קרב בינת ג'בייל

קרב במלחמת לבנון השנייה

קרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה היה קרב שהתנהל בבינת ג'בייל, בשבוע השלישי של מלחמת לבנון השנייה, לקראת סוף חודש יולי 2006, בין כוחות חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים לבין כוח מיוחד של ארגון החזבאללה. גדוד 51 ו־17 מלוחמיו שהשתתפו בקרב זכו בעיטורים. גם בחטיבת הצנחנים זכו מספר רב של לוחמים וקצינים בצל"שים ועיטורים רבים. בקרב נהרגו שמונה לוחמים.

הקרב בבינת ג'בייל
האזור המרכזי של הקרב בבינת ג'בייל - הבית ומטע הזיתים.
האזור המרכזי של הקרב בבינת ג'בייל - הבית ומטע הזיתים.
האזור המרכזי של הקרב בבינת ג'בייל - הבית ומטע הזיתים.
מערכה: מבצע קורי פלדה
מלחמה: מלחמת לבנון השנייה
תאריכי הסכסוך 26 ביולי 200627 ביולי 2006 (יומיים)
קרב לפני קרב מארון א-ראס
קרב אחרי קרב עייתא א-שעב
מקום בינת ג'בייל, דרום לבנון
קואורדינטות
33°07′00″N 35°26′00″E / 33.116667°N 35.433333°E / 33.116667; 35.433333 
תוצאה תחושת ניצחון לחיזבאללה[1][2].
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

חזבאללהחזבאללה חזבאללה

מפקדים

מפקד אזור בינת ג'בייל, ח'אלד בזי (אנ')

כוחות

כוח מיוחד של החזבאללה

אבדות

8 חיילים
25 פצועים

כ־80 מחבלים, מתוכם 26 לוחמי קומנדו חזבאללה

רקע עריכה

הקרב נערך במהלך מבצע קורי פלדה 2 במלחמת לבנון השנייה. במבצע זה תקפו שלוש חטיבות את העיירה בינת ג'בייל; חטיבת הצנחנים ממערב, חטיבת גולני ממזרח, וכוח מחטיבה 7 של חיל השריון חיפה מהרכסים מדרום לעיירה. העיירה ממוקמת כארבעה קילומטרים צפונית לגבול ישראל, סמוך למושב אביבים. העיירה נבחרה לתקיפה בגלל היותה סמל ובסיס ירי משמעותי של החזבאללה, וכן על פי דוחות מודיעין התרכזו בה כמה מפקדות של החזבאללה.

לאחר יומיים של פעילות מארבים מתוך בתים (אלמנת קש) בפאתים המזרחיים של העיירה בינת ג'בייל, קיבל גדוד 51 מחטיבת גולני פקודה להתקדם מעט לתוך מרכז העיירה ולהשתלט על בתים אחרים ולהמשיך מתוכם לבצע מארבים בדפוס הפעולה שבו נקטו ביומיים הראשונים למבצע.

העיירה בינת ג'בייל נבחרה לתקיפה מכמה סיבות עיקריות:

  1. בינת ג'בייל היא סמל שמקורו בנאום "קורי העכביש" של חסן נסראללה מעל במת בינת ג'בייל במאי 2000.
  2. בבינת ג'בייל ישב פיקוד דרום של חזבאללה וכוחות מחטיבת אל-נאצר של חזבאללה אשר היוו בסיס ירי משמעותי של הארגון לעבר אזרחי מדינת ישראל.
  3. כוחות החזבאללה ששכנו בבינת ג'בייל ביצעו ירי ולא אפשרו לכוחות צה"ל לפשוט על "שמורות הטבע" – הבונקרים התת-קרקעיים שבנה חזבאללה מאז נסוג צה"ל מלבנון במאי 2000. שמורות הטבע שכנו ממזרח וממערב לעיירה בינת ג'בייל ולכן היה צורך לנטרל את האיום של העיירה כדי לטפל ב"שמורות טבע".

המבצע תוכנן כ"פשיטת מלקחיים" – חטיבת גולני ממזרח וחטיבת הצנחנים ממערב. חטיבת גולני הגיעה ליעדים שלה ביום שני, 24 ביולי בשעה 04:00 לפנות בוקר כמתוכנן.

הכוח של חטיבת גולני (יחידת אגוז, גדוד 51 וגדס"ר גולני) פשט על העיירה, פרץ לבתים באמצעי פריצה שקטים (הידראוליים) וביצע מארבים מתוך בתים ("אלמנת קש") בפאתים המזרחיים של העיירה בינת ג'בייל. היום הראשון היה מוצלח מבחינת כוחות צה"ל. ביום זה הצליחו לוחמי גדוד 51 להרוג שלושה לוחמי חזבאללה, אשר שהו בפטרול בפאתים וכלל לא היו מודעים להימצאות כוחות צה"ל בבינת ג'בייל. כוחות חטיבת גולני הרגו ביומיים הראשונים כ-20 מחבלים ואספו חומר מודיעיני רב.

