בינת ג'בייל

עיר בדרום לבנון
(הופנה מהדף בינת ג'ביל)

בינת ג'ביילערבית: بنت جبيل, בתעתיק מדויק: בִּנְת גְּ’בֶּיל. בתרגום לעברית: בת ההר) היא העיר השנייה בגודלה במחוז א-נבטיה בדרום לבנון (אחרי בירת המחוז, העיר א-נבטיה), מהווה את בירת נפת בינת ג'בייל במחוז א-נבטיה, והייתה בשליטת צה"ל במשך 18 שנה.

בינת ג'בייל
بنت جبيل
בינת ג'בייל, מראה כללי לכיוון דרום, ינואר 1989. ברקע רכס מרון א-ראס
בינת ג'בייל, מראה כללי לכיוון דרום, ינואר 1989. ברקע רכס מרון א-ראס
מדינה לבנוןלבנון לבנון
מחוז א-נבטיה
נפה בינת ג'בייל
שטח 9.10 קמ"ר
גובה 770 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 30,000 (2001)
קואורדינטות 33°07′00″N 35°26′00″E / 33.1166666666667°N 35.4333333333333°E / 33.1166666666667; 35.4333333333333
אזור זמן UTC +2
http://www.bintjbeil.com/index.en.html

העיר ממוקמת על גבעה הצופה על בקעת רמיש ליד הגבול הדרומי של לבנון עם ישראל, בגובה 770 מטר מעל פני הים. מתגוררים בה כ־30,000 תושבים, שיעים ברובם. קיימת מחלוקת לגבי מקור שמה: יש הטוענים כי השם ניתן על ידי שבטים תימניים שהתיישבו במקום ונתנו למקום שם המזכיר שמות של ערים תימניות, אחרים טוענים כי שם העיר מלמד על זיקה ליישוב גבל הממוקם כ־42 ק"מ צפונית לביירות.

היסטוריה

עריכה

בשנת 1870 ביקר בבינת ג'בייל המטייל והחוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב: ”זה כפר גדול שחיים בו כאלף מתואלים. הוא יושב על גבעה קטנה ומשתרע גם בעמק. רוב בתיו חדשים. באר וכמה בורות מים עתיקים מספקים מים לתושבים. שתי ברכות גדולות משמשות להשקית הבהמות. מסביב לאחת הברכות האלה הבחנתי — בין האבנים הגדולות שגובבו לסימון מתארה — בכמה אבנים נאות שמקורן מן הסתם בבניין הרוס, ובמכסה — מצויד בקרנות — של ארון קבורה שבור. הכפר בנת ג'ביל יושב איפה באתר יישוב יהודי ששמו נמחה, שהרי השם החדש ערבי מובהק, ומשמעו 'בת ההר הקטן'”.[1]

המאה ה-20

עריכה

ב־1972 כבשה ישראל את בינת ג'בייל במסגרת מבצע "קלחת 4", שנועד להרחיק את מחבלי אש"ף מגבול ישראל. ב-1978 כבשה ישראל שוב את העיירה במסגרת מבצע ליטני, ומאז ועד מאי 2000 הייתה העיירה בשליטת צבא דרום לבנון (צד"ל), ובה שכנו מפקדות החטיבה המערבית ביחידת הקישור ללבנון והחטיבה המערבית של צד"ל. במהלך תקופה זאת עבדו רבים מתושבי העיירה בישראל במסגרת תוכנית "הגדר הטובה", והוקמו שם תשתיות שונות, ביניהן מרפאה אזרחית.

מוצב "בינת ג'בייל" מוקם בפאתי העיירה לכיוון צפון, ובו שכנה מפקדת החטיבה המערבית של יחידת הקישור ללבנון. מצפון לו שכנה מפקדת צד"ל, ובה ישב, בין השאר, הגנרל אנטואן לאחד, מפקד צבא דרום לבנון.

בניגוד לחלק מן המוצבים האחרים של צה"ל, במוצב זה פעלו במשותף חיילי צה"ל עם אנשי צד"ל, אשר נהגו להגיע עם בוקר אל המוצב לצורך פעילות טכנית. ביניהם פעל במקום איש צד"ל אשר כונה בשם "אבו עבדאללה" וחיילים רבים התייחסו אליו כאל "שק"ם" מוזל, לעומת השק"ם הצה"לי שפעל במקום.

פעילותם השוטפת של החיילים במוצב הייתה באבטחת האזור המצוי בגזרת רכס "הסילבסטר", בין שקיף א-נימל לבין מוצב צד"ל "ברעשית", הממוקמים על הקו האדום בלבנון והיישובים הפזורים באזור.

המאה ה-21

עריכה

במאי 2000, לפני הנסיגה מלבנון, הפכה העיירה למובלעת בשליטת צה"ל, ובליל 23 במאי 2000 נסוג צה"ל מהעיירה. לאחר נסיגת צה"ל נכנס חזבאללה לעיירה, וחסן נסראללה נשא שם נאום ניצחון שנודע כנאום "קורי העכביש".

 
מרכז בינת ג'בייל לאחר מלחמת לבנון השנייה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה התנהלו בעיירה קרבות קשים בין צה"ל לחזבאללה, וכתוצאה מהם נגרם בעיירה הרס רב. מבצע כיבוש העיירה כונה "מבצע קורי פלדה 2". בקרב העיקרי, שכונה קרב בינת ג'בייל, נהרגו 8 לוחמים מחטיבת גולני ועוד מספר לוחמים נהרגו בקרבות אחרים בעיירה. מצד חזבאללה נהרגו כ-80 מחבלים, בהם לפחות 26 מחבלים מחטיבת הקומנדו של הארגון.

ב-2010 ביקר בבינת ג'בייל נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בינת ג'בייל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 59
  2. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, אחמדינג'ד: המערב שומר על "מונופול גרעיני", באתר וואלה‏, 14 באוקטובר 2010