלח הגרונטולוגיה להאריך את תוחלת החיים של האדם לכאלף שנים. דה גריי הוא היוזם של "פרס העכבר מתושלח"; פרס זה יוענק למדענים שיביאו להתקדמות פורצת דרך במחקר הגרונטולוגי. נכון לאוגוסט 2005 עומד הפרס על מיליון וחצי דולר.

רבייה

תחת קטגוריה זו נכללים הפריה מלאכותית, הפלה מלאכותית ואמצעי מניעה. ההתנגדות לנושאים אלו היא ביואתית ודתית כאחד, כשהגבול לעיתים מיטשטש. רבים דוחים את ההתערבות הגסה בתהליכי הטבע. ההתנגדות להפלות עוסקת בהגדרה הבסיסית של יצור חי, ובשאלה האם עובר בן שבועות ספורים הוא יצור חי, וכן האם קיימת עדיפות לבחירתה של האם, אשר נובעת ברוב המקרים מטעמים של נוחות, איכות חיים וכלכלה, על-פני הזכות לחיים של העובר.

המועצה הלאומית לביואתיקה רפואית

בישראל פועלת מאז 2004 המועצה הלאומית לביואתיקה רפואית. המועצה קמה מכח החלטת ממשלה 1219 משנת 2002. בראשה עומדים פרופ' אפרת לוי-להד ופרופ' אברהם שטינברג וחברים בה 17 מומחים מתחומים שונים, בהם פרופ' נועם זוהר, פרופ' גיל סיגל, פרופ' יעל השילוני דולב ופרופ' שי לביא. תפקידה העיקרי הוא לתת המלצות לרשויות השלטון בנושאים אתיים הנגזרים מחידושי המחקר במדעי החיים.

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל והתפרצות נגיף הקורונה באיטליה הוקמה ועדה בשיתוף המועצה לביואתיקה שקבעה סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים. מסקנות הוועדה עוררו מחלוקת ודרישה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לשנות את המלצות הוועדה.^[1]

ביואתיקה באמנות

הסופר ג'ון וארלי דן בבעיות ביואתיקה בספריו, ובייחוד באוסף הסיפורים הקצרים "גילוי עיניים". בספר זה הוא עוסק בהקפאה קריוגנית, בשיבוט אדם בעודו בחיים, ובגיבוי נפש אדם לתוך מכונה.

סרט המדע הבדיוני "מה קרה בגטקה" עוסק בהשבחה גנטית. השם גטקה (Gattaca) מורכב מהאותיות המייצגות את ארבעת הנוקלאוטידים המרכיבים את ה-DNA (אדנין, A, ציטוזין, C, תימין, T, גואנין, G). בסרט, המתרחש בעתיד, מוצגים נושאים כגון אפליה בקבלה לעבודה, חיזוי עתידו הרפואי ותכונותיו הפיזיות והנפשיות של אדם על סמך מיפוי הגנוטיפ, וכן הנדסה גנטית בבני אדם – בסרט מוצגת טכנולוגיה המאפשרת להורים לקבוע תכונות רבות של תינוקם העתידי.