לאחר יומיים של שהייה בפאתים המזרחיים קיבלה חטיבת גולני פקודה להתקדם לכיוון צפון מערב, לאזור המכונה "הפוליגון השחור". משימתם הייתה להשתלט על בתים אחרים ולהמשיך מתוכם לבצע מארבים בדפוס הפעולה של היומיים הראשונים למבצע שהיו מוצלחים ביותר.

יומיים אלה אפשרו לארגון החזבאללה לאסוף מל"מ ולהתכונן לקראת העימות עם צה"ל בעיירה.

מהלך הקרב – גולני עריכה

בחשכת אשמורת הבוקר של יום רביעי א' באב תשס"ו 26 ביולי 2006, החל גדוד 51 לנוע לכיוון מרכז העיירה בינת ג'בייל. פלוגה א' עם מפקד הגדוד, סא"ל יניב עשור, נעה ראשונה והתמקמה במיקומה החדש. פלוגה ג' עם סגן מפקד הגדוד רועי קליין נעה אחרונה והגיעה ליעדה סמוך לאור ראשון. מחלקת החוד נעה ראשונה עם הסמג"ד, רס"ן רועי קליין, וסגן מפקד הפלוגה, אלכס שוורצמן, ופניהם למבנה הראשון, ניסיונות פריצת הבית לא צלחו. בשעה 5:00 לפנות בוקר כשמחלקת החוד ממתינה בחצר לפריצת הבית, מקלען החוד זיהה מאחוריו ממזרח (הכיוון ממנו הגיעו) מעבר לחומה לוחם חזבאללה, הוא ירה לעברו צרור כדורים וכך החל קרב שנמשך 11 שעות רצופות[3].

במהלך הקרב התברר כי במבנים הסמוכים שממזרח שעל פניהם חלפו בדרכם ליעדם החדש היו ממוקמים עשרות לוחמי חזבאללה, ולמעלה מעשרה לוחמי חזבאללה אף הגיעו לחומת מטע הזיתים שהקיפה את חצר המבנה אותו התכוונו לפרוץ והתפרסו לאורכה, אך בשעה הראשונה של הקרב לוחמי גולני לא ידעו זאת וסברו שנתקלו בחוליה מצומצמת בלבד של האויב. לוחמי גולני פתחו באש וזרקו רימונים לאחור מעבר לחומה, אך החומה הגבוהה הקשתה על הלוחמים להשיב אש בנשקם האישי. הסמג"ד קליין נתן פקודה לתקוף באיגוף ימני. סגן עמיחי מרחביה הוביל את מחלקתו לאיגוף דרך מטע הזיתים העליון ונבלם על ידי חומת אבן נוספת שהקיפה את מטע הזיתים העליון ומאחוריה כבר הספיקו להתפרס לוחמי החזבאללה, ששלטו באש על המטע העליון. מפקד המחלקה עמיחי מרחביה וסמל המחלקה שמעון דהן נפגעו מחוליה קטלנית שהתמקמה מימין להם מאחורי החומה. הכוח המשיך בירי וזריקת רימונים מעבר לחומה והזעיק עזרה. הסמג"ד קליין חבר למחלקת החוד והמשיך בלחימה עם האויב שמעבר לחומה, קליין כרע ברך ליד מרחביה שהיה בשלב זה פצוע קשה, והעלה אותו על אלונקה שהועברה אליו.

מנגד היו חילופי אש של הכוחות ואסף נמר, מלוחמי המחלקה, נפגע בראשו ונהרג. רימון נוסף שנזרק נפל סמוך לקליין. קליין זיהה את הרימון שנזרק לעבר הכוח וזינק עליו כדי להציל את חייליו ששהו בסמוך. קליין נפצע אנושות, זעק "שמע ישראל" ודיווח על עצמו בקשר "קליין מת. קליין מת" כדי להודיע ששדרת הפיקוד נפגעה. לאחר שפרץ שוורצמן הסמ"פ את דלת המבנה עם לבנת חבלה דילג גם הוא עם קשרו עידן כהן למטע העליון לסייע, אך גם הם נפגעו קשה ברגליהם מצרור שנורה לעברם מהחוליה הקטלנית שהתמקמה מימין למטע. חיסול החוליה הקטלנית מימין (כנראה על ידי הסמ"פ שוורצמן ואוהד קלאוזנר) בשעה 5:30 (כ-30 דקות לאחר תחילת הקרב) היה נקודת המפנה הראשונה בקרב.

בהמשך הלחימה חבר מפקד הפלוגה, אלון חכימה, ופיקד על הקרב וחילוץ הנפגעים עד לפציעתו. סרן איתמר כץ שנלווה לפלוגה החליף את חכימה בפיקוד על הפלוגה שאת חייליה לא הכיר.

בשעה 7:20 חלה תמורה נוספת בקרב, והיא החלטתו של איתמר כץ להיכנס למבנה אותו פרץ הסמ"פ שוורצמן בתחילת הקרב. לאחר תפיסת עמדות מחלונות הקומה השנייה של המבנה החל ירי יעיל ומדויק אל מתחם המחבלים. מפקד הגדוד, סא"ל יניב עשור, היה עם פלוגה א' סמוך לנקודת ההיתקלות, והוביל את הלחימה כנגד לוחמי החזבאללה[4]. המחבלים נסוגו לאחור והתרכזו במבנים סמוכים ובמסגד. בשעה 8:00 חלה התמורה השלישית בקרב, כאשר קצין המבצעים הגדודי יוני שטבון עם שלושה לוחמים חברו לכוחות פלוגה ג'. שטבון עלה לגג המבנה וסימן לכוחות חיל האוויר על ידי זריקת רימון עשן כחול, וכיוונם לסיוע אש קרוב לכוחות הלוחמים. מסוקי הקרב ואמצעי סיוע אחרים שהופעלו מעתה סייעו בפגיעה מדויקת בלוחמי החזבאללה ובחיפוי על חילוץ הנפגעים למבנה מחלקת החוד שנתפס.

בחמ"ל החטיבתי שהו במהלך הקרב מפקד האוגדה, תא"ל גל הירש ומח"ט גולני, אל"ם תמיר ידעי וניהלו את הקרב. מפקד זרוע היבשה במלחמה, האלוף בני גנץ הגיע למפקדה באביבים במהלך הקרב, ועודד את המפקדים נוכח התחושות הקשות מן הקרב באומרו – "גולני יצאו ממצבים יותר קשים, אתם תצאו גם מזה[5]".

חילוץ הפצועים וההרוגים עריכה

 
מרכז בינת ג'בייל לאחר המלחמה.

חילוץ הפצועים היה פעולה מורכבת שנוהלה ישירות על ידי המג"ד יניב עשור, שהסתייע בפלוגות החה"ן והסיירת של הגדס"ר. פלוגת החה"ן פינתה במספר סבבים את הפצועים לפלוגה א'. פלוגה רובאית א' חילצה את הפצועים במספר סבבים והעבירה אותם לידי לוחמי הסיירת שפינו אותם תחת אש במספר סבבים לשני מנחתי מסוקים.

למרות תנאי הפתיחה הקשים, המשיכו הלוחמים בסיוע חבריהם בפלוגה ומפקדיהם בגדוד ובחטיבה בניהול הקרב ובחילוץ הנפגעים במשך שעות רבות של לחימה קשה, בגבורה, בעקשנות ובאומץ לב, תוך דבקות במטרה והקרבה אישית עד הכרעתו הסופית של האויב וחיסול כארבעים מלוחמיו. בקרב נהרגו שמונה לוחמים ומפקדים: רס"ן רועי קליין, סרן אלכס שוורצמן, סגן עמיחי מרחביה, סמ"ר שמעון דהן, סמ"ר עידן כהן, סמ"ר אוהד קלאוזנר, סמל שמעון אדגה, וסמל אסף נמר. כמו כן, נפצעו כעשרים וחמישה לוחמים נוספים. בלילה הביא גדוד 12 של גולני אספקה והתקדם למשימות נוספות, לוחמי פלוגת המסלול של גדוד 12 בפיקוד רב-סרן צפריר בר-אור (נהרג במבצע צוק איתן) נשאו את גופות החללים בחזרה. מסע האלונקות הרגלי של פלוגת המסלול של גדוד 12 הגיע באור ראשון של יום חמישי למבנה הפגודה במארון א-ראס, משם המשיך בפינוי כוח רכוב באכזריוֹת של פלוגה ב' מגדוד 51 של גולני. עשהאל לובוצקי, אחד ממפקדי המחלקות, הוביל את האכזריוֹת שחנו בסמוך בנסיעה עד לקו הגבול הסמוך לאביבים. כוח החזבאללה נסוג מאזור הקרב. במהלך הקרב הרגו לוחמי הגדוד, בסיוע חיל האוויר וכוחות נוספים, כארבעים מחבלי חזבאללה, השמידו שלושה משגרי רקטות ופוצצו מצבורי תחמושת ורקטות שנתפסו[6].

מהלך הקרב – צנחנים עריכה

יומיים לאחר מכן נערכו כוחות מחטיבת הצנחנים וביניהם לוחמים מגדוד 890 וגדוד 101 בפיקודו של אל"ם חגי מרדכי[7]. באשמורת הליל פשטה הפלוגה המבצעית של גדוד 101 על פאתיה המערביים של העיירה בינת ג'בייל[8], הפלוגה התמקמה בבתים הצופים אל תוך הקסבה במארב בצד המערבי של בינת ג'בייל, ומיקמה בקומות הגבוהות של המבנה צוות צלפים. לאחר מספר שעות כוח מיוחד של חזבאללה שפעל במרחב נחשף על ידי כוח הצלפים, כוח הצלפים והפלוגה המבצעית לחמו וצלפו בכוח החזבאללה. הקרב נמשך בלחימה עיקשת מול כוחות חזבאללה נוספים שזרמו למקום והצטרפו ללחימה. לאחר כמה שעות, תם הקרב הקשה בו נפצעו מספר רב מחיילי הפלוגה. חילוצם התבצע באמצעות נסיגה תחת אש בחיפוי מסוקי קרב. על חלקה בחילוץ הפצועים תחת אש, קיבלה טייסת החרב המתהפכת את צל"ש הרמטכ"ל. על פי מקורות זרים בתום הקרב נמנו עשרות מחבלים הרוגים[9].

מורשת עריכה

הקרב נחשב אחד מהקרבות המרכזיים במורשת הקרב של חטיבת גולני והקרב הקשה ביותר של מלחמת לבנון השנייה. לגדוד 51 ולשבעה עשר לוחמים ומפקדים שלחמו בקרב הוענקו עיטורים וצל"שים[10].

עיטורים וצל"שים שהוענקו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ https://youtu.be/Q1b3Hvg1pGk
  2. ^ דו"ח ועדת וינוגרד, עמ' 368, "בדיעבד, מבצע 'קורי פלדה 2' לא יצר תחושת ניצחון לישראל אלא דווקא לחזבאללה. על כך הסכימו גם שר הביטחון ומפקדי צה"ל. המבצע לא תרם תרומה ממשית או עקיפה לשינוי פני המלחמה, ויצר תחושה קשה של תיסכול."
  3. ^ אבי רוזנפלד וגל פרל פינקל, לבוא חזקים - הצורך לפעול בצפיפות טקטית, מרכז דדו, ‏ 23 בדצמבר 2021.
  4. ^ שי קלפר, מנהיגות המג"ד בשדה הקרב בעבר, בהווה ובעתיד, מערכות 434, דצמבר 2010, עמ' 26–37, "היוזמה בראשית הקרב הזה הייתה של האויב, וכוחות הגדוד נאלצו להגיב על ההתפתחויות. בנסיבות האלה התקשה המג"ד להעריך את המצב ולגבש לעצמו תמונה של שדה הקרב. רק הודות לעקשנותו ולדבקותו במשימה הצליח הגדוד להפוך את הקערה על פיה ולנצח בקרב".
  5. ^ עמיר רפפורט, אש על כוחותינו, הוצאת ספרית מעריב, 2007, עמוד 180.
  6. ^ שי קלפר, מנהיגות המג"ד בשדה הקרב בעבר, בהווה ובעתיד, מערכות 434, דצמבר 2010, עמ' 26–37, "במהלך הקרב פגע הגדוד בכ־40-30 מחבלים, גילה והשמיד שלושה משגרי קטיושות ופוצץ מערומי פצצות ורקטות".
  7. ^ עפר שלח, "מאורעות תרח"ט", מגזין בלייזר, ‏ מרץ 2007, עמוד 95, "חגי מרדכי היה המח"ט הראשון שנכנס עם כוחותיו לתוך לבנון ולא ישב בחדרי השליטה מרובי הפלזמות שכולם כה ששו להשמיץ אחרי המלחמה. הצנחנים ביצעו את משימותיהם, משונות ומבולבלות ככל שהיו. באחד הלילות היו אחראים להריגת 26 מלוחמי הכוח המיוחד של חזבאללה, במארב מדויק וקר רוח ליד בינת ג'בייל. זה הרבה יותר ממה שעשו במבצעים מסובכים במקומות אחרים".
  8. ^ אמיר בוחבוט‏, לשרוד בשטח השמדה, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2016
  9. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 191, "מרדכי הכין מארב בנוי היטב: עשרים ושישה לוחמי חזבאללה נהרגו במכת האש, מבלי שהצנחנים יספגו ולו פצוע אחד".
  10. ^ צל"ש יחידתי - גדוד הבוקעים, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה.
  11. ^ סמ"ר אביחי יעקב, באתר הגבורה
  12. ^ סרן יונתן שטבון, באתר הגבורה
  13. ^ סמ"ר שירן אמסילי, באתר הגבורה
  14. ^ צל"ש יחידתי - גדוד 51, באתר הגבורה